אשכול טרמינט // צילום: מיכאל שטרים
מה קורה כאשר אדום בעל גוף פוגש לבנה, תוססת ועדינה? תשובה אפשרית ניתן לקבל מן העובדה שנחשפה בעזרת בדיקות DNA: קברנה סובניון הוא צאצא של קברנה פרנק (אדום בעל גוף) וסובניון בלאן (לבנה ועדינה, וגם בעלת "גוף חטוב"). אפשר לכן לומר שקברנה סובניון הוא זן חדש יחסית כי קברנה פרנק וסובניון בלאן היו לפניו, הם הרי ההורים שלו.
ומה נקבל בהכלאה של שרדונה עם סירה? למה ומדוע שרדו באזורינו זנים כמו מארווי?
לכל השאלות האלו תשובות רבות ומפורטות ובכולן עובר כחוט השני הכוח האדיר של הזיווג הגנטי – ההכלאה. הפעולה הבסיסית של "חיי מין" (בין אם סוערים ובין אם צנועים) מהווה את אחת מאבני היסוד להתפתחות, הבסיס לאבולוציה.
מאז תחילת עידן הביות של צמחים ובעלי חיים על ידי האדם, הופך תהליך האבולוציה של החי המשרת את האדם למהיר יותר, יעיל יותר ומכוון-מטרה. כיום אנו נעזרים יותר ויותר בכלים טכנולוגיים משוכללים כמו סמנים גנטיים מולקולריים להאצת תהליך האבולוציה, ההשבחה – גם זו של ענבי היין.
דוגמה מאוד פשוטה אפשר לראות בשימוש בסמנים הקשורים לתכונות עמידות למחלות צמחים כמו קימחון וכשותית. בעזרת סמנים כאלו ניתן (לא בהכרח בקלות – כי נצטרך ידע מדעי וציוד משוכלל) למצוא ולאתר מתוך אלפי זריעים את אלו המשלבים את התכונות שאנו מעוניינים בהם, או לחילופין להשמיד בבטחון את הזריעים שמבטאים את התכונות שאנו מעוניינים להמנע מהן. אך אל דאגה – ניתן בהחלט לעשות עבודת השבחה טובה גם בשיטה המסורתית הפשוטה של בירור באוכלוסיות של הכלאות מכוונות.
בתהליך הזיווג הגנטי אנו מצרפים את תכונות ההורים בצאצאיהם. כבר בדור הראשון, ובמיוחד באלו שאחריו, הולכים ומשתפרים הביצועים, וההתאמה של הזנים החדשים לאזור ואקלים הגידול שלהם. תכנית השבחה פעילה היא ערובה טובה להתמודדות מתמשכת עם שינויי האקלים, התחממות גלובאלית, מחסור במים, ריבוי וירוסים ומחלות אחרות.
מה קורה כאשר אדום בעל גוף פוגש לבנה תוססת וחטובה? // איור וצילום: מיכאל שטרים
זני ענבים חדשים נמצאים בפיתוח כבר מאות שנים על ידי הכלאות בין זנים ומינים במשפחת הגפניים. חלק נכבד מזנים חדשים אלו מבטא תכונות גנטיות של עמידות (או סבילות) למחלות ומזיקים, עובדה המאפשרת הקטנה משמעותית של כמות הריסוסים בכרם. תכונות עמידות אלו כוללות מקורן במיני הבר של הגפן הגדלים ביערות ובצידי הנחלים באירופה, אסיה ואמריקה. כיום, לאחר מספר רב של הכלאות ודורות רבים של בירור טיפוסים מצטיינים, הצליחו המטפחים במוסדות המחקר והאוניברסיטאות לשחרר לשימוש מבוקר של הציבור זנים חדשים ומיוחדים המצטיינים קודם כל באיכות היין וגם בתכונות נוספות כמו עמידות לקפיאה חורפית ועמידות למחלות. יש תקווה שגם עמידות (או סבילות) לוירוסים תהיה יום אחד בסל התכונות של הזנים החדשים.
בין הזנים החדשים שנוצרו במאה השנים האחרונות בתכניות השבחה אפשר למנות את הזנים: פינוטאג' (מדרום אפריקה), אמרלד ריזלינג (מקליפורניה), מרסלן (מצרפת), רגנט (Regent מגרמניה), טרמינט (Traminette מניו יורק). 10 זנים נוספים הובאו ארצה לאחרונה על ידי חברת שטרימינטיקה טכנולוגיות גפן בע"מ, ונמצאים בתהליך הקליטה והאקלום.
הזן טרמינט למשל – Traminette; צאצא של זן הגוורצטרמינר בהכלאה עם מכלוא צרפתי-אמריקני (זן היברידי). לטרמינט עוצמת צימוח חזקה וטובה, הגפן לא רגישה לתנאי החום הישראלי, מפתחת מרכיבי ארומה אופיניים (בדומה לגוורצטרמינר) תוך שמירה על חמיצות טובה ובעיקר מתמודדת היטב עם מחלות הכשותית והקימחון.
זן הטרמינט פותח באוניברסיטת קורנל (Cornell University), בה מתקיימת פעילות מחקרית ענפה לטיפוח והשבחה של גפן, ענביי יין וענבי מאכל מאז 1906. הטרמינט הוא צאצא של גוורצטרמינר עם מכלוא צרפתי-אמרקני. צירוף זה מקנה לטרמינט את היכולת לייצר ענבים להכנת יינות איכות ארומטיים עם חמיצות טובה של הגוורצטרמינר, אך הרבה פחות מרירות.
לגפן הטרמינט תכונות גידוליות חשובות שקיבלה מן ההורה השני, למשל גפן הטרמינט אינה רגישה לתנאי החום הישראלי, בעלת פוריות מאוזנת עם יבולים המגיעים לשני טון לדונם בשיטות עיצוב שונות. ניתן לטעת את הגפנים במרחקי נטיעה רגילים של 1.5 מטר. במהלך העונה טיפולי דילול אשכולות ודילול שריגים יכולים לעזור להארת האשכולות אשר מכפילה את כמות מריכיבי הארומה (מונוטרפנים) בהשפעת האור.
כאמור, תכונת עמידות טובה כנגד מחלות הכשותית והקמחון מאפשרת התפתחות של אשכולות בריאים ללא ריקבונות עם הפתחה משמעותית של מספר הריסוסים בשנה. הטרמינט נטוע כיום בהיקפים מסחריים ב 19 מדינות בארצות הברית, (ניו-יורק, וירגיניה, אוהיו, מיזורי, מינסוטה, מישגן ועוד). למעלה מ 40 יקבים בארה"ב מיצרים מן הטרמינט יינת במגוון רחב של סיגנונות, החל מיין לבן יבש, יין חצי יבש, יינות קינוח מתוקים ואפילו שמפניה.
במטרה להעשיר את מגוון הזנים לתעשיית היין הישראלית הובא הזן ארצה על ידי דר' מיכאל שטרים בשנת 1999, תחת זיכיון בלעדי מטעם אוניברסיטת קורנל לבחינת איקלום הטרמינט בישראל. לחברת שטרימינטיקה טכנולוגיות גפן בע"מ יש כיום עוד 10 זנים חדשים נוספים תחת הסכם בלעדיות לבחינה בישראל. יש עניין רב בתעשייה הישראלית בזנים עמידים וזנים חדשים, ואנו מתכננים נטיעות של חלקות נוספות בשנה הבאה.
המחבר הוא המנכ"ל והבעלים של חברת שטרימינטיקה טכנולוגיות גפן בע"מ.
https://www.strieminetica.com strieminetica@gmail.com
