צילום: שלמה גרדמן

יש לה קסם מיוחד. קסם הנובע משילוב מנצח בין היסטוריה מפוארת, תרבות עשירה, יופי טבעי ואנשים לבביים. כן, זוהי יוון וכבר כשביקרתי בשניים מאזורי היין שלה לפני שלוש שנים, ידעתי שאחזור אליה גם כדי ליהנות מקסמיה וגם כדי להשלים ביקור באזור היין Nemea הנמצא בחצי האי פלופונז. לפלופונז יופי מדהים. חצי האי שהפך לאי (לאחר כריית תעלת קורינתוס) התברך בנופים מגוונים, מהרים מכוסי יערות עבותים, דרך עיירות ציוריות כמו נאפפליו או פורטו חלי ועד לחופים בתוליים ומים צלולים.

אזור נמאה (Nemea) נמצא בחלקו הצפון מזרחי של האי ונחשב כיום לאפלסיון היין האדום המרכזי של יוון. בהרים ובעמקים המקיפים את הכפר הקטן Neméa מייצרים יין במשך מאות שנים, בעיקר מהענב המקומי אגיורגיטיקו (Agiorgitiko). גידול היין בנמאה החל ככל הנראה כבר במאה החמישית לפני הספירה, על פי אמפורות ומכשירי סחיטת יין שהתגלו לא הרחק משם באזור קורינתוס, אך אילוצים גיאוגרפיים ושיטות ייצור יין מסורתיות מנעו ממנו להתפתח עד לעשורים האחרונים.

כיום נמאה הוא ללא ספק אזור היין האדום החשוב ביותר ביוון, ומיוצרים בו מנעד רחב של יינות, החל מיינות קלילים ומתוקים ועד יינות איכות יבשים המשתבחים עם הגיל. Agiorgitiko הוא הזן החשוב ביותר הגדל פה (אם כי לא היחיד). פירוש שמו ביוונית "ענב סנט ג'ורג'" והוא קרוי על שם כנסיית סנט ג'ורג' הקטנה הנמצאת בגבולות האפלסיון. כ 40 יקבים ממוקמים בגבולות נמאה, והאזור כולו ראה כמות עצומה של השקעות וצמיחה בעשורים האחרונים.

ג'ורג' סקוראס, נשיא אגוד יצרני היין של יוון, מגיע מאזור נמאה ומשמש דוגמא טובה להתפתחות תעשיית היין של יוון. לדבריו כשהקים את היקב שלו בשנת 1986 היו בכל יוון כ 70 יקבים וכיום יש למעלה מ 1,400! רבים מהם יקבי בוטיק קטנים המנוהלים ע"י ייננים צעירים.

דומיין סקוראס הוא אחד מעמודי התווך של אזור נמאה ולכן החלטתי לפתוח בו את ביקורי באזור.

Domaine Skouras

יקב Skouras // צילום: שלמה גרדמן

דומיין סקוראס (Skouras) נקרא ע"ש האיש שהקים אותו ג'ורג' סקוראס. ג'ורג' החל לעשות יין בצעירותו במוסך של אביו בארגוס, ובשנת 1986 הקים יקב משלו. הוא מייצר מגוון יינות המבוססים על זן הענבים Agiorgitiko, זנים מקומיים אחרים וכן זנים בינלאומיים כמו קברנה סוביניון. כיום, הוא מייצר את ינותיו ביקב מודרני שנפתח ב 2004 וכולל מרכז מבקרים מרשים.

היקב מייצר יינותיו מכרמים הנמצאים בגבהים שבין 200-1,000 מטר משלושה אזורים שונים וכוללים 17 כפרים שונים. סה"כ מייצר היקב כ 800,000 בקבוקים בשנה חציים מיועדים ליצוא.

