לפני כשנה דיווחנו לכם כאן על דרגת הסיווג החדשה Gran Selezione, עליה הכריזה ברוב עם והדר מועצת היצרנים של אזור היין "קיאנטי קלאסיקו". עוד בטרם החלו יינות Gran Selezione לצאת לשוק, כבר התעוררו ביקורות וספקות ביחס להגיון שבהוספת דרגת סיווג זו, מעל יינות הרזרבה.

יינותיה הראשונים של הדרגה החדשה, הוצגה לאחרונה באופן רשמי במסיבת עיתונאים חגיגית ויוקרתית אשר נערכה בחודש פברואר האחרון, בפירנצה - בירת המחוז. ההשקה התרחשה באכסדרה היוקרתית של הפלאסיו וקיו, מתחת לפסלו של האפיפיור ליאו העשירי, אשר נראה כנותן את ברכתו למהלך. דרגת האיכות החדשה, הניצבת בגאון בראש הפירמידה, מעל הקיאנטי קלאסיקו והקיאנטי קלאסיקו רזרבה, קיבלה כעת גם ביטוי בחוק, הכולל כמובן לצדו גם כללי ייצור מחייבים. מאחר ומדובר ב"דרגת על", הרי שכללי הייצור אמורים להיות נוקשים יותר מאלו של דרגות הייצור הקיימות. מבקריה של דרגת הסיווג החדשה סבורים שכאן בדיוק מתחילה הבעיה.

כלל הייצור המרכזי של "גראן סלסיון", קובע שכל הענבים המשמשים לייצור היין, יגיעו באופן בלעדי מכרמים המצויים בבעלות היצרן, שהינו גם המבקבק. מבחינה זו, קיים דמיון רב ליינות אחוזה אחרים, בכינוייהם השונים המקובלים ברחבי העולם, כמו למשל "שאטו" בצרפת, או "Estate Bottled" בארצות הברית. נקודת ההנחה היא, כי ענבים הגדלים ברשות היצרן זוכים לתשומת לב מיוחדת מצדו ומייצרים יינות באיכות גבוהה. אולם, הנחת מוצא זו עלולה להיות בעייתית, למשל מן הטעם לפיו העובדה שיצרן המגדל את הענבים בעצמו, אינה מבטיחה דבר ביחס לאיכות הטרואר של הכרמים שבבעלותו. עובדה זו לא הפריעה לחלק מנציגי מועצת היצרנים להתייחס ליינות הסיווג החדש כאילו היו מקביליהם של יינות "Grand Cru" מבורגון.

כלל היסוד הקובע כי הענבים יגודלו ויבוקבקו על ידי היצרן, פועל לכאורה לטובת היצרנים הקטנים יותר ואמור לעודד אותם לייצר יינות איכותיים מדרגת איכות "גראן סלקסיון". מאידך, כללים נוספים אשר נקבעו בנוגע לסיווג זה, רחוקים מלהצביע על איכות ייחודית. תקופת היישון (בחבית ובבקבוק) הנדרשת, הינה 30 חודשים לפחות, רק 6 חודשים יותר מהמתחייב ביחס לדרגת הרזרבה. בנוסף, המיצוי היבש המינימלי הנדרש (החומר האבקתי שיוותר באם כל המים והאלכוהול יופרדו מן היין, באמצעות צנטריפוגה) הינו 26 גרם לליטר, לעומת 25 גרם/ליטר ביינות רזרבה ואילו רמת האלכוהול המינימאלית ב"גראן סלסיון" הינה 13%, לעומת 12.5% ביינות רזרבה.

