בראשית היה בארץ (בעיקר) קריניאן שממנו עשו יינות טובים יותר (כך, ציטוט במקור מזקני זיכרון יעקב) וטובים פחות. כמה עשורים אחר כך הוא הוחבא מתחת לרדאר ולתוויות עם שמות משונים וקיבל "בזכות" ההתפתחות בחקלאות האינטנסיבית, שהביאה לעומס יבולים מוגזם שם נרדף ליין רע או גרוע מכך- יין פטישים. עם שם זה נכנס הקריניאן לדפי ההיסטוריה של הייננות הישראלית המודרנית בתחילת האלף השלישי.

מקור והיסטוריה
כשמו- מקורו בעיר קריניאנה (Cariñana) הסמוכה לסארגוסה במחוז אראגון בצפ'-מזרח ספרד.
ידוע גם בשם Cariñana או Mazuela בספרד, וCarignan בצרפת לשם הגיע החל מהמאה ה- 12. מאז הפך לזן הנטוע ביותר בכל אזור ה-"Midi" בדרום צרפת, הידוע גם כאגן הים התיכון. לישראל הגיע הקריניאן בעקבות ההמלצות של מומחי הברון אדמונד דה רוטשילד אשר הציעו לטעת זנים מאזורים ים תיכוניים באקלים החם של הארץ.

זנים נוספים שמקורם בספרד הם המורבדר והגרנאש. שלושת זנים אלה שונים מאוד מזני מרכז אירופה, וידוע כי לא מעט זני ענבים הגיעו לחצי האי האיברי ע"י הפיניקים. מי יודע, אולי הקריניאן נאסף במקור מאזורינו.

תכונות הזן

הקריניאן מתאפיין בענפים זקופים וחזקים ועלים גדולים יחסית, האשכול לרוב גדול וצפוף והענבים כדוריים וגדולים. בהבשלה מלאה הם בעלי צבע שחור-כחול וקליפה עבה ועשירה בפוליפנולים.הקריניאן נחשב לזן בעל צימוח חזק ופוריות גבוהה.
למרות האפשרות להגיע בזן זה לאופי מיוחד וריכוז טוב של צבע וטעמים, פוריות הזן הגבוהה בשילוב הרצון לייצר יבולים גבוהים יוצרים מצב בו ניתן בקלות להגיע לעומס ייבול של 4 טון לדונם ואף יותר – מצב שבו מתקבלים ענבים עם טעמים דלילים, צבע חלש ושילוב של אלכוהול נמוך וחומציות גבוהה כתוצאה מקושי להגיע להבשלה נאותה.

לעומת זאת כאשר ניטע באזורים מתאימים עם משטר גידול קפדני והגבלת יבולים יכול הקריניאן להצטיין ולהפיק יינות עשירים בצבע, טעמים וחומציות טובה בעלי מאפיינים של פרי שחור וכחול בשל, מינראליות ועומק רב, המשקפים נאמנה את הטרואר ממנו הגיעו.

הקריניאן ידוע כזן "דרומי" המתאים יותר לאזורי גידול חמים עקב לבלוב והבשלה מאוחרת יחסית שמגבילים את סכויי ההצלחה שלו באקלים קר וגשום.
כמו הפינו-נואר, הסנג'יובזה והגרנאש, גם הקריניאן אינו יציב מבחינה גנטית, מה שמביא לריבוי קלונים (בצרפת לבדה רשומים 25 קלונים שונים של קריניאן המאושרים לנטיעה ).

בדומה לזנים נוספים (כמו זינפנדל, גרנאש ואחרים) ידוע הקריניאן כזן "רגיש לגיל", כלומר הסיכוי לקבל חומר גלם איכותי ליצירת יינות גדולים ומרוכזים עולה בהתאם לעלייה בגיל הכרם, בו הגפן מפיקה יבול נמוך באופן טבעי.