כשהגעתי למרכז המבקרים המפואר והמושקע של היקב קיבלה אותי מנהלת מרכז המבקרים אלנה. מאוחר יותר הגיע גם דימיטריס סקוראס, בנו של ג'ורג' וכיום אחד מצוות הייננים של היקב שהוסיף כמה פרטים חשובים על דרך עשיית היין של היקב. טעמתי:

Moschofilero 2023 - צבעו צהבהב בהיר כמעט שקוף. באף עלו ארומות מתקתקות ועדינות של יערת הדבש, יסמין ומלון. בפה קיבלתי טעמי פרות טרופים עדינים בעיקר ליצ'י בתוספת חמיצות נעימה. עשוי מענב ה Moschofilero שטרם יצא לי לטעום יינות ממנו.

כאן המקום להרחיב מעט על יינות ה Moschofilero המגיעים מאזור יין נוסף בפלופונז בשם Mantinia. ה Moschofilero הוא זן ענבים ארומטי בעל קליפה ורודה הגדל בעיקר בפלופונז. צבעו הורדרד עשוי ליצור רשום כי מדובר בזן ענבים אדומים אך כאן למדתי את הביטוי יינות אפורים כלומר יינות העשויים מענבים שהם בין לבנים לאדומים. כשתמהתי האם יש דוגמא נוספת לענבים כאלה מיהר דימיטריס לספר לי כי גם ענבי הפינו גריג'ו באיטליה הם ענבים אפורים. אופיים הארומטי והטעמים הפרחוניים של יינות ה Moschofilero אכן מזכירים את יינות הפינו גריז'ו וגם יינות העשויים מזני Traminer ומוסקט. ה Moschofilero משמש גם לייצור יין מבעבע.

Salto 2022 - יין העשוי מענבי ה Mavrofilero הקרובים באופיים ל Moschofilero אבל מתאפיינים בפחות ארומטיות ויותר מינרליות. הענבים מגיעים מחלקה בגובה רב באזור Mantinia. היין יוצר בעזרת שמרי בר בלבד ויש לו ניחוחות של לימון ופרחים לבנים. טעמיו כוללים אפרסק לבן, חמיצות לימונית נעימה ועשבוניות עדינה. עדין, אלגנטי ובעל סיומת ארוכה. היין התבגר במכלי נירוסטה על שמריו. לדעתי השמרים הללו הוסיפו לו ריח וטעם עדין של עשן ברקע אך לא פגמו באיכותו.

דימיטריס סקוראס והיינות שהשתתפו בטעימה // צילום: שלמה גרדמן

Assyrtiko 2023 - זן האסרטיקו ידוע בעיקר כזן יווני ממנו מגיעים יינות לבנים משובחים המיוצרים באי האקזוטי סנטוריני. כאן טעמתי יין העשוי מענבי אסרטיקו הגדלים בגובה 600 מ' באזור נמאה. צבעו צהבהב, בחלל האף הרחתי ריח פרחים לבנים עדינים השונה, מריחות ההדרים והלימוניות המופיעים בדרך כלל ביינות אסרטיקו של סנטורני. בפה היין היה עשיר בטעמי לימון, אשכולית ומישמיש מאוזנים בחמיצות נעימה. היין הותסס על שמרי בר מקומיים והתבגר במשך ארבעה חודשים על משקעיו.

Peplo Rose 2023 - רוזה מיוחד מאד עשוי משלושה זני ענבים כאשר כל זן מהווה 1/3 מהיין וכל אחד מהזנים מתיישן בצורה שונה. ה Agiorgitiko התיישן בחביות עשויות עץ שיטה, ענבי הסירה התיישנו במכלי נירוסטה על משקעיהן וה Moscofilero באמפורות בצורת ביצה בה היין נשמר עם הקליפות במשך ארבע חודשים. בתוך האמפורות הונח בד מיוחד הנקרא פפלו (צעיף ביוונית) אשר העניק ליין את שמו. הצעיף עוזר להפריד את היין מהקליפות בתום תהליך ההתבגרות הקצר.

