עמק הרון נחשב לאזור היין הראשון שהוגדר בצרפת כ"טרואר" יחודי, הרומאים ששלטו באזור לאורך נהר הרון אשר שימש להם להם למעבר סחורות וכוחות ובהמשך גם הכנסיה בתקופה זו פיתחו את הכפרים ואת כרמי האזור בעיקר לאורך הנהר. במאה ה 18 לראשונה הייתה התייחסות מתועדת לאזורים השונים בעמק הרון.

עמק הרון מתחיל באזור העיר LYONS ונמשך בדרום עד לעיר AVIGNON. שני חלקיו של עמק הרון שונים באופי, במראה ובסגנון – החלק הדרומי משתפל ומשתרע על גבעות רכות ומישורים רחבים, חלקו המזרחי נושק לחבל פרובאנס. ככל שנצפין יותר ל"פרוזדור" בין ההרים, מוקף בגבעות ביניהן זורם נהר הרון. במעלה ההר, קצת לפני שהעמק מגיע לעיר ליון, מסתיים לו עמק הרון.

בעמק הרון קיימים יינות לבנים מזני הענבים העיקריים גרונאש לבן, קלרט לבן, מרסאן, רוסאן, ויונייה ובורבולאן, אולם הרוב המכריע של יינות האזור הם יינות אדומים מהזנים העיקריים גרנאש, סירה, גרנאש שחור ומורבדר ושותפים לבלנד במינון קטן יותר הזנים קריניאן שחור, סנסו שחור, קונואז שחור, מרסלאן, מוסקדן, וקארז וקמארז שחורים, פיקפול שחור, טרט שחור ועוד.

אזור שאטונף דה-פאפ הוא אחד האזורים הבולטים בעמק הרון שיש לו היסטוריה ארוכה מאוד של ייצור יין. אחת התקופות הבולטות של אזור זה הייתה במאה ה 14, תקופה בה אירע הפילוג בכנסייה הנוצרית שכתוצאה מכך הכנסייה האורתודוקסית התנתקה מאחותה הקתולית והעתיקה את מקום מושבה מרומא והתמקמה בעיר איבניון, בירת אזור השאטונף דה-פאפ.

כשאומרים בצרפתית "טרואר", מתייחסים למכלול התנאים שמקיפים את הגפנים, המונח הזה אינו מוגדר בצורה ברורה וחד משמעית אולם מיד מבחינים בייחודיות האופיינית של שאטונף דה פאפ. חלוקי נחל גדולים מכסים את הקרקע המכונים גאלט (galets), אשר קולטים אליהם את חום השמש במהלך היום ופולטים אותו בשעות הקור של הלילה (תופעה זו קיימת גם במקומות נוספים כמו בשאטו לאטור בבורדו). במבט ראשון עושה רושם שהקרקע כאן אינה מתאימה לגידולים חקלאיים אולם הגפן מצליחה לצמוח ולשגשג כאן.

יינות השאטונף דו-פאפ והאזור נחשבים ליינות עשירים ועוצמתיים, מתאפיינים בגוף מלא, אלכוהול גבוה יחסית, ארומה של פירות אדומים והרבה עוצמה. היינות בעלי חיי מדף ארוכים מאוד ויכולת התיישנות המשתבחת עם הזמן. יינות האזור מיוצרים בבלנדים יחודיים וכמות זני הענבים המותרת היא גדולה מאוד ובחריגה לאזורים אחרים בצרפת - 13 זני ענבים שהעיקריים והבולטים המותרים לגידול וייצור היין הם גרנאש, סירה, מורבדרה וסינסאו. זן הגרנאש הוא הדומיננטי ביותר בבלנדים של אזור זה מאחר שהוא מתאים לתנאי האקלים ולקרקע המאפיינים את האזור.

Domaine du Pegau Chateauneuf-du-Pape 2018 | אלכוהול 14.5%
יין הדגל של יקב פגאו, יין בשל ומאוד עוצמתי. מורכב מבלנד ענבי האזור שהדומיננטי והבולט הוא זן הגרנאש. בטעימה של היין ניכר מאוד ריחות השזיף השחור והדובדבן, מודגשים על ידי ניחוחות של פלפל שחור ומרווה. יין למרחקים ארוכים שלבטח ימשיך להתפתח עוד שנים רבות. שאפו לייננית של היקב.

