כנס היין הישראלי המקצועי "מצוינות ביין" נערך ביום שלישי האחרון באולם הכנסים של מכללת תל חי, בניהולו והנחייתו של היועץ והיינן איתי להט. בכנס נכחו אנשי תעשיית היין ובהם ייננים, כורמים, אנשי שיווק ועיתונאים. זהו כינוס שהפך למסורת ולמפגש שנתי לאנשי התעשייה הגם שהחליף בשנתיים האחרונות את מיקומו מראש פינה לאיצטלה האקדמית של מכללת אוהלו בשנה הקודמת ומכללת תל חי השנה.

בשורות ה"אקדמיה ליין"

בשורות משמחות נישאו מפיהם של פרופ' יוסי מקורי, נשיא מכללת תל חי ופרופ' שמעון עמר, נשיא מכללת אוהלו, אשר הכריזו על דרך משותפת בכל הקשור ליין. פרופ' עמר הזכיר לנוכחים כי בכנס שנערך לפני שנתיים, קרא לאיחוד שורות ושילוב שני בתי הספר ליין של המכללות תל חי ואוהלו לכדי בית ספר אחד. והנה, הרעיון קרם עור וגידים ובית הספר האזורי ליין נמצא בשלבי הקמתו המתקדמים, שלא לומר האחרונים. עוד הוסיף פרופ' מקורי כי הוא מקווה שאת שנת הלימודים הבאה יפתחו המכללות יחד.

אין ספק כי מדובר ביוזמה מבורכת שיכולה להביא לכדי העצמת תחום הייננות בגליל בפרט ובישראל בכלל וזאת בזכות שילוב תקציבים באחד מאזורי היין הפורים והפוריים בישראל.

בלהט התוכחה 

בדברים אותם נשא איתי להט, אמר כי "בשנים האחרונות השיח היינני בישראל פונה לגימיקים, פרינג' ופחות לאיכות ומצוינות. זה מובן כאשר זה קורה במקומות בהם יש יד ממשלתית/ציבורית מכוונת. לעומת זאת, התעסקנו בענבי מאכל, יין של שמשון הגיבור וכו' ...בעוד שאלו יכולים להיות נהדרים לקידום היקב הבודד. במקרה הטוב רעיונות אלו לא יפגעו בתעשייה, במקרה הרע יורידו תעשייה שלמה." מכאן הצביע להט על חשיבות הכנס השנתי הזה, בהיותו כנס המעלה על נס את נושאי האיכות והמצוינות ביין וזונח את הדברים השוליים והצבעוניים.

כבוד לערן פיק, MW

את חלקו המקצועי של הכנס פתח היינן ערן פיק, הידוע גם כישראלי הראשון שקיבל את התואר MW. פיק הציג את עבודת המחקר אותה ביצע במסגרת לימודי MW בנושא "שונות אקלימית בכרמים בישראל". המחקר שמטרתו הייתה לכמת את השונות באקלים בישראל העלה מספר שאלות ובראשן האם יש שונות אקלימית בין כרמים בישראל? איך האקלים שלנו ביחס לאזורים קלאסיים בעולם? ועוד. אחד מהממצאים שהוצגו חשף כי על פי מדד המודד את מספר השעות בכרם בהן הטמפרטורה 30 מעלות צלסיוס, תחנות ניטור האקלים שבאלרום, צובה ומתתיהו דומים למתרחש באזורי יין קלאסיים (ארה"ב בעיקר וסנט אמיליון שבצרפת).

הערותיו של פיק בסוף ההרצאה היו בעלות חשיבות לנטיעות עתידיות:

• כדאי לחשוב על התאמת זנים לאקלים הכרם.
• המחשבה כי הזן קברנה סוביניון מתאים לגידול בכל מקום בארץ, הינה שגויה וצריך להיפרד מהתפיסה הזו.
• לשיטות גידול יש השפעה רבה על טמפרטורת הענבים ובכך על מאפייניהם (צבע, פלבאנולים...). פיק ציין כי נמצא פער של 17 מעלות צלסיוס בטמפרטורות הענבים בשיטות גידול שונות. אין ספק כי הפער משמעותי ויכול להיות הרסני. לחלק זה של המחקר תרם מר נעם רשף מאונ' בן גוריון.

ישראלים עושים חיל בעולם ורצים לספר לחבר'ה 

ישראל אולי עדיין מדינת יין קטנה ויש שיאמרו כי הגזמתי בכותבי את המושג "מדינת יין", אולם לא זו בלבד שישראלים צעירות וצעירות פונים ללימודי ייננות ומחקר באוניברסיטאות לחו"ל, חלקם עושים חיל ומשתלבים בעשייה ביקבים גדולים וזכות נופלת בחלקנו כשהם מגיעים לספר על כך. בהחלט גאווה.

