זהו הסיפור על השגיאות הקטנות שהפילו את גדול רמאי היין מאז ומעולם, מהגר בלתי חוקי מאינדונזיה בארץ האפשרויות העצומות. לא בלתי מוגבלות, כפי שיתברר ל Rudy Kurniawan בהמשך ה'קריירה' הייננית-מזוייפת שלו. זהו גם הסיפור על שניים שזיהו זיוף רציני מהו, כנגד ציפיותיו של 'ד"ר קונטי', כך קראו לו עקב חיבתו הגדולה ליינות מיתולוגיים של DRC, מזוייפים כמובן.
אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, כדבר הביטוי הידוע אבל אלוהיו של הד"ר היה אחד בלבד: החמדנות לכסף, להרבה כסף אותו הפיק באמצעות הזיופים במה שנקרא בזמנו 'מרתף הקסם של Rudy', חמדנות שהחלה יום אחד במכירה פומבית של יינות יקרים בבית המכירות Christie's. לאחר מכירת יין מסויים פנה Rudy ליושב לשמאלו באמרו משהו כמו 'היי בן אדם, שתיתי את היין הזה השבוע וכעת אני מרגיש גרוע! אני יכול למלא את הבקבוק ולפקוק אותו מחדש?' Rudy הציג עצמו תמיד כבן למשפחה עשירה ממוצא סיני-אינדונזי ודאג להראות לחבריו ההולכים ומצטברים כי כיסיו תמיד עמוקים דיים לכל אירוח והוצאה ובעיקר ליינות עילית. עומק כיסיו קבע את רדידותה של ההתעניינות במקורו ופרטי חייו, כל עוד השתייה והארוחות שמימן היו בשפע.
במכירה פומבית אחת ב 2006 הוא מכר יינות בכמעט 25 מיליון דולר! הוא מיקד את פעילותו בפינו נואר ובעיקר זה של רומאנה קונטי, שהביא לו את הכינוי 'ד"ר קונטי'. הוא חש כמי שמוגן מכל אבן נגף גדולה ובדרך שכח כנראה להקפיד גם על הקטנות. טעויות, שגיאות והזנחות קטנות כבר הביאו לאסונות גדולים ואסונו של הד"ר הגיע בעקבות קטנות שכאלה. בקבוקים מבצירים של 1945 ו 1971 של יין הצמרת מבורגון Domaine Ponsot - Clos St Denis Grand Cru "הופיעו" לפתע בשוק ממרתף הקסם של Rudy. המופע הפתאומי הזה לא נעלם מעיניו של הבעלים Laurent Ponsot שמשפחתו החלה לייצר את היין הנפלא הזה רק ב... 1982!
Ponsot ידוע כאדם רציני וחרד במיוחד לשם המעולה של בורגון, הבין מיד מה קורה והחל בחקירה. זו הביאה לכך שהוא הגיע באופן אנונימי למכירה פומבית בניו יורק ב 2006 ומנע מכירתם של יינותיו שהוצגו מ'מרתף הקסם', במפתיע ובאמצע המכירה, למגינת ליבם וכעסם הרב של הרוכשים הפוטנציאלים שנרשמו מראש למכירה היוקרתית. למחרת המכירה נערכה ארוחת צהרים מתוחה בהשתתפות Ponsot ו Rudy ואחרים. 'מהו מקור היינות האלה' שאל Ponsot ו Rudy התחמק בתשובה של 'אני רוכש כל כך הרבה שאינני זוכר'. לו רכשתי מזראטי הייתי זוכר כל פרט, ענה לו הצרפתי החקרן.
בערך באותו זמן מצא מיליארדר אמריקני בשם Bill Koch בקבוקים מזוייפים באוסף הנכבד שלו. כמו מיליארדר שמצא עצמו מרומה, הוא שכר חוקרים ובלשים והגיש במקביל תביעה פלילית. די מהר גילו המומחים שלו עוד ועוד זיופים ובזמן הנכון הכניסו את ה FBI לחקירה. 'מסע הצלב' של Ponsot ושל Koch ארך כ 4 שנים ובמרץ 2012 פשט ה FBI על ביתו המהודר של הד"ר באזור יוקרתי ב Arcadia, California שם התגלה מפעל הזיוף המשוכלל של 'מרתף הקסם'. בקבוקים, תוויות, פקקים, קפסולות, שעווה, ביקורות יין ועוד פריטים, חומרים ואמצעי זיוף. 'זיוף הינו כמו פיסה של זוהמה על השם בורגון, רציתי למחות אותו' אמר האמריקאי Bill Koch לאחר הפשיטה. אין ספק שתהילת החשיפה מגיעה לו ולחוקר המיוחד Brad Goldstein שבמהלך חקירותיו גילה גם מאגנומים של Pétrus מ 1921, בטרם יצרו שם ולו מאגנום אחד... אגב, Goldstein עצמו חובב רק בירה.
שגיאות קטנות, פרטים קטנים, נפילה אחת גדולה. וגם ספר אחד וסרט תיעודי אחד על עלייתו ונפילתו של גדול זייפני היין העתיד להשתחרר מכלאו ב 2021 ולהיות מגורש מארה"ב בו-ביום. שוב הוכח כי האפשרויות הבלתי מוגבלות אכן מוגבלות הן ע"י החוק ועוד יותר ע"י הנפגעים כשהם בעלי רצון נחוש וכיסים בהתאם.