הבדלים בלתי משמעותיים אילו, יוצרים את התחושה שהוספת דרגת האיכות החדשה, לא באה על מנת להבטיח איכות יתרה ביינות, כפי שנטען, אלא על מנת לשמש כלי שיווקי חדש, אשר יסייע בהחזרת המוניטין האבוד ליינות האזור הקלאסי של קיאנטי, על מנת להבחינם מיינות שאר האזורים של חבל היין, אשר עבר הרחבה משמעותית של שטחו בשני העשורים האחרונים. המחירים הנמוכים שבהם נמכרים לאחרונה יינות קיאנטי ככלל, משכו כלפי מטה את יינות "קיאנטי קלאסיקו", המיוצרים בחלק המסורתי של קיאנטי, אשר נחשבו תמיד לאיכותיים יותר. אחת הסיבות העיקריות לכך, היא כי הצרכנים אינם מבדילים תמיד בין תתי האזורים השונים. הקונסורציום של קיאנטי קלאסיקו מקווה להחזיר מעט מיוקרת יינותיהם, באמצעות דרגת האיכות העליונה "גראן סלקסיון".

ביקורת נוספת המוטחת במועצת הייצור של קיאנטי קלאסיקו, נוגעת לאופן שבו מאושרים יינות מדרגת "גראן סלקסיון". בעוד בדרכו לקבל אישור כיין אזורי, מחויב כל יין קיאנטי לעבור בין היתר מבחני טעימה על ידי צוות טועמים עצמאי, הנקרא Valoritalia, הרי שביחס לדרגת "גראן סלקסיון", נקבע צוות טועמים - בוחנים משלה, המורכב מנציגי החברים במועצת הייצור האזורית. עובדה זו מעוררת חשש כי הכוונה הינה ליצור "מועדון חברים" פנימי סגור, שיהיו חברים בו רק בכירי היקבים באזור.

בין המבקרים הקשים של דרגת הסיווג החדשה, בתוצאתה הסופית, ניתן למצוא את Walter Speller, המסקר את יינות איטליה עבור האתר של ג'נסיס רובינסון. מסקנתו של Speller, בכתבה שפרסם באותו אתר, הינה קיצונית למדי. לדבריו - הקטגוריה החדשה הינה לחלוטין בלתי רלבנטית. מרבית היינות שכבר אושרו כיינות "גראן סלסיון", הינם מבציר 2010, עוד בטרם הייתה הקטגוריה קיימת כלל והדבר היחיד שהשתנה בהם למעשה הינו הוספת שם התואר: "גראן סלסיון". חמור מכך, חלק מן היינות הינם מבצירים קודמים והם סווגו בעבר כיינות "רזרבה". משונה עוד יותר העובדה, לפיה במסגרת הקטגוריה החדשה אושרו גם יינות מבציר 2011, כאשר אם סופרים את התקופה החל ממועד הבציר המשוער שלהם - ספטמבר 2011, לא ניתן היה כלל עדיין לשחררם לשוק, מבחינת תקופת היישון הנדרשת!

הן Speller והן מבקרים נוספים סבורים, כי הסיווג החדש אינו מהווה למעשה משום עליית מדרגה, כי אם יצירת מדרגה נוספת - מקבילה. לו אכן הייתה הכוונה להדגיש את הרלבנטיות של הטרואר הייחודי של אזור קיאנטי קלאסיקו, מצופה היה כי יצעדו צעד נוסף קדימה – ויאפשרו את ציון שמות אזורי המשנה או הכפרים על גבי התוויות, בדומה למקובל באזורים בורדו ובורגון. לנוכח כל הנסיבות הנ"ל, דרגת הסיווג החדשה נראית בעיקר כפספוס ונדמה לפיכך, שרק שיווק מאסיבי של יינות הקטגוריה החדשה, עשוי להסב לה הצלחה מסוימת, בין היצרנים והצרכנים כאחד. כבר בשעה שהוכרז על הדרגה החדשה כדרגת סיווג עתידית ועוד בטרם יצאו לשוק יינות הנושאים את התואר "Gran Selezione", היו שאמרו, וכעת נראה שבמידה רבה של צדק, כי דרגת הסיווג החדשה לא תהיה Gran Successo, כלומר הצלחה גדולה, כי אם Gran Casino, כלומר - בלגן גדול.