כזה הוא עמרי רם, סומלייה ישראלי לשעבר שעובד מזה כ 3 שנים ב – Chateau Laflur שבגדה הימנית בבורדו (שכנים של שאטו מרגו, מכירים?). עמרי סיפר על עבודתו המגוונת באחוזה שלה שני יקבים, האחד בפומרול והשני באזור יין שנשכח Fronsac: "אני הכלבוייניק של היקב, עוסק בכרם, ביין, בהדרכות..." ועל כך כי היקב הוא דוגמא למצוינות. לבד מההיסטוריה המסואבת של היקב, הרי שבני המשפחה המחזיקים בו כיום הפכו אותו ל"יקב הכי מסורתי ובד בבד פורץ דרך. ייחודו בכך שהוא פועל באופן שונה משאר יקבי בורדו."

כזה הוא גם אייל דרורי שלומד באיטליה, התמחה בפיימונטה והביא לקהל הנוכחים את שיטת הזמירה המסועפת Simonit&Sirch והפליא לתאר את יתרונותיה וחסרונותיה, בעיקר באפשרות שהיא נותנת ליצור זרימה רציפה של חומרי הצמח בתוך הגפן.

כבדרך אגב הוזכרה גם מחלת אסקה esca שתוארה על ידו כמחלה קטסטרופלית באירופה ובישראל. מדובר על קומפלקס של פטריות ששוכנות ברקמת העצה ושחתכים בגפן דוגמת חתכי זמורה הם אחת הסיבות להדבקה בפטרייה כשזמירה מסועפת היא אחד הפתרונות למניעתה. עד עכשיו דיברנו, דשנו וחפרנו בוירוס קיפול העלים. שנחליף מחלה? או מוטב שנוכל לה ונעלימה מן הארץ?

עושים כבוד ליועץ של יקב קסטל 

אורח הכבוד של הכנס היה Dr. Pascal Chatonnet, יועץ יקב קסטל המוכר והידוע בישראל, אשר הרצה בשני נושאים, האחד אודות התפתחות הגראנד קרו בבורדו בעשרים השנים האחרונות והשני על ברטנומייסיס ביינות אדומים ועל דרכי השליטה בו.

ההרצאה המקצועית האחרונה הייתה זו של דר' מאיר שליסל ממכללת תל חי אשר הפליא לספר על ההשקעות הגדולות שנעשו בתחום המחקר במכללת תל חי ובעיקר בתחום מחקר הגפן והיין. המכללה מפעילה גם מעבדה אנליטית המשמשת יקבים לביצוע בדיקות שונות ומאידך מפתחת את הערכת היין באופן מדיד וכמותי. למכללה יש היום את מכשיר "הלשון האלקטרונית" היחיד בארץ וביולי היא עתידה לקבל את "האף האלקטרוני".

דר' שליסל נשא בשורה אשר התגשמותה וודאי תתרום לגליל בכלל וליין בישראל בפרט. מדובר על יוזמה חדשה לקידום הצפון על ידי בניית מכון לאומי לחדשנות ומחקר במזון ותזונה בו מכללת תל חי אמורה לשמש ציר מרכזי. החזון אותו מקדמים ראשי מועצות בשיתוף פעולה עם ח"כים כאראל מרגלית, היא תזונה המקדמת רפואה והיות ויין מתאים להגדרה זו יחד עם כל המחקרים הקושרים אותו בבריאות, תקוותו של דר' שליסל, לשלב בין אקדמיה-תעשייה-מדינה.

את הכנס חתמו הרצאותיהם של אריאל אריאב בתחום עולם היין ברשתות החברתיות ויאיר גרבוז על היין הישראלי והשפעתו על תיירות הפנים במה שהזכיר אסופת אנקדוטות מספרו "אוי ארצי".

בנימה אישית
ראשית, מגיעות לאיתי להט כל המחמאות על דבקות במטרה וארגונו המקצועי של הכנס שנה אחר שנה תוך העלאת מודעות, גיוון נושאים והצלחה בהבאת קהל מגוון מתוך תעשיית היין. שנית, על אף הנוכחות היפה בקהל שכמו בכל כנס, הלך והתדלדל ככל שהשעות נקפו, הייתי שמח לראות יותר כורמים, יותר ייננים מנוסים וכאלו שבתחילת דרכם, ויותר אנשי שטח. כולי תקווה כי עם המשך היוזמה המבורכת הזו נראה קהל רחב עוד יותר, פתוח יותר ואם יהיה אי פעם יין בארוחת הצהריים של הכנס, אז גם שמח יותר.