התוצאה יין שצבעו ורדרד בהיר. באף שלל ריחות כולל יערת הדבש, תות שדה, ורדים, תבלינים וקצת פלפליות מעניינת. בחיך חשתי בחמיצות הגבוה שלו ובטעמים המיוחדים שכללו חבושים, לימון, תבלינים ומינרליות עדינה. התערובת הלא אופיינית והמורכבת הזו נבעה ככל הנראה מהעובדה כי היין הורכב משלושה זנים שונים ונעשה בדרך לא שגרתית.

Saint George, Nemea 2022 - צבעו אדום סגלגל, די בהיר, עשוי 100% מענבי Agiorgitiko. הארומות שלו כוללות דובדבנים אדומים ותבלינים. בחיך טעמי דובדבנים בתוספת תות, פטל, מעט פלפל חריף ובעל חמיצות בולטת. היין התבגר במשך 12 חודשים בחביות משומשות עשויות אלון צרפתי. התוצאה יין בעל גוף בינוני, חמיצות מאוזנת וטאנינים עדינים ועגולים.

Grande Cuvée, Nemea 2021 - גם היין הזה עשוי עשוי 100% מענבי Agiorgitiko איכותים שגדלו בגובה 1,000 מטר אך תהליך עשייתו שונה. לאחר תסיסה ראשונית במכלי נירוסטה הוא מועבר לחביות עץ אלון חדשות שם מתבצעת תסיסה מלולקטית. היין מתבגר במשך 12 חודשים בחביות ואחר כך מבוקבק ומושאר להתיישנות בבקבוק במשך 6 חודשים נוספים. צבעו אדום כהה ממש שחור. באף הרחתי ריחות עדינים של פרחי סיגליות, ולבנדר. בפה קבלתי טעמי דובדבנים, אוכמניות וליקריץ. היין הרגיש צעיר מדי לשתיה עם חמיצות גבוהה וטאנינים בולטים אך ניכר בו כי הוא עשוי מפירות איכותים וכי ישתבח עם הזמן.

Megas Oenos 2020 * - זהו יין הדגל של היקב והוא עשוי משני זני ענבים. 80% ענבי Agiorgitiko ו 20% ענבי קברנה סוביניון. הבלנד הוא חיבור מקורי של ג'ורג' סקורס שערבב ענבי Agiorgitiko מאזור נמאה עם ענבי קברנה סובנייון הגדלים באזור מפרץ קורינתוס. ליין צבע שחור, האף עשיר בריחות דובדבנים אדומים בשלים לצד שוקולד, קפה טבק ועור. הפה מרשים עם טעמים של דובדבנים שזיפים שחרוים לצד פירות יער, פלפל שחור ומעט עשבי תיבול. היין עדיין טאני אבל עושה רושם מורכב, עשיר ואיכותי. היין התיישן בחביות צרפתיות חדשות במשך 18 חודשים ובבקבוק עוד 6 חודשים. מעניין יהיה לטעום אותו בעוד עשור כשיגיע לשיאו.

Titanis 2015 - לסיום הטעימה המרשימה טעמתי את יין הקינוח העשוי מענבי Mavrostifo שיובשו בשמש במשך שמונה ימים ולאחר מכן המשיכו להתייבש בתוך היקב במשך שלושים ושמונה ימים לפני שעברו תסיסה. יבוש הענבים יוצר יין מרוכז מאד אך גם כמות קטנה יחסית של חומר גלם. הענבים המיובשים תוססים במשך חודשים ומתבגרים בחביות עץ אלון במשך חמש שנים. צבע היין שחור, הארומות שלו כוללות ליקר דובדבנים מרוכז מאד בתוספת עור ושוקולד. הטעמים התחברו עם האף וסיפקו חגיגה נפלאה ומאוזנת של טעמים חמוצים מתוקים כולל ליקר דובדבנים, ענבים מתוקים, שוקולד ותאנים. מוצלח מאוד.

