צילום: שלמה גרדמן
בבוקרו של יום סתמי לפני כמה חודשים פנתה אלי זוגתי היקרה ואמרה כלאחר יד: "אתה זוכר שבעוד חודש אנחנו טסים לחתונה במילאנו". מה חתונה? ומה פתאום במילאנו שאלתי? "כבר שכחת שכאשר ביקרנו במילאנו לפני חצי שנה סיפרה לנו ידידתינו האיטלקיה ג'מה שהבת שלה מתחתנת ואני הודעתי שאנחנו נגיע לחתונה? אז זהו, נוסעים. ואם תרצה אפשר לצרף כמה ימים של חופשה באזור".
ואכן, חודש אחרי אותו יום המראנו למילאנו ולפני החתונה הספקנו לבלות כמה ימי חופשה מקסימים מסביב לאגם מג'ורה שכללו (איך לא) גם סיור יקבים בחבל יין מרתק הנמצא לא הרחק משם. מודה ומתוודה, רק לקראת הנסיעה התוודעתי לשטח פחות מוכר זה אך כשהתחלתי לחקור אותו גיליתי בו שני אזורי יין מעניינים שמתוכם בחרתי את היקבים הנחשבים כיצרני ינות העילית באזורם.
למעשה מדובר ביקבים הנמצאים בשני כפרים בשם גאטינרה (Gattinara) וגמה (Ghemme) השייכים לאזור פיאמונטה ונמצאים כ 100 ק"מ צפונית לעיירה הידועה אסטי (Asti), ממש למרגלות הרי האלפים האיטלקים. שתי העיירות קיבלו מעמד של DOCG (הסיווג הגבוה ביותר שניתן להעניק ליינות איטלקיים) כבר בשנת 1990 ובהיבט הזה אינם נופלים באיכותם מינות הברולו או הברברסקו המוכרים כל כך. ההבדל המרכזי בין הכפרים גאטינרה לגמה הוא היותם ממוקמים משני צידיו של נהר ה Sesia הזורם דרומה לכיוון נהר פו.
יינות גאטינרה וגמה חייבים להכיל לפחות 90 אחוז ענבי נביולו ושאר הענבים עשויים משני זנים איטלקים לא מוכרים בשם Uva Rara ו Vespolina.
אך בדומה לעיירות המוכרות יותר של פיאמונטה נראה שגם כאן, רוב הייננים משתמשים כיום ביינותיהם רק בענבי נביולו ומייצגים מסורת עתיקה של עשיית יין באזור כבר בימי האימפריה הרומית כלומר מלפני כמעט 2,000 שנה!
וכך יצאנו בבוקרו של יום שטוף שמש מהעיירה Stresa שלחופי אגם מג'ורה לכיוון גאטינרה וגמה. לאחר כשעה נכנסנו לעיירה גאטינרה ואחרי עוד כמה דקות של נסיעה בסמטאותיה הגענו לדרך שהלכה ונעשתה צרה יותר ויותר. נראה כאילו היא לא מובילה לשום מקום עד שלפתע נגלה לעיננו מבנה גדול ומרשים. הגענו ליקב Travaglini. אולי המפורסם ביותר בין יקבי גאטינרה.
Travaglini
Cinzia Travaglini מציגה בגאווה את היינות שטעמנו. שימו לב לצורתם המיוחדת של ארבעת הבקבוקים מצד ימין // צילום: שלמה גרדמן
יקב טראווגליני (Travaglini) נוסד בשנת 1920 על ידי קלמנטה טראווגליני שהעביר את היקב בירושה לבנו, ארתורו טראווגליני. אך מי שביצע את השינוי המשמעותי ביקב היה ג'נקרלו בנו של ארתורו כאשר בשנת 1958 פיתח בקבוק חדשני בעל צורה יחודית המאפשרת את מזיגת היין ללא צורך בסילוק המשקעים (הבקבוק המיוחד לוכד את כל המשקעים בעת המזיגה בתחתית הבקבוק). הבקבוק אף עשוי מזכוכית כהה המגנה על היין מחשיפה עודפת לאור. ליקב כ 100 דונם כרמים רובם מוקדשים לענבי הנביולו (הידועים כאן בשם ספאנה) וגדלים בקרקעות סלעיות ועשירות ברזל ובאזור שטוף שמש.