Chateau de Beaucastel Chateauneuf-du-Pape 2019 | אלכוהול 14%
היין עוצמתי מאוד, אדמתי, עשיר בריחות של פירות אדומים. היין מאוזן מרוכז פרי בשל. בטעימה ראשונית מוכן לשתיה אולם לאחר חידרור היין בפה מתגלה טאניות חזקה שעוטפת את חלל הפה מלווה בחריפות, עובדה המעידה על יין שנכונו לו שנים רבות להתפתח.

Chateau Cabrieres Chateauneuf-du-Pape 1986 | אלכוהול 13.5%
היין עם פתיחתו נראה חשוד מאוד. כשהיין נמזג לכוס ניכר כי הוא בשלב שלישוני מתקדם מאוד. צבעו חום עכור מאוד ריח של ברנדי ופורט. בטעימה ניכר כי היין עם חומציות גבוהה, מקורמל מאוד. יין בשלב מתקדם מאוד של התפרקות. היין לא שתי!!! לצערנו הרב מאחר ומדובר ביין איכותי ובהתאם מחירו.

המלצה לקוראים, שקונים יין מתיישן קיים סיכון גבוה באשר לאיכות היין מאחר ואנו לא מודעים לתנאי האחסון והתחנות שהיין עבר עד לפתיחתו. יין מתיישן רוכשים רק אם יש ודאות לאופן שמירת היין לאורך השנים!

אזור קורנאס רובו ככולו מייצר את יינותיו מענבי סירה בלבד. החלטה זו של אזור קורנס נובעת בשל גידול הכרמים הגדלים על טראסות תלולות מסביב לכפר - טראסות תלולות במיוחד עמוסות צפחה, גרניט ואדמה וולקאנית, בעלות חשיפה מצוינת לשמש. בצורת הגידול לאורך השנים למדו כי גידול זן הסירה הוא אופטימלי וממנו מפיקים יינות אדירים, חושניים, עזי צבע, עוצמתיים וארוכי חיים במיוחד, חזקים וטאנים אשר זקוקים לשנים רבות של יישון על מנת להתפתח ולחשוף את איכותם.

Domaine de Saint Pierre Cornas 2010 | אלכוהול 13.5%
היין בעל ריחות של פלפל שחור ולבן, עץ ופירות שחורים שזיף דובדבנים, בטעימה זן הענבים סירה מודגש ודחוס, יין אדום כהה, יין עוצמתי, יבש וטאני, טעמים חדים ומודגשים מאוד. ניכר כי ליין נכונו שנים רבות להמשיך להתפתח ולהשתבח.

אזור קוט רוטי בעמק הרון, פירושו הוא הצלע הצלויה. מדובר באחד מאזורי היין העתיקים ביותר בצרפת כולה, זהו אזור יין מאתגר מאוד לגידול כרמים מאחר והגפנים גדלות בטרסות תלולות במדרונות ההרים, צורת גידול זו היא מורכבת ורובה מבוצעת בצורה ידנית. אדמת הטרסות מורכבת מצפחה וגרניט. האזור מחלוק לשני חלקים: בחלק הדרומי קוט בלונד אותו מכסה שכבה של חול גירי ובחלקו הצפוני קוט ברון המורכב מחימר וברזל.

אזור קוט רוטי הוא הצפוני בעמק הרון אשר התברך באדמה משובחת הן בשל הרכב האדמה העשיר, ניקוז המים של החלקות, מיקום ואקלים. שילוב של כל אילו הוא מתכון אידאלי לייצור יינות משובחים בעלי גוף מלא.

אחד היצרנים הבולטים והאיכותיים של עמק הרון הוא הבית של שאטו גיגאל שנוסד בשנת 1946. שאטו דה אמפויי הוקם ע"י המייסד אטיין גיגאל בעיירה אמופיי (AMPUIS) שבצפון עמק הרון, בתוך כפר עתיק שבו קיימות עדויות ליצור יין עוד תקופה בה הרומאים שלטו באזור. היקב החל את דרכו בתוך ארמון עתיק זאת לאחר שמייסדו הרחיב את השכלתו בעולם היין ביקב וידאל - פלרי שבהמשך נרכש ע"י שאטו דה אמפויי.

בשנת 1961 ניהול היקב הועבר לבו של אטיין מרסל וכיום מנהל היקב הוא פיליפ גיגאל, בנו של מרסל, והוא גם היינן של היקב.

יינות גיגאל זכו להכרה עולמית, לרבות השוואה לאיכות היינות מאזורים מוכרים יותר בצרפת כמו בורדו וברגון, לאחר שמבקר היין רוברט פרקר טעם ושיבח את היינות של היקב ובעיקר את היינות מהחלקות האיכותיות (סינגל וינארדים) לה מולן (LA MOULINE) לה לנדון (LA LANDONE) ולה טורק (LA TURQUE) והם היינות המובלים של היקב עד היום. בתקופה קצרה מאוד ביחס ליצרני היין באזור הפך שאטו גיגאל לאחד מבתי היין המובלים של עמק הרון.