מבחינה ייננית הוא לרוב משמש בארצות מוצאו כמרכיב בממסך ומתאים למגוון רב של סגנונות- החל מהתססת אשכולות שלמים (השרייה קרבונית) בסגנון "NUVO", דרך יינות צעירים קלים לשתיה מהירה, ועד ליינות מורכבים ועשירים כדוגמת איזור Priorat בספרד ו Languedoc-Roussillon בדרום צרפת, כאשר מחוץ לאזורים אלה רק מעטים מצליחים להשיג תוצאות מרשימות ומובהקות לזן ע"י עבודה מאומצת בכרם וביקב.

הקריניאן בויתקין

ביקב ויתקין החלטנו לאחר ביצוע בדיקות וניסיונות רבים להגשים את הפוטנציאל הטמון בקריניאן הישראלי ולשים אותו בחוד החנית שלנו.

הלימוד החל באופן תיאורטי דרך ספרות מקצועית, סיור באזור Priorat ותתי האפילסיונים של Languedoc Roussillon בהם לדעתנו מגיע זן זה למיצוי יתרונותיו ובמקרים מסוימים מתקרב למושלמות ייננית, וכלה בטעימות רבות של יינות מבוססי קריניאן מיצרנים בספרד, צרפת קליפורניה ועוד.

בהמשך עברנו למישור המעשי- ראשית דרך עבודה עם כרמים ותיקים ללא השקיה (דבר המביא להעמקת שורשים), ביצוע דילולי ייבול וטיפולי עלווה מתאימים. כך קיבלנו יבול ממוצע של 300 עד 600 קג' לדונם של אשכולות דלילים וגרגירים קטנים ומרוכזים. את הכרמים עיצבנו בדומה לשיטת ה"גביע", בו הענפים אינם כלואים בין שתי חוטי הדליה אלא צומחים למעלה בזוית 45-70 מעלות, בצורת סוכך, ובכך נשארים אשכולות הענבים מאווררים אך מוגנים מקרינת שמש ישירה.

העבודה הייננית עם ענבי הקריניאן מעט שונה מייננות קלאסית של זנים בורדולזים בגלל אופי גרגר בעל קליפה דקה ותכולת טאנין גבוהה.

ביקב, לאחר קליטת הפרי הוא מטופל באמצעים העדינים ביותר, החל ממשאבות מיוחדות בקבלת הבציר דרך ערבובים עדינים ככל האפשר במהלך התסיסה וכלה בסחיטה עדינה והפרדת מנות הסחיטה השונות על פי אופיין. כל זאת על מנת למצות את מרב הפוטנציאל הגלום בענבים בלי למצות עודף עפיצות ומרירות.

לאחר שיקוע קצר היין עובר תסיסה מאלולקטית וממשיך להתבגר במשך 14-16 חודשים בחביות, גדולות יחסית (לרוב 300 -350 ליטר) המתאימות לזן זה יותר מחביות "בורדולזיות" (בנפח של 225 ליטר). רוב החביות הן מאלון צרפתי, כאשר לרוב שליש מהן חדשות.

בהמשך נעשה הבלנד בין החביות השונות, חדשות וישנות (תוך פסילת חביות לא מתאימות על פי הצורך), לבניית היין הסופי. מלבד סינון גס אחד סמוך לביקבוק לא עובר היין כל תהליכי הצללה או סינון.
היין מבוקבק תחת אוירה של גז אינרטי וממשיך את תהליך ההתבגרות בבקבוקים לתקופה של 8-12 חודשים נוספים.
החל מבציר 2002 יקב ויתקין מייצר בעקביות יין זני מענבי קריניאן הנבצרים בכרמי בעל- בוגרים כולם, בשלב זה- באזור מורדות הכרמל ובקעת הנדיב בין זיכרון יעקב לבנימינה.