לאחר שנפרדתי מדימטריס ואלנה החביבים, מיהרתי לתחנתי הבאה. יקב גאיה. לא, אין מדובר ביקב המפורסם מפיאמונטה אלא יקב בעל אותו שם שמוצאו מהאי היווני, סנטוריני.

גאיה (Gaia)

חדר החביות של יקב Gaia // צילום: שלמה גרדמן

השם יאניס פראסקבופולוס מוכר אולי לחלק מהישראלים שכן יאניס הוא גם יינן וגם פרופסור לייננות במכון הטכני באתונה שהתמחה בגידול גפנים ים תיכוניות. לפני מספר שנים הוזמן ע"י רועי יצחקי, מבעלי יקב טוליפ כדי לפתח בארץ קו מוצרים חדש המשווק כיום תחת השם מאיה (Maia) וכולל כמה בלנדים מיוחדים שפותחו ביחד עם הייננים של יקב טוליפ.

יאניס פארסקבופולוס ושותפו העסקי ליאון קרצאלוס החלו לייצר יינות באי הוולקני סנטוריני בשנת 1994. ב 1996 רכשו כרמים באזור נמאה והקימו יקב על המדרונות הדרום-מערביים של Koutsi בגובה 650 מ'. כיום מייצר היקב בנמאה כ 50,000 בקבוקים בשנה מ 15 סוגי יינות שונים. חציים לבנים וחציים מזני ענבים אדומים.

בפתח היקב קיבלה את פני אנה מריה שהובילה אותי ישירות למרתף החביות של היקב. שם לצד החביות נמצא גם חדר טעימות מטופח בעל קיר שקוף המשקיף על חדר גדול מלא במאות חביות מסודרות בסדר מופתי. טעמתי כמה יינות מעניינים:

Monograph Assyrtiko 2023 - עשוי מזן האסרטיקו שבו מתמחים יינני היקב. היין נעשה מענבים שגדלו באזור נמאה. צבעו צהבהב בהיר כמעט שקוף. האף מתמלא בצרור ריחות פרחוניים כולל סיגליות ופרחי פרזיה בתוספת פירות טרופיים ואבן צור. גם הפה עשיר בטעמים של פירות טרופים בעיקר מלון, וליצ'י עם חמיצות מאזנת טובה.

Assyrtiko Santorini Thalassitis 2022 * - לשמחתי אנה מריה בחרה לתת לי לטעום גם את האסרטיקו המקביל של היקב מסנטוריני ועם כל ההתרשמות הטובה מהאסרטיקו הראשון, גרסת סנטוריני הייתה טובה הרבה יותר. צבעו כצבע קש בהיר, האף מינרלי, עשיר בריח (מלוח) של ים ואבן צור. בפה קיבלתי עושר של טעמי פירות טרופים בעיקר אננס בשילוב מינרליות, וחמיצות לימונית טובה. זהו יין אלגנטי, מורכב ומשובח באיכותו.

Gaia Estate 2021 * - מפאת קוצר הזמן, לא יכולתי לטעום את כל יינות היקב וכך כשהגענו ליין האדום החליטה אנה מריה לתת לי לטעום מיד את יין הדגל של היקב. צבעו סגול כהה, האף מתמלא בארומות של פירות יער אדומים, חמוציות ותבלינים בעיקר פלפל לבן עדין. בחיך טעמתי דובדבנים שחורים, וניל, חמאה וציפורן לצד חמיצות טובה ומאזנת. זהו יין עשיר, בעל גוף מלא אך עדיין צעיר ובועט. היין נעשה מכרם יחידני ומגפנים בוגרות בנות 40 שנה. הוא מיוצר רק בשנים טובות ועובר כמה תהליכי יישון ביקב. לאחר התסיסה מועבר היין לחביות Barrique (225 ליטר) חדשות העשיות עץ אלון צרפתי. אחרי 14 חודשי יישון מועבר היין להתיישנות נוספת של 6 חודשים בחביות FUDA בגודל 4,000 ליטר ורק אז מבוקבק ללא סינון.

