אמפורה – הסיסמה: איכות ללא פשרות

אמפורה היא כלי חרס בעל צורה וגודל תקניים לאחסון והובלה, בדרך כלל של יין או בשמים, בעל שתי ידיות ותחתית מחודדת או מעוגלת, שהיה נפוץ ביוון העתיקה ובארצות שהושפעו ממנה. על שם אותו כלי קיבול עתיק נקרא יקב אמפורה הוותיק, השוכן ליד הישוב כרם מהר"ל, במורדות המערביים של הר הכרמל. בית איש הענבים אירח טעימה מיוחדת, מלאת הפתעות ומהנה של יינות יקב אמפורה, טעימה שהתעלתה לא רק בשל איכות היינות, אלא גם בשל ההגשה המעניינת והמלמדת של הערב על ידי יינן היקב מאירם הראל, בסיועו של המנכ"ל אסף עזר – סומלייה בהכשרתו. 

ערב היינן היה עבורי ההזדמנות הראשונה לפגוש ולהכיר את מאירם, אשר הותיר אצלי רושם עז, של יינן בעל ידע, מקצוען, חוקר בנשמתו ומוכשר מאוד, שאין ספק שהיינות שיצאו ועוד ייצאו תחת ידיו ידברו רבות בעדו. בנוסף – ולא פחות חשוב, פגשנו אדם חביב, חברותי ופתוח, אשר נהנה לדבר על יין לא פחות מאשר הוא נהנה לייצר אותו.

אם כבר פתחתי ביינן אז הנה עוד כמה מילים על הכשרתו. מאירם החל את לימודיו בתחום היין במכללת אוהלו בקצרין, המשיך לתואר בייננות ומדעי הגפן והיין באוניברסיטה של בורגון בעיר דיז'ון. בהמשך עבד והשתלם ביקבים בבורגון ושמפיין, וגם בחבל ז'ורה, בשוויץ, בניו זילנד ובקרואטיה. מאירם שיתף פעולה עם מועצת גפן היין ומשרד החקלאות בעבודה לחקר הפיזיולוגיה של הגפן, החל את עבודתו הייננית בישראל ביקב סוסון ים ומאז שנת 2016 הוא משמש כיינן ביקב אמפורה, לצד היועץ מעיין קושיצקי, היושב דרך קבע בקליפורניה.

יקב אמפורה עבר מאז הקמתו בשנת 2000 מספר שינויים בבעלות, ועמם גם שינויים בצוות העושים ביין, אשר הביאו עמם באופן טבעי גם שינויים בתפיסה ובסגנון. עם זאת לכל אורך הדרך, הסיסמה שליוותה את היקב בגלגוליו השונים, היתה איכות בלתי מתפשרת, לצד חדשנות. היינן הראשון היה גיל שצברג, שגם נמנה על מקימי היקב. לאחר שינוי הבעלות בשנת 2008 מונה כיינן ד”ר ארקדי פפיקיאן ובנוסף, מתוך השאיפה ליצירת סטנדרט איכות בקנה מידה עולמי, גייס היקב את יועץ היין מישל רולאן, מן המוערכים שביועצי היין בעולם. במקביל לשינוי נוסף בבעלות שהתרחש בשנת 2016, השתלב כאמור מעיין קושיצקי והחליף את פפיקיאן ועמו נכנס לצוות גם מאירם הראל.

הטעימה הייחודית, אשר כללה יינות החל משנת בציר 2003 ואילך, אפשרה לנו להיוודע אל הייננים השונים שחלפו ביקב – דרך בחירותיהם וסגנונותיהם השונים.

טרואר דרך משקפיים ורודות

כרמי יקב אמפורה משתרעים במספר אזורים בארץ, תוך מיקוד באזורי היין האיכותיים והמבטיחים ביותר לגידול כרם יין: במורדות הצפוניים של רמת הגולן, בצפון עמק קדש שבגליל העליון, בפסגות שבהרי יהודה, וכמובן באזור הכרמל הסמוך למיקום היקב. בשנים האחרונות ניתן דגש רב לעבודה מול הכורמים על מנת להביא לאיכויות הרצויות.