ההתחלה הייתה מרגשת אך לא קלה. הזן נחשב, עדיין, לזן בעייתי ולעיתים ידוע לשמצה. היין התקבל בספקנות במקרה הטוב, ובבוז במקרה הפחות טוב. פעמים רבות הרגשנו כמו נושאי הבשורה כשהסברנו מאות, אם לא אלפי פעמים שהזן, בטיפול נכון, מסוגל להפיק יינות מעניינים ועמוקים. כיום לאחר יותר מעשור של מחקר, פיתוח ועשייה הזן משמש ביקב ויתקין ליצירת יינות לאורך כל שדרת המוצרים- החל ממסע ישראלי וורוד- יין רוזה ארומאטי וחד מבוסס קריניאן וטמפרניו, דרך מסע ישראלי אדום- ממסך המבוסס על קריניאן עם השלמה של זן הסירה והקברנה פרנק, ובהמשך הוא משמש כזן בלעדי לייצור ויתקין קריניאן- ין מורכב ועמוק. הקריניאן כמובן מרכיב קרוב לשליש ממסך העל שלנו- שורשים. הוא גם מהווה חלק מסוים בממסך של יין קינוח מיוחד; ויתקין מחוזק, הנעשה בהשראת יינות Maury וPorto בהן מוסף ליין כוהל ענבים במהלך תהליך התסיסה האלכוהולית לקבלת יין עשיר, מורכב ובעל מתיקות מאוזנת.

בשנים הראשונות נעשה הקריניאן בויתקין עם תוספת של 10% של קברנה פרנק או פטיט סירה.
החל מבציר 2004 ויתקין קריניאן מורכב מ 100% קריניאן, למעט בציר 2007 בו שולבו 5% גרנאש נואר מגפנים בוגרות.
הקריניאן בויתקין, מעבר להיותו זן מרתק ומוצלח, מהווה בעיננו דוגמא לפילוסופיה הים תיכונית שאותה הגינו עוד לפני כעשור ולכן בעיננו, למרות שאינו היין היקר ביותר, הוא בבחינת יין דגל קונספטואלי.

הקריניאן ביקב בנימינה

ליקב בנימינה היו, מאז הקמתו עם קום המדינה, מאות דונמים של קריניאן אשר במשך השנים הוחלפו לזנים אחרים. מאז שהצטרפתי כיינן ביקב לצד היינן הראשי- ששון בן אהרון, החלטנו לשלב כוחות על מנת לאתר את כרמי הקריניאן בעלי הפוטנציאל לייצר יינות מעניינים ונכונים יותר ממה שיוצרו בעבר.

כך, לאחר מספר ניסיונות בבצירים 2006, 2007 ו 2008, הוצאנו לראשונה קריניאן זני מבציר 2009, מכרם של גפנים בוגרות הממוקם בגליל התחתון. בנוסף, הרוזה בסדרת יוגב עבר מתיחת פנים והחל מבציר 2009 נבנה כממסך של קריניאן ומלבק. זאת ועוד, כחלק ממגמת נטיעת כרמים חדשים והחלפת כרמים נגועים בוירוסים שילבנו נטיעת קריניאן במספר כרמים באזורים חמים ויבשים בהם לזן יתרון על זנים אחרים. בבציר 2013 נבצור לראשונה כרמים אלה ואנו סקרנים לראות האם הפוטנציאל שראינו בזמן הנטיעה יתורגם לתוצאות שנקבל.

ידוע לנו כי גם יקבים נוספים נוטעים מחדש זן זה. עצם הנטיעה של כרמי קריניאן לאחר שנים בהן הוא נעקר מרחיבה את הלב ומרמזת שאולי אנחנו אכן הולכים ומאמצים את הגישה הים תיכונית שעל פיה בנינו את הגישה הייננית ביקב ויתקין לפני יותר מעשור. חיזוק נוסף למגמה אנו רואים בעובדה שיותר ויותר יקבים בוחרים לשלב את זן הקריניאן ביינות יקרים שלהם וכותבים בגאון את שמו על התווית- בניגוד למה שהיה נהוג בעבר.

מגמה זו בה ענף היין הישראלי חוקר ומתנסה בזנים אחרים מעבר לכוכבים הבינלאומיים (קרי קברנה סוביניון, מרלו, שרדונה וכו..) מלמדת על תחילתה של בגרות, ובטחון עצמי בכך שאנו מסוגלים לייצר יינות מרתקים ייחודיים המתאימים לטרואר המקומי ולאו דווקא לרמת הפופולאריות של זן זה או אחר.