ביקורת זו של פרקר, שנחשב לאחר ממבקרי היין המשפיעים בעולם, השפיעה דרמטית וגרמה לפופולריות עולמית של יינות עמק הרון בכלל ויינות גיגאל בפרט ובהתאם גם מחירם של היינות מאזור זה.

E. Guigal Chateau d'Ampuis Cote Rotie 1998 | אלכוהול 13%
היין מוכן לשתייה, ענן ענוג של ריחות פירות אדומים ותבלינים מפולפלים. בטעימה ליין מתיקות מעודנת, חלק, טאניות מצוינת, אדמתי, מאוזן ארוך ומורכב. היין בעל מרקם רך, יין נפלא שנישמר בצורה טובה מאוד שאפשר ליין להשתבח.

M. Chapoutier Cote Rotie La Mordoree 1999 | אלכוהול 13%
היין פשוט נפלא ומחליק על פני החך. ריחות קפה, פירות שחורים, שזיפים, ברקע פלפל שחור עגול מאוזן שופע ומודרני של קוט רוטי שמסיים עם אלון, ליקריץ ודובדבנים שחורים מתובלים. יין נפלא שנישמר בצורה טובה מאוד שאפשר ליין להשתבח.

M. Chapoutier Cote Rotie Les Becasses 2018 | אלכוהול 13.5%
היין בעל מנעד ריחות של פירות שחורים, שזיפים, דובדבנים, חריפות קלה בטעימה. היין בעל ריכוז טעמים שחורים קשים ועוצמתיים, בעל טאנינים לכאורה רכים, הפרי בחזית והעץ מגיע בהמשך. לאחר חידרור היין בפה מתגלה היין במלוא הדרו, טאניות חזקה שעוטפת את חלל הפה מלווה בחריפות. מדובר בסיגל ויניארד איכותי שנכונו לו שנים רבות להתפתח ולהשתבח.

E. GUIGAL Cotes du Rhone 2019 | אלכוהול 15%
יין vin de pays עם פרי מינמליסטי, חומציות עדינה של הפרי ובעיקר נגיעות של פרי שחור עץ קל ועדין מאוד. יין לא דומיננטי נעים ונגיש לשתייה.

הרמיטאז' - הטרואר שנמצא בחלקו הצפוני של עמק הרון. גבעת הרמיטאז' קרויה על שם הנזירים שהתיישבו באזור והחלו לייצר יין. יינות עוצמתיים שהזן הדומיננטי הוא סירה.

Chapoutier Crozes-Hermitage Les Meysonniers 2020 | אלכוהול 13%
צבעו של היין אדום סגול עם ארומה של פירות אדומים, דומדמניות שחורות ופטל. בטעימה יין קלאסי של עמק הרון, נגיש לשתיה עשיר בטעמים, עגול. יין טוב מבית טוב.

Famille Perrin Gigondas Domaine du Clos des Tourelles 2018 | אלכוהול 14.5%
היין אדום עמוק מעט סגלגל. ארומה של פירות שחורים, דומדמניות שחורות ופטל. בטעימה היין מתפתח וקיים איזון רעננות הפרי, עם החמיצות וטאניות עדינה.

לסיום הטעימה של יינות עמק הרון, ניתן לסכם באופן כללי שבחלקו הדרומי היצרנים מתבססים בייצור היינות בבלנד המורכב ממספר גדול של זני הענבים המאושרים של האזור, לעמתו באזור הצפוני הגישה שונה ומתבססת בעיקר על זן אחד (סירה) ועיתים בזן או שניים נוספים לרבות ענבים לבנים מזן וייונייה. עמק הרון מובהק כאזור גידול של יינות אדומים, באזור מייצרים 3% יינות לבנים בלבד 6% יינות רוזה וכל השאר יינות אדומים.

הטעימה החלה עם מנות פתיחה של גבינות קשות ונקניקים.
מנות ראשונות: שיפודי שרימפס ג'מבו במרינדת עשבי תיבול ופלפל | סביצ'ה סלמון עם נתחי אבוקדו ונקטרינה.
מנות עיקריות: פורטרהאוס ואנטריקוט מפרה מבכירה.

לחיים ונשתמע בטעימה הבאה
עוזי ברזילי