Photo by form PxHere
אגם יין אירופי חדש בדרך להיווצרות?
פחות מעשרים שנה חלפו מאז משבר היין הגדול באירופה, משבר שנוצר כתוצאה מעודפי ייצור גבוהים, אשר בעקבותיו העניק האיחוד האירופי סובסידיות בסכומי עתק ליצרנים שבחרו לזקק יינות עודפים לצורך ייצור אלכוהול תעשייתי וכן לאלו שהסכימו לעקור גפנים. המשבר שהגיע לשיאו בשנים 2005-2007, כונה "אגם היין של אירופה". בימים אלו מתעורר חשש מחזרתו של המשבר, הפעם לא רק באירופה אלא ברחבי העולם כולו, והאיחוד האירופי כבר החליט לנקוט באמצעים להגנת אזורי היין שלו.
החשש מחזרתו של אגם היין התעורר כבר בשנת 2020 בעקבות פריצת משבר מגפת הקורונה, בעיקר בשל סגירתן של המסעדות והחשש מירידה חדה בצריכת היין. החששות התבדו, ותקופת משבר הקורונה והשנה שלאחריו התבררה דווקא כתקופה טובה למדי לענף היין העולמי, עם עלייה בצריכה יומיומית בבתים ונסיקה של תיירות היין ושל רכישת היינות ביקבים.
אלא ששוב מסתבר שלכל דבר טוב יש סוף ומסתמן כי שנת 2023 שוב תביא עמה עלייה תלולה בעודפי הייצור. למצב דברים זה אחראים מספר גורמים: ראשית, מסתמנת ירידה משמעותית בצריכה, בעיקר לנוכח האינפלציה הגלובלית שנוצרה בעקבות סיום משבר הקורונה ומלחמת רוסיה – אוקראינה; שנית, תקופת הקורונה בכל זאת הותירה מלאים לא קטנים ליקבים; סיבה שלישית נעוצה בכך שבציר 2022 היה בציר טוב מבחינת כמויות הענבים שנבצרו במרבית אזורי היין באירופה ובעולם בכלל, דבר שהביא עמו מן הסתם גם לעלייה בכמות הייצור.
העולם לא שותה מספיק יין
על פי נתוני האיחוד האירופי, תחול בשנת 2023 עלייה של כ 4% בייצור היין וזאת לצד עלייה של כ 2% במלאי הפתיחה של היקבים באירופה לעומת ממוצע חמשת השנים האחרונות. עם זאת, על פי הנתונים הבעיה העיקרית היא בכך שבעולם לא שותים מספיק יין, או לפחות מספיק על מנת להשיג את כמות הייצור. באיטליה מדווחת ירידה של 7% בצריכת היין השנה עד כה, בספרד ירידה של 10%, 15% ירידה בצריכה בצרפת, והשיאים השליליים בצריכה נרשמים בגרמניה (22%) ופורטוגל (34%). במקביל, ייצוא היין מאירופה ירד השנה עד כה ב 8.5%, דבר שגורם להגדלת העודפים.
סוגיית הירידה בצריכת היין באה לביטוי בולט גם בסין. בממוצע, הפחיתו הסינים את צריכת היין השנתית שלהם בכמות של כשני מיליון הקטוליטר, מאז שנת 2018, כך שהירידה בצריכה החלה עוד לפני משבר הקורונה, ואולם מאז המשבר נראה שהרגלי השתייה של הסינים ממשיכים להשתנות וכי הם מפחיתים עוד יותר את צריכת היין שלהם. בשנת 2022 שתו הסינים 8.8 מיליון הקטוליטר של יין, נתון המהווה ירידה של לא פחות מאשר 16% לעומת שנת 2021 וירידה דרמטית לעומת שנת 2018, שבה שתו כ 17 מיליון הקטוליטר, כלומר כמעט כפול! לפחות חלק מן הירידה בצריכה בסין מיוחסת למאבק של השלטונות הסיניים בשחיתות הציבורית, שבמסגרתה נאסר מתן מתנות יוקרה במימון ציבורי וכן למכסים שהטילו הסינים בשנים האחרונות על ייבוא יין מחו"ל (במיוחד מצרפת, ארה"ב ואוסטרליה), מה שגרם לעליות מחירים משמעותיות בשוק הסיני.
הנתונים הבעייתיים מתרגמים לקשיי מכירה של המגדלים והיצרנים, ירידות מחירים וכתוצאה מכך – הפסדים, בעיקר באזורי יין המושפעים ביותר מהטרנד העולמי המסתמן. הסקטורים אשר נראה כי הם צפויים להיפגע בצורה הקשה ביותר, הם יצרני היינות האדומים ויינות הרוזה בצרפת, ספרד ופורטוגל (בעקבות הטרנד העולמי של עלייה בצריכת יינות רוזה הגבירו יצרנים ברחבי העולם את הייצור וגם עובדה זו משפיעה ככל הנראה על קיומם של עודפי הייצור).
האיחוד האירופי מנסה להושיע
האיחוד האירופי כבר נוקט כאמור בצעדי תמיכה ביצרנים שפועלים במסגרתו, ועל פי הודעת האיחוד, הרי שעד ל 15 באוקטובר 2023, יוכלו יצרנים מסוימים באזורים שיקבעו לפי המלצת המדינות החברות באיחוד, לזכות לסובסידיות כנגד זיקוק יין לאלכוהול. על מנת למנוע תחרות, האלכוהול שיזוקק לא ישמש לייצור דברי מזון ומשקאות. כמו כן תוגדל הסובסידיה למגדלים שיבצעו במהלך הקיץ "בציר ירוק", כלומר דילול של האשכולות, וכן תינתן תוספת סובסידיה עבור השקעות ועבור הוצאות שיווק.
יצרני היין באירופה אמנם מצויים כנראה בבעיה, אולם להם יש לפחות מי שמכיר בבעיה ופועל לסייע להם להיחלץ מן הקשיים. אם יקלעו היצרנים בישראל למשבר עודפים דומה, הם יכולים יהיו ככל הנראה רק לקנא בקולגות שלהם באירופה.
