צילום: קובי קלייטמן

לקחנו את מטלטלינו, נחתנו בשדה התעופה מלפנסה, שכרנו רכב והופ אנחנו בדרך לLake Como – הדרך משעממת אבל ההרים הנראים באופק מבטיחים שכשנעבור אותם כבר נהיה בעולם קסום של מים, עיירות ציוריות וכמות תיירים נמוכה כיאה לסוף העונה – בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. כשעברנו נקודה מסוימת והאגם נגלה לפנינו, הבנו שהתחיל החופש, הפרומונים החלו להציף אותנו והעיניים התקשו להביט קדימה וזלגו כל הזמן לנופים שבדרך.

עצרנו ללינה בעיירה קטנטנה בשם Tremezzo, עיירה בת 1,600 תושבים ועוד שניים שהגיעו לשני לילות, הממוקמת אם תרצו על "הירך" השמאלית של האגם שצורתו כשל גוף נטול ראש ושתי רגליים. מלון La Darsena והמראה הנשקף ממרפסת החדר הותירו אותנו ואת העוקבים אחרינו ברשתות החברתיות ללא מילים. ההתניידות בין העיירות הסמוכות באגם יכולה להיעשות באופן רגלי, ברכב או אם צריך לחצות לגדה שממול, באמצעות מעבורת שלמזלנו אחד ממסופיה היה ממוקם 3 דק' הליכה מהמלון. אם אתם ג'ורג' קלוני כנראה שאת הגיחות האלו תשוטו בסירת המנוע שלו אבל הוא לא הזמין ואנחנו לא רצינו לכפות את עצמינו.

שיט לעיירות Varenna ו Belagio חשף בפנינו עיירות צבעוניות, קטנות, גדושות מסעדות והמון ברי יין המנצלים כל פיסת שטח לישיבה ושולחן ומתגאים ביין איטלקי שהם מוכרים בכוסות במגוון מחירים. את ארוחת הצהריים שלנו החלטנו לאכול ב Varenna במסעדת Al Prato המצוינת ואילו את הערב בילינו בבר יין מפתיע ונהדר בשם Cantina Follie.

מסעדת Al Prato

צילום: קובי קלייטמן

המסעדה שוכנת בפינה קסומה, במעלה הגבעה ונסתרת מעיני התיירים המגיעים לעיירה במעבורת. השירות חייכני, חביב ומאוד ידידותי. הישיבה בחוץ בעונת הסתיו נהדרת, התפריט עשיר ותפריט המנות המיוחדות כמו גם תפריט היין בכוסות מוגש על לוח גיר לבחירה.

כ"משעשע חיך" הוגשו שני שיפודי טונה צרובה מעולים והיין שבחרנו לליווי הארוחה היה יין מבעבע מיקב Camilucci מאיזור פרנצ'אקורטה, איזור בו מייצרים יינות מבעבעים בשיטת שמפיין. זהו בלנד מקסים שעיקרו ענבי שרדונה והיתר פינו ביאנקו מגפנים שממוצע גילן 20 שנה.

מנות האוכל היו טעימות ויפות. למנות הראשונות בחרנו מנת גבינה צלויה מחלב פרה על מצע ירקות צלויים נהדרים וכן מנה של חצילים צלויים עם גבינה מותכת. המנות העיקריות היו דג עטוף בשקית שלאור ניסיון העבר עם מתעדי אוכל אובססיביים, המלצר הזהיר שאל מתי לחתוך ולפתוח את השקית. הדג והירקות שליוו אותו היו מושלמים. מנה עיקרית נוספת הייתה כבדה למדי – Pizzoccheri della Valtellina – ולטלינה הוא עמק במחוז לומברדי. זוהי מנה אופיינית לאזור והמורכבת מפסטה טליאטלה קצרה העשויה 80% קמח כוסמין והיתר מקמח חיטה. לפסטה מוסיפים קוביות תפו"א ולתיבול התקף הלב המתקרב גם כמות נאה של גבינת פרמז'ן, חמאה (המצויה בשפע בצפון איטליה) ושום. הלב פעם בחוזקה וכך גם בלוטות הטעם שהתענגו על כל ביס.

מומלץ בחום לכל המגיעים לעיירה Varenna.
Al Parto - Piazza del Prato, 6, 23829 Varenna LC, Italy

בר היין Cantina Follie

צילום: קובי קלייטמן

עד כמה שמקומות קטנים יכולים להפתיע, הרי שבר היין Cantina Follie הפתיע אותי בגדול. ממוקם במעלה מדרגות בתוך מבנה אבן הפורץ לתוך גג משגע, נמצא בר יין ובו היצע יינות גדול מאוד ובעלים שהמילה יין עבורו היא דרך חיים אמיתית.