את הטרוארים השונים של היקב בחר מאירם להציג בפנינו דווקא באמצעות יינות סמוקים (רוזה). מקובל לעיתים להתייחס ליינות רוזה כיינות כיפים לשתייה קלילה, בלי צורך להתעמק בהם יותר מדי אבל אפשר לקבל ביין רוזה גם הרבה מעבר לזה וגם להבין דרכם את הבדלי הטרואר. לא לחינם נהוג לדבר על יינות הרוזה של חבל פרובנס שבדרום צרפת כיינות הרוזה המעניינים ביותר. מאירם גם מסביר לנו את נקודת המבט שלו כיינן באשר להכרת הכרמים באמצעות יינות רוזה דווקא - התוצאה מהירה וזמינה יותר – היין מוכן מהר יותר, אין שימוש בחביות העשוי להשפיע על מבחן ההשוואה ועוד.

טעמנו 3 יינות רוזה משנת בציר 2020: מאזורי הגידול גליל, גולן וכרמל, שלושתם בעלי גווני צבע אפרסקי-נחושתי בהיר מקסים. מחיר יינות הסדרה כ- 95 ₪.

רוזה טרואר גליל 2020 מורכב מענבי הזנים מורבדר, סנסו וקונואז שתססו יחדיו. יין חד וחומצי, ניחוחות הדרים, אננס ומלון, פה פירותי מעט מתקתק. בעיניי ליין אשר בוקבק רק לפני זמן קצר, תועיל תקופה נוספת של חודש חודשיים בבקבוק עד שיהיה מוכן לשתייה. אל חשש, יישארו לכם עוד מספיק ימי קיץ ישראלי כדי ליהנות ממנו.

רוזה טרואר גולן 2020 עשוי מענבי הזנים סירה וברברה, גם כאן בתסיסה משותפת. האף נהדר, מינרלי ופרחוני. בפה מעט יותר גוף ותוסס קלות, בעל חמיצות בולטת, אך מעט קצר.

רוזה טרואר כרמל 2020 הוא מבחינתי המוצלח מבין השלושה. היין עשוי משתי חלקות בוגרות של ענבי קריניאן באזור היקב. אף רענן, עדין ומורכב שמציג ריחות אדומים. מאוזן מאוד בפה ועם סיומת נעימה וממושכת למדי.

תחת שמי ים התיכון 

אחד השינויים שמציג היקב בשנים האחרונות הוא מעבר ליותר זנים ים תיכוניים כאשר גם בבחירת הזנים, "שגרתי" נחשבת כאן כנראה למילה כמעט גסה. כמה יקבים בישראל אתם מכירים שמייצרים יינות זניים מגרנאש בלאן הבהיר וממורבדר הכהה? מחיר היינות בסדרה מעט מעל 100 ₪.

גרנאש בלאן 2020 שטעמנו בוקבק רק שבוע וחצי קודם לכן, אך למרות זאת כבר מוכיח שהוא יין מצוין ובעל פוטנציאל. אף סגור מעט, מעודן ומרתק, עם מינרליות ותיבול, פרחוניות, אשכוליות ופרי טרופי רענן. בפה חמיצות טובה, גוף, מבנה ומורכבות בולטים. יין לאוכל. הענבים מגיעים מאזור פקיעין ועשרים אחוזים מהיין שהה בחביות עץ.

מורוודר טרואר אדום כרם יחידני 2019 אף הוא בוקבק מספר שבועות בלבד לפני הטעימה והדבר ניכר בו, שכן היין צעיר מאוד ואינו מוכן עדיין לשתייה. מצד שני, הפוטנציאל ללא ספק קיים, כולל פוטנציאל יישון לא מבוטל. באף בולטים ניחוחות פרי אדום, אנימליות ופרחוניות. הפה סגור מאוד, החמיצות נוכחת.

זהירות על השרדונה!

