המנישביץ "הרג" את היין הישראלי! כך קבע דניאל רוגוב זצ"ל בסרטון אלמותי שקיבל הרבה פחות תשומת לב מהמגיע לו. צוות אנשי יין בראשותה של מירה מנביץ' יצא "לחקור את הנושא" ודיווח על יינות כשרים ברמה בין לאומית. אין ספק שבישראל מייצרים יינות איכות כשרים שעומדים בגאון על מדף היין העולמי, אבל מה לגבי יינות כשרים המיוצרים מחוץ לישראל?

האסוציאציה שעולה כאשר מדברים על יינות עולם כשרים, עלולה לנוע בין יינות מתוקים להחריד דוגמת הקונדיטון המיתולוגי, ליינות זולים ממדינות דרום אמריקה שעשויים לענוד חתולים שחורים על צוואריהם. מחקר מעמיק מעט יותר מגלה שלא כך הדבר, ולמעשה ישנם יינות איכות משלל מדינות העולם המעוטרים באישורי כשרות מגוונים.

יין כשר – מה זה בעצם אומר?
2 מרכיבים עיקריים בייצורו של יין כשר:

ראשית, חובה לגדל את הענבים לפי המסורת היהודית. ההלכה היהודית צופנת בחובה למעשה רזי חקלאות בני אלפי שנים המיועדים להפקת תנובת אדמה משובחת. דיני השמיטה למשל, מחייבים לתת לקרקע מנוחה אחת ל 7 שנים, הן כדי לאפשר לקרקע לחדש את חומרי ההזנה שבה והן כדי לאפשר את המנוחה לאדם. ביהדות, כמו ביהדות, ישנן דרכים שונות ויצירתיות להתמודד עם המגבלות הללו, כדוגמת היתר מכירה, אבל דיה להתפלפלות בעיתה. כלל חשוב נוסף הוא שמירת ה"עורלה" המחייבת שימוש בענבים רק החל מהשנה הרביעית ממועד הנטיעה. הכלל הזה נהוג למעשה ברחבי העולם (ללא קשר לכשרות), בגרסאות כאלה ואחרות, מתוך הבנה שאיכות הענבים בשנים הראשונות נמוכה יותר ואינה מספיקה להפקת יין איכותי. קיימות הלכות נוספות הקשורות בקרקע למי שיבחר ללמוד ולהתעמק בנושא.

כדאי לציין בהזדמנות זו שכל ההלכות הללו רלוונטיות לארץ ישראל בלבד, ואין להן תוקף ברחבי העולם, כך שלמעשה קל יותר לייצר יין כשר מחוץ למדינת ישראל. – ערלה 'ודאית' אסורה גם בחו"ל.

החלק השני בהפקתו של יין כשר טמון באדם הנמצא במגע עם היין. ההלכה קובעת שמי שנוגע ביין צריך להיות יהודי שומר שבת. כאן ניתן להכנס להתפלפלות אין קץ ודי שנזכיר את קביעתו של הרמב"ם שיין שנגע בו יהודי שמחלל שבת נותר כשר, למרות שהדעה המקובלת נוקטת כדעה המחמירה.

"יין נסך", "סתם יינם" ו"איסור בנותיהם"
ראשיתו של האיסור טמון בהפרדה בין קודש וחול ובמיוחד בין עבודת השם לעבודה זרה. האיסור המכונה: "יין נסך", נוצר כחלק ממכלול איסורים שנועדו להרחיק את החשיפה של עם ישראל לעבודת אלילים ומנע שימוש או הנאה כל שהיא (לרבות הנאה ממונית) ע"י יהודי ביין שיוצר או ששימש לשם עבודה זרה. בהמשך נוספו הלכות לאותו עניין וביניהם: "סתם יינם" – יין שנעשה על ידי גוי או שנגע בו גוי נחשב כמו יין נסך ולכן אסור לשתיה וגם בהנאה.

