תשכחו ממרלו וקברנה, היכונו להיפרד מריזלינג ושרדונה. במדור זה תקראו אך ורק על זני ענבי יין שכנראה לא נתקלתם בהם מעולם ושסביר מאוד שגם לא תתקלו בעתיד. כאן תוכלו לפגוש זנים עלומים או נעלמים ולעיתים גם הזויים למדי, זנים המצויים מחוץ לספקטרום של עולם היין המוכר לנו, היכונו לסיפורי ענבים...
PALOMINO– המרכיב הסודי של יינות השרי
המקום: חרז, ספרד.
הצבע: בהיר.
האיכות: בינונית, אבל מושלם עבור יינות שרי.
מי לא שמע על יינות השרי המחוזקים, שמקורם באזור חרז שבחבל אנדלוסיה הספרדי, יינות האהובים כל כך בעיקר באי הבריטי? מאידך, מעטים הם המכירים את שמו של זן הענבים שממנו מיוצרים אותם יינות – פלומינו. את שמו של הזן גם לא תמצאו על תוויות היין. האמת היא שאין זה מקרה שהזן PALOMINO אינו זן מוכר. בסופו של דבר, הרי מדובר בזן ניטראלי למדי, בעל ניחוחות וטעמים מעטים ומופנמים, אשר גם החומציות בהחלט אינה הצד החזק שלו ואף רמות האלכוהול שלו נמוכות. ובכלל, למעט בחרז ומעט בדרום אפריקה, שם הוא משמש לייצור ברנדי, תתקשו מאוד למצוא את הזן.
אולם כאשר מדובר ביינות שרי – אותה ניטראליות דווקא הופכת אותו למרכיב המושלם. ביינות שרי מרבית הארומות והטעמים מקורם דווקא בתהליך היישון של היין ולא בזן הענבים המרכיב את יין הבסיס. שני סגנונות שולטים ביינות השרי העשויים מזן הפלומינו – האחד – בו מתיישנים היינות תחת שכבת שמרי ה- flor, המגינה מפני התחמצנות ומקנה ליינות ארומות של תפוח שקליפתו הוסרה והוא נותר לעמוד, של קש, שמרים ושקדים, על סגנון זה נמנים יינות Fino ו- Manzanilla. הסגנון האחר מקורו בחימצון מכוון של יין הבסיס וכאן מתקבלות בעיקר ארומות של אגוז מלך, טופי וקרמל, אלו הן יינות Oloroso.
הגם ש- 95% מיינות השרי עשויים מפלומינו, דווקא שני זנים אחרים המשמשים לייצור סגנונות משניים של שרי זוכים לאזכור על תוויות היין, ואלו הם Pedro Ximenez (הידוע גם כ- PX) ו- Moscatel.