מאירם מאמין שלשרדונה צריך להתייחס בכבוד ובעדינות, על מנת לשמר בו את הפרי ולהותיר את העץ כתבלין בלבד, מבלי שישתלט על היין. יינות השרדונה שטעמנו היו מסדרת "מקורה" הגבוהה יותר של היקב, הקרויה על שם חוות מקורה שבה שוכן היקב. הענבים מגיעים מן הצפון, מכרם מנרה ומתל שיפון שבצפון הגולן. מאירם מקפיד לבצור את ענבי השרדונה מוקדם – הראשונים הנבצרים ביקב, הסחיטה מתבצעת בעדינות רבה ועם אשכולות שלמים. היין שוהה כשנה ושבעה חודשים בחביות עץ – כמעט מחציתם חדשות. החביות איכותיות במיוחד, נבחרו באופן פרטני וכוללות מספר סוגים מעצים שגדלו בארבע יערות שונים בצרפת, רמות הקלייה שלהן נמוכה מאוד. בתהליך ההתיישנות נעשה שימוש במספר גדלים שונים של חביות – מאירם מגדיר זאת כמניפה של קלפי משחק. ניסיונו הרב של מאירם בייצור יינות שרדונה בצרפת ניכר היטב בתוצאות המצוינות.

היין מבציר 2017 שטעמנו היה למעשה הניסיון הראשון של מאירם עם השרדונה של יקב אמפורה והפעם הראשונה שבה הזן נכלל בסדרת מקורה, היין מבציר 2018 הוא כבר מקצה שיפורים ובגדול.

מקורה שרדונה 2018 – עבורי היה זה אחד היינות המרגשים בטעימה. האף אלגנטי ומעודן הנשלט על ידי פירות טרופיים עדינים ורעננים ובעיקר אננס ומינרליות בולטת. הגוף בינוני עד מלא אך ללא כבדות המתקבלת לעתים ביינות שרדונה ששהו בעץ והדבר בולט במיוחד לנוכח תקופת השהייה הממושכת יחסית והשימוש בחביות חדשות. היין נפתח ומתפתח בכוס לכיוון של ארומות אגוזיות. הסיומת ארוכה וטעימה מאוד. פוטנציאל היישון משמעותי. יין נהדר! מחיר – כ- 160 ₪.

זכינו לטעום גם טעימת מיכל של שרדונה 2019 אשר יבוקבק רק בעוד כחצי שנה. גם כאן ניכר הפוטנציאל ונראה שצפוי להיות ממשיך דרכו של בציר 2018.

עניין של סגנון

הצצה אל סגנונות הייצור שהובילו הייננים השונים של היקב במהלך תקופותיו השונות, ערכנו באמצעות סדרת ריטון של היקב. שלושת היינות שטעמנו היו טובים מאוד.

ריטון רוג' 2003 מעשה ידיו של היינן גיל שצברג אמנם כבר עבר את שיאו, אך עדיין טעים מאוד וחי לחלוטין ומרמז על פוטנציאל ההתיישנות המצוין של ענבי האיכות של היקב. זהו יין בורדולזי מסורתי בסגנונו, אם כי מכיל מעט ענבי סירה בנוסף לקברנה סוביניון ולמרלו שניכר בו ששהה במגע ממושך עם עץ.

ריטון רוג' 2014 הוא פרי ידיהם של ארקדי פפיקיאן ומישל רולאן ונאמן לסגנונם היינני המוכר הוא עוצמתי ומוחצן עם מתיקות מדומה בפה וסיומת מאוד ארוכה. סגנון בורדולזי מודרני.

ריטון רוג' 2017 של צוות הייננים העכשווי הולך לכיוון אחר, אם כי שומר כמובן על המאפיינים הבורדולזיים. כאן התווסף מעט קברנה פרנק לממסך, המוסיף גווני פלפל ירוק ורעננות מבורכת. האף עצור עדיין אך נהדר. הפה אף הוא צעיר וטאני מאוד, אם כי הטאנינים מעודנים, בעל גוף ועם סיומת ממושכת מאוד. יין אלגנטי עם פוטנציאל התיישנות נהדר. בהתחשב במחירה של סדרה זו העומד על מעט יותר מאשר 100 ₪, זהו ללא ספק ה- value for money של הטעימה. לקנות ולשמור.