דבורה ויוסט, הזוג שהוא בעל המקום המיוחד הזה, חביבים להפליא והידע של יוסט אודות היין האיטלקי מופלג עד מאוד. הבר משמש גם חנות כך שאם טעמתם יין והוא נשא חן בעיניכם אין בעיה לרכוש אותו במקום בהנחה ובמחירים טובים.

את הערב בבר היין הזה תוכלו ללוות עם פלטת גבינות או נקניקים או עירוב של השניים רחמנא ליצלן בדגש על מוצרים אזוריים. גודל הפלטה מסומן כגודלם של בקבוקי יין: מגנום – ירבעם – רחבעם וכן הלאה. מזל שהזמנו את המגנום שהיה משביע בהחלט והגיע בלוויית לחם.

מחירי היין בכוסות נעים בין 5 אירו ל 8.5 אירו יחד עם הפתעות נוספות שיכול פתאום יוסט להציע. ניתן גם להזמין "פלייט" של כוסות יין הכולל 3-5 כוסות יין לטעימות שונות תחת הדרכתו המיומנת של יוסט (מחיר: 8.5-13 אירו).

את הפלטה הטעימה שלנו ליווינו בין היתר ביין לבן בשם L'Alberta Riserva מבציר 2016 של יקב Il Colombaio di Santa Chiara ה"נטוע" בסאן ג'ימיניאנו (מחוז סיינה). היין (DOCG) מיוצר מענבי Vernaccia di San Gimignano 100% שמקורם ביקב אורגני. צבעו זהוב, הארומות שלו מצטיינות במינראליות רבה, מעט עץ (חבית), פטרוליות, דבש ומעט ירקרקות. גוף בינוני, חומצה בינונית, שמנוני מעט וסיומת ארוכה.

צילום: באדיבות בר היין Cantina Follie

יין לבן שני היה יין פשוט יותר בשם Le Calderine בציר של יקב Cantine Angelinetta מאגם קומו. זהו יין IGT המורכב מהזנים Sauvignon, Verdese Bianco, Riesling Renano. יין שעובר השרייה ארוכה על הקליפות ותסיסה ללא עץ. צבעו קש וריחו טרופי (אננס, אגס) מלווה במעט מינרליות. חומצה נמוכה, גוף קל בעל טעמי לימון ואשכולית עדינים. סיומת בינונית. יין חביב.

כשהגענו לגזרת הקינוחים שמחתי לגלות מה שאני מחשיב כסימן של איכות מיוחדת בתפריט – המקום מציע טעימה ממגוון שוקולדים המגיעים מהעיירה מודיקה שבסיציליה. מדובר בשוקולד מיוחד מאוד שבעשייתו נשמר מרקמו הגרגירי של הסוכר במידת מה והתמוססותו בפה שונה משוקולדים אחרים שטעמתי. זכיתי לפני כשבע שנים לבקר בחנות המפעל בעיירה ואני ממליץ למי מכם המגיע לאיטליה לחפש את השוקולדים של מודיקה.

למרות זאת, הזמנו עוגת גבינה מעשה ידיו של יוסט, מעוטרת בדובדבנים הטעימים בעולם – דובדבני אמרנה. לא עמדנו בפרץ והזמנו 2 כוסות של יינות קינוח מחוזקים שבקבוקיהם נפתחו במיוחד. היו אלו יינות של היקב הסיציליאני Martinez שבעיר מרסלה. יין אחד מהזן מוסקטו (Moscato d’Alessandria) והשני מהזן זיביבו שהוא בעצם שם אחר לאותו הזן מסדרת Laus דירוג IGP. על אף שלא הצלחתי לעמוד על ההבדל הטכני או בסיבה שניתנו לבקבוקים שמות שונים (תשובה לא התקבלה גם מהיקב) הרי שהם היו שונים ונפלאים כל אחד מסיבותיו.

ליין המוסקטו היה צבע נחושת עוצמתי וריחו דיבשי ומינרלי. טעמו מתוק אלגנטי, עדין בשמנוניותו, חומצה גבוהה, סיומת ארוכה ופלפליות נהדרת. ליין זיביבו היה צבע זהוב, הוא היה בעל ארומות מעודנות יותר ועשבוניות יותר. טעמו היה מתוק יותר מלווה בחומצה מאוד גבוהה, סיומת ארוכה מאוד ופלפליות מרשימה. יין Funky.

יצאנו מבר היין מבושמים לטיול מושלם לאורך גדת הנהר עד למלון, שם מצאנו את עצמינו נופלים לחלומות עמוקים ומתוקים על מה שעוד מחכה לנו בהמשך המסע.

Cantina Follie, Via A. Volta, 14/16, Tremezzina 22016