Assyrtiko Thalassitis Submerged 2018 בקופסא מהודרת // צילום: שלמה גרדמן

Assyrtiko Thalassitis Submerged - ממש ביציאה מחדר הטעימות הבחנתי בבקבוק 2018 ASSYRTIKO Thalassitis שהציץ מתוך קופסת עץ מהודרת שעמדה בקצה השולחן. כששאלתי את מארחתי מדוע לבקבוק יש סימני חול ומלח עליו הסתברו לי כמה פרטים מעניינים. מסתבר שליקב גאיה יש מנהג מיוחד. בכל שנה מטמין היקב כ 500 בקבוקי ASSYRTIKO Thalassitis בתוך כלובים בעומק של כ 20 מטרים בים. היינות הללו מתיישנים ללא אור וללא חמצן במשך 4 שנים. התוצאות (לפי אנשי היקב) מפתיעות לטובה ולפי הביקוש לבקבוקים הנדירים הנמכרים במחיר של כ 250 יורו לבקבוק מדובר כנראה ביין מצוין.

נפרדתי מאנה מריה החביבה עם טעם של עוד ועם הבטחה (לעצמי) להשלים הטעימה של יינות היקב בהזדמנות קרובה.

Semeli Estate

צילום: שלמה גרדמן

ביציאה מיקב Gaia פנו ימינה במעלה הגבעה ותגיעו לאחר כמה דקות נסיעה לפסגת הגבעה. בגובה 650 מטר ניצב לו יקב מרשים ומושקע ביותר. חייב לומר שכשהגענו לאחוזת סמלי הופתעתי מיופיו של היקב המטופח ומההשקעה האדירה במבנה, במרכז המבקרים היפהפה ובמתקני היצור של היקב. הכל נראה מתכונן בקפידה. החל מחצר היקב המשקיפה על נוף כרמים קסום ועד לחדר החביות במרתפי היקב.

מיד כשהגענו ליקב קיבלה את פנינו מריה, האחראית למרכז המבקרים והציעה לנו להצטרף לסיור מודרך ביקב וסביבתו. בסיור ביקרנו בכל מפלסי היקב הבנוי בשיטת הגרביטציה (אחד היחידים ביוון) מהמפלס העליון איליו מגיעים הענבים ומוכנסים למכלי התסיסה ועד למרתף החביות שם הם מאוחסנים בחביות עץ ליישון.

צילום: שלמה גרדמן

במהלך הסיור גילינו כמה פרטים חשובים על היקב. היקב שנוסד ב 1979 מייצר כיום כמיליון בקבוקים בשנה. היינות עשויים בעיקר מזני ענבים מקומיים ה Agiorgitiko ו Moschofilero, אך לצד הזנים היוונים יש לו גם כמה כרמים של זנים בינלאומיים כמו סירה, מרלו, קברנה סוביניון ושרדונה.

ליקב שיטת טיפול ייחודית בענבים. מיד עם קליטת הענבים ביקב הם מקוררים בעזרת קרח יבש כדי למנוע את תחילתו של תהליך תסיסה לא מבוקר. יקב Semeli מתגאה בציוד יצור חדיש ובין השאר גיליתי באולמות התסיסה מכלים מיוחדים שטרם ראיתי כמותם. תחתיתם בנויה בשיפוע כדי שיאספו בהם המשקעים ויאפשרו את הוצאת התירוש ללא משקעים בצורה קלה ונוחה יותר. היינות, בעיקר האדומים, עוברים תהליך ישון של בין 6-12 חודשים בחביות עץ צרפתי בלבד.