פה זה אירופה?

יינות סדרת מקורה האדומים הנמצאים כיום בשוק הם מבציר 2013. ממש כמו יינות גראן רזרבה ומקביליהם באירופה, עוברים היינות כחמש שנים של התיישנות ביקב – בחביות ובבקבוק עד הוצאתם לשיווק. הרעיון העומד מאחורי סדרה זו היא לתת יותר ביטוי ומשקל לעץ, לאלכוהול, לסיומת ולייצר יינות "גדולים" עם פרי מרוכז. כל הענבים בסדרה זו מגיעים מכרם שעל שבצפון רמת הגולן, בגובה של כ- 800 מטרים מעל פני הים. מסדרה זו טעמנו את בלנד מקורה 2013, את מקורה קברנה סוביניון 2013 ואת מקורה מרלו ברברה 2013. שלושת היינות בעלי איכות גבוהה מאוד, בעלי פוטנציאל יישון נוסף וראויים בהחלט לשמש כיינות דגל של היקב. יינות הסדרה נמכרים במחיר של כ- 220 ₪.

מקורה 2013 מורכב מענבי הזנים קב"ס, מרלו וסירה. מורכבות רבה באף, הרבה פלפל לבן ושחור, ניחוחות בשרניים. פרי בשל. יין מוחצן למדי שנותן תחושה מעט אלכוהולית. הפה בעל גוף מלא, מפולפל מאוד, העץ משולב היטב, מורכב וארוך עם חומציות טובה. יין מצוין על פי כל קנה מידה.

מקורה קברנה סוביניון 2013 – מוחצן ואלכוהולי למדי, פרי אדום ושחור בשל, קסיס, פלפל לבן ושחור. פרי בשל גם בפה והעץ מורגש מאוד. גוף מלא, מורכבות גבוהה וסיומת ממושכת מאוד. לאוהבי הקברנה הישראלי הבומבסטי. נראה שפוטנציאל ההשתבחות ארוך ביותר.

מרלו ברברה 2013 – הבלנד הפחות שגרתי מכולם נותן תוצאה מעניינת מאוד. 80% ענבי מרלו ו-20% ענבי ברברה התיישנו יחדיו 3 שנים באותן חביות. הניחוחות השולטים באף המורכב הם של דובדבן בשל, פטריות, ריחות חווה, עור ואנימליות, נסורת. הגוף מלא, החומציות גבוהה ובפה מתקבל פרי עמוס ודחוס מאוד עם עץ בהחלט מורגש. הפה נפתח בכוס ומציג מורכבות גבוהה והסיומת ממושכת. פוטנציאל יישון ארוך.

נפרדים מוולור

VELOURS 2013 ובעברית "קטיפה" הוא יין שהגו מישל רולאן וארקדי פפיקיאן ושנועד להיות יין דגל בינלאומי, המיוצר רק בשנים טובות במיוחד. מרבית הענבים ביין הגיעו מכרם שעל. היין שהה 4 שנים בחביות. מחירו - כ- 500 ₪ מעיד על הפרטנזיות. היין אינו מיוצר יותר ביקב. ולור 2013 זכה לאחרונה לחותמת איכות כאשר הוכתר כזוכה בתואר Grand Champion של תחרות טרה וינו 2020. אין ספק שמדובר ביין יוצא דופן באיכותו – מה שנהוג לכנות יין גדול והאיכותי ביותר בטעימה. איכות הפרי באף בלתי רגילה, פרי אדום, סגול ושחור מרוכז, בעיקר פירות יער אך גם שזיפים, לצד נסורת, עור, פטריות וטחב. הפה עמוס ודחוס בפרי אך עגול ומבלי להיות בומבסטי מדי, מפולפל ועצי, מורכב מאוד ועם סיומת שאינה נגמרת. הסגנון סגנון בורדו מודרני והאיכות איכות בורדולזית גבוהה. פוטנציאל יישון ארוך, ארוך, ארוך. יופי של דרך לסיים טעימה מקסימה.