יין מחבל אלזאס שבצפון מזרח צרפת, מבציר 1472, השוכן אחר כבוד בחבית יין במרתפי היין של ההוספיס של שטרסבורג, הועבר לאחרונה מן החבית בה שכן במהלך 300 השנים האחרונות כמעט, לחבית חדשה. היין נחשב ליין הישן ביותר בעולם, והייתה זו הפעם השלישית בלבד בה הועבר היין מחבית לחבית, כאשר הפעם הקודמת התרחשה בשנת 1718. סיפור העתקתו של היין הישן נושן מובא באתר wine-searcher.com.

הצורך בהעברתו של היין נוצר לאחר שחודש אפריל 2014 התגלה כי החבית בת שלוש מאות השנים דולפת מעט. עם הגילוי המדאיג, הועבר היין בזהירות באופן זמני למיכל פלדת אל חלד וכעת, לאחר שהושלמה בניית החבית החלופית, הועבר מן המיכל לחבית החדשה, הזהה לחלוטין מבחינת הצורה הביצתית, מקור העץ (יער Allier), רמת הקלייה והממדים (450 ליטר), לזו שבה שהה בעבר. מלאכת בניית החבית הייתה מורכבת, באשר אין בונים עוד כיום חביות מאותו סוג. החבית נבנתה על ידי החבתנים הבכירים של יצרנית החביות Radoux מחבל קוניאק, כמובן בעבודת יד ובעזרת כלים אשר שימשו לבניית חביות בעבר. מלאכת ההרכבה שבוצעה בזמנם הפנוי של החבתנים, ארכה בסך הכול 200 שעות.

גם מלאכת העברת היין מן החבית למיכל, ובחזרה לחבית הייתה מורכבת למדי, בשל העובדה שמדובר ביין אשר עתיקותו הופכת אותו לעדין וניתן אפילו לומר "שביר". ההעברה בוצעה באיטיות רבה, על מנת שלא לזעזע את היין ונמשכה כמחצית השעה.

היין שבחבית נטעם בעבר שלוש פעמים בלבד, כמספר הפעמים בהן הועבר מחבית לחבית, אך לאו דווקא באותם זמנים. לראשונה בוצעה טעימה בשנת 1576, על מנת לחגוג את הברית בין שטרסבורג לציריך, ואילו הפעם השנייה בה נטעם היה כעבור כמעט 150 שנה, בשנת 1718, לציון הנחת אבן הפינה לבניית בית חולים ציבורי בעיר. לפני כ 70 שנה, במהלך מלחמת העולם השנייה, נטעם היין בפעם השלישית, לרגל שחרור שטרסבורג מהכיבוש הנאצי. מי שטעם את היין היה משחרר העיר הגנרל לקלרק. יש האומרים כי היין, בעל ריכוז אלכוהול של 9.4% בלבד, שמר על ריחותיו וטעמיו עד היום.