כיום מנהלת את היקב סינציה (Cinzia) בתו של ג'נקרלו לצד בעלה מאסימו קולאוטו, המשמש כיינן הראשי והבן כבר מתחיל להיכנס לעניינים. סינציה המרשימה הייתה גם זו שאירחה אותנו ביקב וליוותה את טעימותינו.
היינות שטעמנו:
Travaglini Cinzia Rosso 2021 | Travaglini Nebbiolo Coste della Sesia 2021 | Travaglini Gattinara DOCG 2019 | Travaglini Tre Vigne 2018 | Travaglini Gattinara Riserva DOCG 2013 | Travaglini Il Sogno Rosso 2018
הרשימו במיוחד:
Travaglini Tre Vigne 2018 - כפי ששמו מעיד, זהו יין שנוצר מענבי נביולו המגיעים משלושה כרמים שונים. צבעו אדום בוהק, באף ריחות של קליפת תפוז, רימונים ודובדבנים בשלים, כשברקע ארומות של רצפת יער וקצת עור. בחיך קיבלתי טעמי פרי עסיסי שהזכירו בעיקר דובדבנים ותות שדה וטאנינים מעודנים עם סיומת ארוכה יחסית.
Travaglini Gattinara Riserva DOCG 2013 - אחד מיינות הדגל של היקב. צבעו אדום בהיר ומעט כתמתם. כשקירבתי את הכוס לאפי התמלא חלל האף בניחוחות של ורדים, תבלינים ומעט חומץ בלסמי. בחיך חשתי טעמי שזיף שחור משומר בשילוב ריבת תות ופטל שחור. היין מאוזן בעל חמיצות טובה וסיומת ארוכה. נראה שטעמנו אותו בחלון השתיה שלו.
Travaglini Il Sogno Rosso 2018 - פירוש שמו של היין הזה באיטלקית הוא "החלום" והוא נעשה לכבודו של ג'יאנקרלו, שתכנן אותו, חשב עליו וכל כך רצה בו, אך למרבה הצער מעולם לא זכה לטעום אותו. דרך עשייתו מיוחדת. הענבים שנבחרו בקפידה נשארים לייבוש כ 100 ימים ורק לאחר ארבע שנות יישון בחביות הוא משוחרר לשוק. זה כמובן בא לידי ביטוי בכל המורכבות וההרמוניה שלו.
צבעו אדום ארגמן. באף, ניחוחות עזים של דובדבנים, פטל שחור, ריבת שזיפים, תה שחור, מעט רוטב בלסמי ותבלינים. בפה טעמתי יין רענן בעל טעמי דובדבנים ופטל שחור לצד טאנינים בשלים וסיומת ארוכה.
Cantine Nervi Conterno
צילום: שלמה גרדמן
יקב נרבי (Nervi) נוסד כבר בשנת 1906 ע"י איטלו נרבי, והוא נחשב ליקב הוותיק ביותר באזור. מיקומו במרכז העיירה גאטינרה איפשר להניע את היינות לערים שונות בזכות תחנת הרכבת הסמוכה. כיום שוכן היקב בבנין חדיש ויפהפה שלידו מסעדת גורמה. כרמי היקב כוללים 28.5 דונם ונמצאים לא הרחק ממנו. ניתן לצפות בחלקם הגדול מהגשר המיוחד שהותקן על גג המבנה החדיש. בין כרמי היקב שני כרמים יחידניים מולסינו ו-ואלפרנה בהם גידלו ענבי יין עוד מהמאה ה 15 וה 13 (בהתאמה). היקב נוהל עד 1991 ע"י בני משפחת נרבי אבל אז נרכש בידי כמה משקיעים פיננסים ועבר כמה ידיים עד שב 2018 נרכש ע"י רוברטו קונטרנו - בעל יקב ג'אקומו קונטרנו המהולל מ Monforte d'Alba. רוברטו לא חיפש לרכוש עוד יקב אבל התקשה לוותר על ההזדמנות לרכוש את היקב ההיסטורי כשנוצרה ההזדמנות. מאז השקיעו רוברטו ובניו במבנה חדיש וביצור יין איכותי כפי שהם רגילים לעשות בג'אקומו קונטרנו והתוצאות מרשימות.