צילום: שלמה גרדמן

בסיום הסיור התיישבנו ליד אחד משולחנות הטעימה הגבוהים במרכז המבקרים המעוצב לטעימת יינות היקב. טעמנו:
Mantinia 2023 - יין לבן המגיע מאזור Mantinia ועשוי מזן הענבים היווני Moschofilero. הכרמים של מנטיניה יושבים בתוך עמק באורך של 35 ק"מ הנמצא דרום מערבית לאזור נמאה. למרות שמדובר בעמק, הכרמים המכסים חלק גדול מקרקעית העמק נמצאים בגובה 700 מטר וחלקם אף גבוהים יותר. צבעו של היין זהוב והארומות שלו פרחוניות מאד. האף מתמלא ריחות פרחי יסמין, ורדים, הביסקוס, פרחי הדר ומעט וניל. בפה קיבלתי טעמי דבש, מוסקט ומלון בשל, עם חמיצות טובה אבל מעט המרירות בסיומת פגמה ברושם הכללי.

Thea Mantinia 2023 - עוד יין העשוי מענבי Moschofilero. צבעו ירוק לימון והענבים שלו מגיעים מכרם יחידני בן 25 שנה. במקרה הזה היין עבר יישון על שמריו במשך 6 חודשים. ל THEA יש אף ריחני ואקספרסיבי המזכיר את יערת הדבש בשילוב וניל. טעמיו כשל חבושים ואפרסקים אך גם כאן חשתי במרירות בולטת שהפריעה לי ליהנות ממנו. לזכותו של היין הזה אומר שיתכן ששתינו אותו צעיר מדי ויתכן כי הוא מתאים יותר לשתיה לאחר שיתיישן שנה או שנתיים.

Aetheria 2022 - שילוב ייחודי בין שני זני ענבים לבנים Malagousia 90% ועוד 10% ענבי שרדונה. זן המלגוזיה הוא ענב יווני לבן שכמעט נכחד עד שהפרופסור לאנולוגיה ואסיליס לוגוטהטיס גילה אותו מחדש בשנות ה 1970. יש המשייכים אותו לזן הים תיכוני Malvasia הגדל כיום בעיקר באיטליה ובפורטוגל אבל ככל הנראה מקורו ביוון. מדובר בענב ארומטי ביותר ובעל פוטנציאל לייצור יינות עדינים ואלגנטיים. כאן קיבלתי יין המפיק צרור ריחות כולל אפרסק, בננה, ולימוניות עדינה. טעמיו כללו טעמי פירות כגון תפוח ירוק, אגס ואפרסק. תוספת השרדונה הוסיפה ליין מבנה טוב וחמיצות מאזנת. היין לא עבר יישון בחביות ומבחינתי היה הטוב והמעניין מבין היינות הלבנים שטעמנו ביקב הזה.

Delear 2023 - יין רוזה בסגנון פרובנס העשוי מבלנד מעניין של ענבי סירה וגרנאש. צבעו כתום בהיר. האף פרחוני מאד עם ריחות פרחי וורדים וגרניום. בפה קיבלתי טעמי מלון מתקתק בשילוב מיץ רימונים. היין היה פאזי מעט כלומר חשתי בו עדיין תסיסה עדינה אך בכללי מדובר ביין רוזה נחמד ומאוזן.

Nemea Reserve 2021 - צבעו אדום ארגמן, באף הרחתי שפע של ריחות כולל דובדבנים אדומים, קינמון, וניל, והרבה עשבי תיבול. בפה היין היה עשיר בטאנינים, וטעמיו כללו שזיפים שחורים, רימונים ופלפל. נראה שמדובר ביין מענין ומורכב אך הגענו איליו כשהוא צעיר מדי. עשוי מענבי Agiorgitiko האופיניים לאזור נמאה. היין התיישן 12 חודשים בחביות אלון צרפתי ועוד 12 חודשים בבקבוק.

Spondee 2022 - אפשר לומר בשקט שמריה שמרה לנו את היין הטוב ביותר לסוף הטעימה. ספונדי, שפירושו ביוונית "יין המנחה", הוא אחד היינות החדשים יותר של יקב Semeli (היקב החל ליצרו רק בשנת 2016). זהו שילוב של סירה, מרלו וקברנה סוביניון מכרמים נבחרים באזורי Atalanti ו Domokos. למרות שזהו היין היחיד העשוי על טהרת זנים צרפתים נראה שגם ביוון הזנים הללו התאקלמו היטב ומספקים יין מאוזן וטוב.

