צילום מאתר foter.com

בשקט, בשקט, ותחת הכותרת הנהדרת ביפנית, התארגנה קבוצה עליה נמנים כ 22 יקבים מישראל לתצוגת תכלית יכולותיה של ישראל בארץ השמש העולה. בתאריכים 29-30.11.2016 תתקיים פרזנטציה מרשימה של יינות ישראל בחסות מכון הייצוא, משרד החקלאות והנספחות המסחרית של ישראל ביפן.

לפי פרסומים באתר היפני של משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי, היקבים המשתתפים באירוע המכונה "Wine of Israel Mediterranean Inspiration" הם: כרמל, יתיר, ברקן, שילה, פלאם, אדיר, קסטל, רקנאטי, גבעות, אלכסנדר, צרעה, דלתון, הרי גליל, לוריא, רמת הגולן, חברון, בנימינה, עמק האלה, ספרה, טוליפ וטפרברג. ליקבים אלו מצטרפת גם חברת Rich Fuchelli בבעלות מקומית של גב' רוני שאנג אריאלי המחזיקה בפורטפוליו שלה יין של יקב ברבדו ויקב וילה וילהלמה. מספרים כי מכון הייצוא הופתע מאד מההיענות הרבה של היקבים.

יומו הראשון של האירוע יתקיים בטוקיו ועד כה נרשמו אליו כ-150 אנשים, מספר מרשים ביותר. היום השני יתקיים באוסקה, אירוע קטן יותר ובו כ-50 אנשים. בין המוזמנים חברות יבוא, משווקים, סומליירים ואנשי יין נוספים. את האירוע ילוו שני מרצים מישראל – ערן פיק MW אשר זו הופעתו הראשונה בחו"ל כ-MW ישראלי (ליפנים יש שני MW ואנחנו לא רחוקים מכך), ערן ירצה על הטרואר הישראלי, על הקרקעות השונות ויין ישראלי ובנוסף ייתן כיתת אמן. השני הוא דר' שיבי דרורי שירצה על ההיסטוריה של היין בישראל וידבר על מחקרו המורכב בנושא הזנים העתיקים של ישראל.

כמה זה עולה ליקבים?
אתם תשלו את עצמכם אם תחשבו לרגע שהיקבים המשתתפים נוסעים על חשבון המדינה. העלות לכל יקב נעה בין 1,200 ל- 2,500 דולר, לא כולל שילוח יין והוצאות נסיעה (כך לפי אתר מכון היצוא). אופטימיות זהירה נרשמה בקרב האנשים שדיברנו איתם על המחשבה שלפתע 22 יקבים ישראלים מתאחדים תחת מטריית המדינה.

מעטים הם היקבים הישראלים המייצאים כיום יין ליפן, אולם משיחות עם חלקם עולה כי מדובר בשוק שהפוטנציאל הגלום בו גדול מאד בעיקר בשכבת היינות בסדרות הגבוהות.

על יקבים שהצליחו לחדור לשוק היפני
יעל גיא, מנהלת שיווק ומכירות בינ"ל של יקבי רמת הגולן, בעלת ניסיון רב שנים בשוק היפני, אולי הרב ביותר מבין היקבים הישראלים, שכן את דריסת הרגל עשה שם היקב כבר בתחילת שנות ה-2000. מאז היא וויקטור שונפלד, ייננו הראשי של היקב, נוסעים אחת לתקופה להעביר סדנאות וערבי יינן. יעל מספרת כי "יפן היא אחד השווקים הכי חשובים בתחום היצוא של יקבי רמת הגולן. אנחנו נמצאים שם מתחילת שנות ה-2000 ועובדים עם חברה בשם Millesimes. זהו שוק שקונה בעיקר את יינות היוקרה שלנו (סדרת ירדן, קצרין וסינגלים). נקלטנו ביפן בשכבת יינות האיכות, במסעדות יוקרה צרפתיות ויפניות, חנויות יין, ברי יין ובתי הכלבו היוקרתיים."

רועי יצחקי, בעלים ומנכ"ל יקב טוליפ, מוכר את יינות היקב ביפן מזה שנה ברשת קוסקו, במדפי יינות הפרימיום ומציג שם את הבלאק טוליפ ואספרו למשל. "זה קרה בתהליך מאוד סדור וברור, מחקרים ופגישות. בחרנו את יפן כיעד שנשקיע בו כסף וזה לקח לא מעט זמן".

ואם כבר קוסקו, אפשר להזכיר גם את יקבי כרמל שחדרו לפני שנתיים עם יינותיהם לרשת, גם עם הסדרות הנמוכות יותר וגם עם יינות יוקרה הכוללים את יינות יקב יתיר.

מאפייני שוק היין היפני בראייה ישראלית
ישנו קונצנזוס סביב העובדה ששוק היין היפני שונה מכל שוק אחר אליו היינו מורגלים עד היום. בין מאפייניו ניתן לספר כי זהו שוק איטי שיש להשקיע בו כסף רב, הן במהלך שכנועו לקלוט יינות חדשים והן לאחר מכן, כיוון שזהו שוק עם דרישות איכות בלתי מתפשרות, המעריך את הגניוס היהודי ורואה בו תו איכות. זהו שוק שיודע לשתות יין ולהעריכו הן במסעדות והן בבית. השוק היפני אוהב מותגים ובהחלט שוק גדול ובעל פוטנציאל אדיר מבחינת ישראל.

