צילום: קובי קלייטמן
חומרי הגלם המקומיים טובים כל כך עד כי נדמה שאין צורך ואולי אין רצון לייבא מוצרים מן החוץ. העושר שאותו פגשתי בא לידי ביטוי גם במוזיאון בוטני קטן שבו ביקרתי בטעות בעיירה Kritsa בו ניתן למצוא דוגמאות של כל הצמחים המקומיים של כרתים על שימושיהם השונים (רפואה, צבע, מאכל...) ואפילו ממצאים ארכיאולוגיים של עצמות חיות שלכל אחד מאיתנו יש בסביבת ביתו: קרנף, פיל... כאלה... סיבוב בעיירה מומלץ, המוזיאון קצת פחות אלא אם אתם מאוהבי הז'אנר.
שהיתי במלון בסמוך לעיר אגיוס ניקולאס (Agios Nikolas) והחלטתי שהזמן המירבי שאסע לכיוון אחד לא יארך משעה. רכב, שכור, כובע ויצאתי דר' מזרחה. איזור הררי עם מפרצים קסומים, כפרים ועוד יותר מכך כנסיות ומנזרים, כנסיות ומנזרים ועוד קצת כנסיות ומנזרים, לפעמים סתם צלב תקוע בהר. נראה לי שהבנתם.
אם אתם על הגובה, שווה לעצור בבתי קפה מבודדים על אם הדרך, לשבת, לשתות קפה קר ופשוט לבהות בנוף המשכר. עשיתי את זה והמשכתי הלאה. הירידה הפתלתלה בכבישי כרתים מן ההר אל החוף קסומה בפני עצמה. מאחורי כל סיבוב נחשף עוד מפרץ מדהים והנסיעה בנוף טבול בכרמי זית עושה חשק פשוט להישאר. נוף גלילי מאוד משודרג.
טברנה Bogazi
כתובת - Μόχλος Τουρλωτῆς, Mochlos 720 57, יוון
צילום: קובי קלייטמן
בעיירת הדייגים Mochlos, תמצאו את טברנה Bogazi. הטברנה שוכנת על מפרץ בעל מים בצבע טורקיז ומולה אי קטן ונוף ההרים מהם ירדתי זה עתה. קבלת הפנים החמה של בעל המקום היווני ורעייתו האיטלקיה-שוויצרית, נדמה כי אינה רק תוצאה של המחסור בתיירים. זוהי דרך חיים והאירוח שחווינו לאורך כל הארוחה במקום הוא אבן יסוד בהווייתם. כששאלתי האם יש להם לובסטר, בעל המקום פתח ציידנית גדולה ממנה הציצו הלובסטרים שנשלו שעות בודדות קודם. בירכתי את ארוחת הצהריים שלי לשלום ולהתראות בקרוב מאוד.
התפריט עשיר מאוד ויש בו גם מקום של כבוד ליינות יוון. כל תפריט היין מורכב ראשית מיינות כרתים ולאחר מכן יינות יוונים אחרים. הכל בבקבוקים, חצאי בקבוקים ומבחר יפה של יין בכוסות. מלבד שמפניה אחת ופרוסקו אחד אין ייצוג לשום מדינה אחרת. העניין הזה של גאווה מקומית הוא משהו שאני מטיף לו שנים רבות אולם הטפותיי נופלות על אזניים ערלות לצערי. יחי מסעדני ישראל שיודעים כיצד לקדם את יינות ישראל – מחירים מופקעים, תפריטי יין לא מאוזנים – יחי! יחי!
למנה ראשונה הוגשו לחם ומתאבנים, סלט דאקוס מדהים באיכותו (סלט מסורתי בכרתים המבוסס מבסיס לחם קלוי עליו מונחים עגבניות מרוסקות, גבינת פטה, בצל, אורגנו, שמן זית, מלח ופלפל), צלחת עם שלוש דוגמיות מסלטים שונים שביקשתי – ציזיקי, סלט חצילים ועגבניות, וגבינה עם פפריקה ושום.
הלובסטר שלי הגיע, כאילו יצא לקונצרט מקושט בשתי פרוסות מלפפון וזיתים שחורים ששימשו לו עיניים וקצת חסה בשביל הצבע. הניתוח עבר בהצלחה אבל הפציינט מת. מה זה מת? פורק לגורמיו. גם כשלמדתי לתואר במדעי החיים, לא הגעתי לרמת היכרות כה עמוקה עם האנטומיה של ממלכת הים.
לקינוח קפה, קצת מתוק, עוד קצת שיחה עם בעלי המקום והופ לדרך. פוסידון היה טוב אלי.
המסעדה מומלצת 5/5 בסולם יעקב.
Stavrakakis Taverna
כתובת - Exo Lakkonia 721 00, יוון
צילום: קובי קלייטמן
כאן צריך ממש להיזהר, אל תלחצו על דוושת הגז חזק מדי כי אתם עלולים להיכנס ולצאת מהכפר עוד לפני שהספקתם להגיד סופלאקי. במרכז הכפר, ממש מול "בניין המועצה" שוכנת המסעדה הנפלאה הזו.
היה זה יום בשבת שהוא כידוע תחילת הסופ"ש של אחינו הנוצרים, בשעות הערב. שולחנות החוץ של המסעדה היו עמוסים בתושבי המקום וככל שהתקרבנו יותר אל פתח המסעדה חשתי יותר ויותר כמו בכניסה לחדר אוכל של קיבוץ. מכירים את התחושה הזו שכולם מסתכלים עליכם ועוד יותר מכך כולם בוחנים את הצלחת שלכם? כך היה בתחילה אולם לאחר היכרות קצרה שכללה מבט ותו לא, ישבנו לאכול. חוץ מאיתנו וזוג דוברי צרפתית כולם היו בני המקום.
המלצר היה גם בעל המקום והוא הגיש לנו תפריט בשפה האנגלית. נדהמנו מהמחירים ובכל זאת לא דמיינו לעצמנו מה יהיה החשבון בסוף. קראנו את התפריט ורצינו להזמין בו את הכל. בסופו של דבר הזמנו פרחי קישואים ממולאים, ציזיקי, סלט ירקות חתוך גס עם פטה, עשבי תיבול וקרוטונים שהתגלה כמנה עצומה, שיפודי סופלאקי, סלקים בויניגרט, Horta מנה יוונית המורכבת מעשבי תיבול בר מאודים. לחם, זיתים ותפו"א ("מדורה") הגיעו כליווי לארוחה באופן אוטומטי.
כששבענו (איך לא) וכמעט וליקקנו את הצלחות וכל שארית ממה שהיה על השולחן ביקשנו קפה אליו צורפה אחר כבוד צלחת עם יוגורט עם ריבת ענבים.
ביקשתי את החשבון וחשבתי לעצמי איך לעזאזל אני נוהג עם רכב שכור בין השדות בדרכים חשוכות ומפותלות כדי להגיע חזרה למלון. לפתע הגיע בעל המקום ואמר לי 24. שאלתי: מה 24? במקום לענות לי: מה כמה? הוא אמר לי אירו. 24 אירו זה החשבון. הוכינו בתדהמה קלה מהעלות האפסית כמעט של הארוחה המענגת כל כך, השארנו 30 אירו ונסענו לדרכינו טובי לבב.
5/5 בסולם יעקב.