כשהגענו ליקב חיכתה לנו אליסה (Elisa) החביבה שדאגה לעשות לנו סיור מקיף ביקב ובסיומו התיישבנו בחדר הטעימות המרשים כדי לטעום מינות היקב.
צילום: שלמה גרדמן
טעמנו:
Nervi Conterno 'Il Rosato 2022 - רוזה העשוי 100% מענבי נביולו שהתיישנו במכלי פלדה. צבעו אדמדם בהיר. חלל האף התמלא בריחות פטל, דובדבנים ודומדמניות, עם רמז לטימין. יין ישיר, נגיש, פירותי בחיך וקליל בעל טעמי דובדבנים אדומים מתקתקים. מאוזן ובעל חמיצות טובה עם סיומת בינונית.
Nervi Gattinara DOCG 2020 - מכיל 100% ענבי נביולו. צבעו אדום בהיר וקל לזהות שמדובר בנביולו צעיר יחסית. באף, ניחוחות עדינים של סיגליות ביחד עם ריח דובדבנים אדומים, דומדמניות וגם פטל. בחיך קיבלתי טעמי דובדבנים שחורים בשלים בשילוב תבלינים וסיומת ארוכה מאוד. יין מצוין ומפתיע באיכותו במיוחד בהתייחס לעובדה כי הוא צעיר יחסית ליין מבוסס נביולו.
Nervi Vigna Molsino 2019 - עשוי על טהרת ענבי הנביולו המגיעים מכרם יחידני בשם Molsino. צבעו אדום בהיר. באף ריחות פרחי גרניום, תותי בר וכן מעט דובדבנים אדומים ברקע. בחיך, קיבלתי יין אלגנטי בעל עומק ומורכבות. הטאנינים חלקים כמשי, וטעמיו מזכירים דובדבנים ותותי שדה בשלים. היין החליק כקטיפה בגרוני והשאיר סיומת ארוכה. יושן במשך 48 חודשים בחביות עץ אלון גדולות. יין מצוין כבר עכשיו שרק ישתבח עם הזמן.
נפרדנו מאליסה ומיקב נרבי קונטרנו המרשים ומיהרנו לתחנתנו הבאה בעיירה הסמוכה גמה (Ghemme). כאן חיכו לנו בני הזוג אנג'לה ואלברטו ארלנו כדי לארחינו ביקב שלהם.
Cantalupo Winery
צילום: שלמה גרדמן
בני משפחת ארלנו התגוררו בגמה כבר בתחילת המאה ה 6 והחלו לגדל ענבים לפני לפחות מאתיים שנה. בשנת 1969, החל קרלו ארלנו לשתול מחדש את הכרמים המשפחתיים ובשנת 1977 נוסד Cantalupo כיקב מן המניין. ב 1981, לקח אלברטו ארלנו לידיו את המפעל המשפחתי לאחר שלמד חקלאות ואנולוגיה. כרמי יקב Cantalupo משתרעים ע"פ 35 דונם בגמה והוא יקב הדגל של האזור.
הגפנים של קנטלופו נטועים בגובה שבין 250-310 מטר, הנחשב ל"נקודה האידאלית" עבור נביולו בפיימונטה כי בה מתקיים "האיזון המושלם" בין קרקע עם ניקוז מצוין ותכולת מינרלים עשירה.
ענבי הנביולו מהווים 80% מהזנים הנטועים באחוזה והשאר מתחלקים בין Vespolina ו (Bonarda Novarese) Uva Rara האדומים לבין Greco di, Arneis ושרדונה הלבנים. אחד מחוקי היין של גמה דורש שיינות DOCG יעברו יישון מינימלי של שלוש שנים לפני השחרור לשוק וכך נעשה גם כאן.