יצחקי מספר: "יפן היא מדינה של כ- 130 מיליון תושבים עם מעמד סוציו אקונומי גבוה, רחב מספיק ועם תרבות בילוי נרחבת. מורגשת התחממות ביחסים הדיפלומטים ובהסכמי הסחר בין ישראל ויפן, אין אנטישמיות, אין BDS, זה שוק שמאוד מפרגן לישראל. מבחינתם מוצר ישראלי זה מוצר איכותי". אולם הוא גם מסתייג ומספר שכניסה לשוק היפני מלווה בהרבה מכשולים. " אף אחד ביפן לא מחכה ושואל מתי יגיע יין ישראלי. בקוסקו התהליך לקח שנה מאז הטעימה הראשונה ועד המשלוח הראשון. הם איטיים ונוקשים. צריך לזכור שיש הבדלי תרבויות גדולים, תרבות עסקית שונה בתכלית ותפיסות עולם שונות. יקב שרוצה לחדור לשוק היפני צריך להשקיע הרבה זמן והרבה כסף".

סימה רב-הון, מבעלי יקב ספרה, מספרת כי מטרתה בנסיעה זו היא הצגת איכות ולא כמות והיא מאמינה ביינות הלבנים של היקב. "מהמידע שקיבלתי למדתי שהיפנים מאוד אוהבים יינות לבנים, אשר מתאימים לאוכל המסורתי שלהם. שוק היין מכוון גם לאוכל מסורתי ולא רק למסעדות. גם עיתונאית יפנית שביקרה פה אמרה שיש התעניינות ביינות לבנים".

יעל גיא מספרת כי "שוק היין ביפן מפותח מאוד, זהו השוק היחיד ברמה זו באסיה. היפנים מבינים ומעריכים יינות, הם רוצים שיהיה להם מגוון יינות ומשקיעים בכך." גיא מוסיפה כי שלושה דברים עומדים בראש מעייניהם של היפנים – מותגים בעלי הכרה בינ"ל, איכות ועקביות. הדעת היפנית אינה סובלת שינוים באיכות, או באספקה ולכן הפעילות תהיה קשה יותר ליקבים קטנים. "צריך להושיט להם יד ברמה המקצועית, איכותית, שפתית, תקציבית. אין אצלם חפיף".

ערן פיק, יינן ומנכ"ל יקב צרעה, תמך גם כן באמירה כי השוק היפני הוא שוק יין מאוד רציני, באופן ההתייחסות ליין."כל יקב רציני בעולם מחפש את מקומו ביפן כיום. הם מאוד אוהבים מותגים".

דורית בן סימון, מנהלת היצוא של יקבי כרמל ויתיר מספרת "אנחנו נמצאים ביפן מזה שנתיים. יפן היא שוק יוקרתי, מפותח ופתוח לעולם של יבוא. היפנים מתחילים לצרוך יין בבתים וכרמל נכנסה למכירות ברשת קוסקו. אנחנו לא יכולים להתחרות בשכבת יינות ה – Entry level במדינות כמו צ'ילה ולכן מתחרים ביינות הביניים ויינות היוקרה. הם מאוד מעריכים את גאוות היחידה שיש לנו וכן אמינות ואיכות. העובדה שאנחנו יהודים מוסיפה לכך, הם רואים בנו עם סגולה ומאמינים שהיהודים הם עם חכם ומכאן איכות היין. "

האם יקבי הבוטיק יכולים להצליח ביפן?
לאור הדרישות הדקדקניות עליהן סיפרו אלו שכבר זכו לדריסת רגל בשוק היפני, הסיכוי לכך שיקב בוטיק קטן יצליח, נמוך מאוד. אנחנו כמובן מאחלים ליקבים הצלחה, אולם לאור ההשקעה הכלכלית הנלווית לכל התקשרות עם עולם העסקים היפני, אין ערובה לכך שיוכלו לעמוד באתגר.

רועי יצחקי טוען כי "יקב המייצר פחות מ-100-150 אלף בקבוקים בשנה יתקשה לעמוד בדרישות שוק היין היפני. יקבים חושבים שימצאו באירוע כמו זה יבואן ובכך נגמר הסיפור. זו אשליה. צריך להשקיע המון כסף, אחרת לא תהיינה הזמנות נוספות מעבר לראשונה. לנו למשל, יש תוכנית השקעות מאוד גדולה לשוק הזה, אבל הצלחתה תימדד רק בעוד חמש שנים. אנחנו מכוונים לרמות היין הגבוהות, זה ה'מגרש' שלנו, אין לנו סיכוי להתמודד במחיר מול צ'ילה, ארגנטינה, או אוסטרליה. מטרת הנסיעה כעת היא להרחיב את הפעילות גם למסעדות, מלונות ועוד."

אז למה יפן?
נהירתם של היקבים לתצוגת התכלית ביפן נתפסת על ידי אנשים מסויימים כברכה ועל ידי אחרים כמהלך של פאניקה משוק היין בישראל. זהו ניסיון לחפש אפיקים חדשים למכירת יין, בעוד מחסניהם של יקבים לא מעטים מלאים על גדותיהם. חוץ מזה שמדובר בטיול נחמד למדינה מסקרנת ושונה.
כך או אחרת, אירוע זה אינו האחרון וידוע על אירועים נוספים המתוכננים ביפן גם בתחילת שנת 2017, אם כי אין מידע לגבי המארגנים. נקווה שהשמש אכן תעלה על היקבים והשוק היפני ייפתח בפני יקבים נוספים לאלו הקיימים בו היום. את הצלחת היקבים נדע למדוד בעוד מספר שנים, אולם נאחל לכולם סיור מוצלח והמשך אחדות אופטימית.