אחד הדברים בהם אני גאה (וזו לא ממש חוכמה היות שמדובר לדאבוני בדברים ספורים), הוא על כך שבנוסף לטעימות של בירות חדשות פה ושם, מזדמן לי אחת לשנה לשפוט בתחרות בירות ביתיות. כבר רבות דובר כאן על כך שאנו נמצאים בעיצומה, או לכל הפחות בראשיתה, של מהפכה. היה זה לא ממש מזמן, לפני שש עד שבע שנים, בהם הכרתי את רובם הגדול של אלה שניסו לייצר בארץ בירה ביתית. בעצם, מה בארץ? במטבח. במקלחת. במוסך. מדובר היה בקבוצה של חובבים אהובים שפחות או יותר הכירו זה את זה. אז גם הוקם מועדון הבירה הישראלי ובהמשכו החלו להתקיים התחרויות. מאז התחום הלך והתפתח, יותר ויותר התמקצע, והשנה תהיה זו הפעם החמישית בה תתקיים תחרות ה"סמואל אדאמס לונגשוט". במסגרת תחרות זו, חובר מותג הבירה סמואל אדאמס (ביבוא טמפו), למועדון הבירה הישראלי ובשיתוף פעולה בין מייסדו, העיתונאי שגיא קופר, גדי דבירי מבירדי וחברת טמפו (אותה מייצג כמדי שנה, אורן אבראשי, מנהל הייצוא) - מתקיים ערב מרגש לחובבי הבירה בכלל והביתית בפרט.

קודם לאירוע, מוזמנים היצרנים החובבים להגיש בקבוקים על פי קטגוריות. על מועד האירוע המסכם עוד תצא הודעה מסודרת, אבל מה שאני רוצה לספר כאן זה על תחילת השיפוט. השנה הוגשו לתחרות 104 בירות שיוצרו במטבחם / מרתפיהם / סלונם / מרפסותיהם של כ-40 מבשלים. לפני כשבוע החל השיפוט הראשוני, בו לקחו חלק - שגיא קופר, גדי דבירי, גלית דבירי, אורן אבראשי, דרור טרבס ואנוכי. מטרת הטעימה העיוורת של המקצים הראשונים הייתה בעיקרה סינון. לאתר את אותם בקבוקים שאינם ראויים, אם בגלל פגמי ייצור או סתם בגלל שהם... אינם ראויים. אני למשל גיליתי בין הבקבוקים בירה בבשומת ובטעם של מונית. סוג של ריח זיעה חזקה ומעט מאפרה שעמדה יותר מדי זמן במוסך. לא יודעת אם זו הייתה כוונת המבשל, אבל יש לי תחושת בטן (תחושת בטן שהתעצמה כשנתתי ביס בפיצה בתום מקצה השיפוט), שזו לא תהיה הבירה שתזכה, אפילו לא בתור חביבת הקהל.

אני כמובן לא מתלוננת. זה כיף גדול לשפוט וכאמור אני גאה להיות חלק מהפאנל הוותיק. בערב הראשון עברו תחת לשוננו כעשרים בירות, ובערב השני, המספר התקרב לכשלושים. אבל אל תראו אותי ככה. די להביט, לרחרח, ללגום לגימה, גג שתיים (יש ולוגמת שלוש), בכדי לחוות דעה ראשונית ובמרבית המקרים היינו די תמימי דעים לגביה. בערב השני, הייתה לי כבר חיך כל כך מכוילת, עד שכעבור שעה מתום השיפוט, ניתן היה למצוא אותי לוגמת חצי לאגר נפוץ באחד מברי העיר. אתם יודעים, צריך לאזן את היצירתיות עם משהו סולידי.

דברים מעניינים לגמנו שם. היו הברקות. היו לדעתי גם כמה וואוו'ים. אנחנו רק בתחילתה של הדרך. יש לי הרגשה שגם השנה יש למה לצפות ותהיינה הוכחות לבגרות והתמקצעות. נמשיך ונעקוב...