היין אלגנטי ומורכב. האף מתמלא בארומות של דובדבנים, תות שדה, טבק ווניל ואילו הפה תואם את חוויית האף בשפע טעמים של פירות שחורים בעיקר דובדבנים ושזיפים שחורים בצירוף תבלינים אך עם מעט טאניות המסגירה את גילו הצעיר. היין התיישן 12 חודשים בחביות אלון צרפתי ועשוי מ 40% ענבי מרלו, 40% סירה ועוד 20% ענבי קברנה סוביניון. מומלץ לקנות ולשתות אותו בעוד 3-5 שנים.

צילום: שלמה גרדמן

לאחר הביקור ביקב כשפנינו לרדת בחזרה בכביש התלול מראש הגבעה של Koutsi לכיוון מרכז העיירה Nemea עברנו ליד הכרמים של Semeli. השעה היתה שעת אחר צהריים מוקדמת והשמש הנמוכה האירה במלא עוזה את הכרמים שכבר נצבעו בצבעי הסתיו. כך זכינו למראה מרהיב של כרמים שעליהן צבועים בצבעי בורדו בוהק, מוארים בשמש התלויה מולם בשמיים על רקע אדמת אבן גיר הלבנה של נמאה.

Karamitsos Family winery

יקב Karamitsos // צילום: שלמה גרדמן

בכביש הכניסה המוביל לעיירה נמאה (Nemea) שוכן יקב משפחתי בשם Karamitsos Family Winery. למשפחת קרמיצוס הסטוריה של גידול גפנים ועשיית יין בת 70 שנה אבל מסורת עשיית היין של המשפחה החלה כבר בשנת 1902. בשנת 2016 נחנך היקב החדש של משפחת קרמיצוס וכיום הוא מייצר שמונה ינות שזכו בפרסים בתחריות מקומיות ובינלאומיות. היקב מעבד כ 200,000 ליטר יין בשנה, ומבקבק יותר מ 50% מהייצור שלו. כלומר כ 130,000 בקבוקים.

הכרמים שלו ממוקמים במישור נמאה בגובה 220-300 מטר ובמורדות הכפר 'קוטסי', בגובה 400-550 מטר. זן הענבים המוביל כאן הוא Agiorgitiko אך יש גם שימוש בזנים מקומיים אחרים כולל , Assyrtiko, Roditis Malagouzia ו Savvatiano וכן בזנים הבינלאומיים כגון סירה, גרנאש וקברנה סוביניון. לצערי הגעתי ליקב לאחר שעת קבלת קהל ולכן לא זכיתי לטעום מיינותיו.

לסיכום אומר כי יוון היא ארץ יין מרתקת ופחות מוכרת לחובבי היין בישראל. כן, היו שנים בהן היין היווני הידוע ביותר היה הרטסינה (Retsina) - יין המכיל שרף של עץ אורן ובעל טעם מאד לא שגרתי. אך הימים הללו חלפו עברו ובשנים האחרונות מוכיחים היננים היוונים כי הטרואר שלהם וגם הזנים היחודים שפיתחו, מתאימים לעשיית ינות איכות. כבר לפני 2,000 שנה נודעו הינות היוונים באיכותם והרומאים עשו מאמצים רבים לייבא אותם במיוחד לרומא. כעת נראה כי היוונים חוזרים לתפוס מקום מכובד על מפת היין העולמית.

נצלו את המרחק הקצר בין יוון וישראל ואת מגוון הטיסות הנוחתות בארץ האיים הסמוכה לנו. יש כאן אזורי יין מרתקים וגם אנשים חביבים שישמחו לארח אתכם ולתת לכם לטעום מינותיהם הנמכרים במחיר שווה לכל נפש.

* יינות שהרשימו במיוחד

לחלק הראשון של הכתבה: יוון מעצמת יין