את הסיור ביקב ערכו לנו במשותף שני בני הזוג כאשר אלברטו מסביר באיטלקית ואנג'לה אשתו, מתרגמת את דבריו לאנגלית. יחד עם זאת גם האנגלית של אנג'לה הייתה די בסיסית ונראה שהיה להם די קשה להסביר לנו את הפילוסופיה מאחורי עשיית היין שלהם או את הסיפור המרשים של אזור גמה כאזור יין ותיק וייחודי. בנוסף, בעוד שבשני היקבים בגאטינרה הייתה תחושה שהם מתקדמים עם הזמן כאן נראה כי הזמן כאילו עמד מלכת והיקב על מתקניו לא השתנה כמעט ב 40 השנים האחרונות.
אלברטו ואנג'לה ארלנו בחדר הטעימות של יקב קנטלופו // צילום: איילת גרדמן
טעמנו:
Antichi Vigneti di Cantalupo 'Agamium' Colline Novaresi 2021 - היין הראשון היה נביולו צעיר אשר נפתח עם ניחוחות של פירות יער (בעיקר פטל ודומדמניות), והמשיך עם רצפת יער וריחות פירחונים של סיגליות. בחיך קיבלתי דובדבן בעל חמיצות גבוהה יחסית בתוספת טעמי כוכב אניס וקינמון. מדובר ביין חביב לא מורכב ושאינו מיועד ליישון ארוך.
Cantalupo Anno Primo 2016 - היין השני בטעימה עשוי על טהרת ענבי הנביולו. באף קיבלתי ניחוחות של ורדים, עור, אבן צור ורמז לאניס. בחיך טעמי דובדבן אדום בשל, פטל, ליקריץ, טבק, ומעט מרווה לצד טאנינים מורגשים. למרות שמדובר ביין בן 7 נראה שטעמנו אותו כשהוא צעיר יחסית ולא נהננו ממנו במיטבו.
Cantalupo Collis Breclemae 2016 - אחד היינות המובחרים של היקב. יושן במשך 36 חודשים בחביות עץ אלון בגודל 1,500 ליטר. צבעו אדום עם סימנים כתמתמים. באף קיבלתי ארומות של טבק, פירות יער וקליפת תפוז עם ניחוחות פרחי ורדים ברקע. בחיך טעמתי דובדבנים שחורים, ומעט תבלינים בעיקר פלפל שחור. הטאנינים שלו כבר היו מעוגלים והסיומת ארוכה. ביין הזה אפשר היה כבר להרגיש כיצד הגיל השפיע לטובה על היין וסביר להניח שעוד ישתפר עם הזמן.
לסיכום אומר שהופתעתי לטובה מאיכות היינות ומהיקבים המושקעים באזור יחסית קטן ולא מוכר של חבל פיאמונטה. שמחתי על ההזדמנות שנקרתה בדרכי לבקר ביקבים הללו, לפגוש את האנשים החביבים המייצרים שם יינות כבר כמה וכמה דורות ולהרחיב את ידיעותי בעולם היין הגלובלי.
אם אתם חובבי יין אדוקים כמוני ומתכננים ביקור באזור פיאמונטה, כדאי להקדיש יום לביקור ביקבי גאטינרה וגמה ואם אתם נמנים "רק" על אלו שאוהבים לשתות יין מדי פעם, ממליץ לכם לבחור באגם מג'ורה הקסום כיעד לחופשתכם הבאה ואז למצא כמה שעות פנויות, בהם לא תצטרכו להתרחק יותר מדי כדי לבקר ביקבים הללו. מובטחת לכם חוויה מרתקת! זה המקום להודות לכל היקבים שארחו אותנו בצורה נפלאה ובמיוחד לאשתי שבזכותה הגעתי לשני אזורי היין הללו. (את סיפור החתונה נשאיר לכתבה אחרת).