"איסור בנותיהם" – ההסבר הקצת יותר "צבעוני" לאיסור השתיה וההנאה מיין שנגע בו מחלל שבת נעוץ בחשש הגדול מהתבוללות יהודית והטמעות בין עמי האיזור. אין ספק ששתיית יין מקרבת בין אנשים וכאשר לא שותים יין יחדיו מסיבות הלכתיות, התוצאה הישירה היא הקטנת החיכוך וההתקרבות וכמובן גם פחות נישואי תערובת.

חביות מסומנות כיין כשר ביקב Château Clos Haut-Peyraguey  |  צילום: זמיר שמר

יין מבושל – או "הבה נתחכמה לו"
"טריק" יהודי מקובל כולל בישול של היין (בפועל – פיסטורו) שמוביל לכך שהיין אינו ראוי עוד להנסך על מזבחות אלילים, ולפיכך לא חל עליו שם 'יין נסך'. המשמעות המלבבת מאפשרת שתייה של יין כזה בכל אירוע וביחד עם חברותא רב-גונית מכל צבעי הקשת. בישראל אמנם כמעט ולא מייצרים יינות איכות מבושלים, אולם ברחבי העולם בהחלט מופקים יינות יוקרתיים שעברו בישול.

יינות כשרים מהעולם בישראל
רוב היינות הכשרים בעולם מיוצרים מחוץ לישראל! מפתיע לא?

מאות יקבים מפיקים יינות כשרים ברחבי העולם. חלקם יינות בסיסיים שמיועדים לצריכה יום יומית ונמכרים במחירים שווים לכל נפש ברשתות השיווק. אך לאחרונה, החלו יבואנים שונים להביא לישראל יינות כשרים איכותיים מרחבי העולם, שיודעים להתחרות עם היינות הטובים ביותר שמיוצרים בישראל ולעיתים אף עשויים לעלות עליהם (לפחות בתמורה בעד המחיר).

היבואן הגדול והוותיק ביותר של יינות כשרים הוא חברת "צור סוכנויות" מבני ברק שמביאה לישראל יינות איכות כשרים, כמו גם מוצרים כשרים אחרים, עוד מ 1985. בקטלוג החברה המונה עשרות רבות של תוויות ניתן למצוא יינות מיקבים מוערכים כמו: Château Pontet-Canet, Château Leoville Poyferre ו Château Giscours מחבל בורדו שבצרפת, Bartenura מטוסקנה שבאיטליה ו Baron Herzog מארה"ב.

חברת "ש.ע.ל. רובין" החלה לאחרונה לייבא לישראל יינות איכות מחבל Ribera del Duero שבספרד כמו גם מחבל טוסקנה שבאיטליה. בימים אלו החלה החברה לייבא גם יינות איכות צרפתיים, בדגש על חבל בורדו וביניהם: Château Réal ו Château La - petit Duchesse מאזור Lalande De Pomerol.

התחרות ממשיכה להתגבר עם יבואן קטן ומוכר פחות בשם "אשישה" שמציג פורטפוליו איכותי ומפתיע של יינות כשרים. כאן הדגש הוא על צרפת, בקטלוג שכולל יינות מאזורים כמו פרובאנס, עמק הלואר, בורגון וכמובן: בורדו. הפתעה מעניינת כאן היא יין קינוח כשר מאזור סוטרן: Château Bastor Lamontagne, Sauternes 2009.

בביקור האחרון שלנו באזור הזה ראינו חביות המסומנות כיין כשר באחד היקבים המוערכים ביותר באזור: Château Clos Haut-Peyraguey. היין הזה לא צפוי להגיע לישראל כפי הנראה לצער הקוראים הישראלים שומרי הכשרות.

גם היבואנים הגדולים בישראל דואגים להביא יינות כשרים. חברת הכרם, החברה הסקוטית-ישרקו והמגש שקד מביאות יינות כשרים ממגוון מדינות, אולם מדובר ברוב המוחלט של המקרים ביינות בסיסיים, פשוטים יחסית, עם דגש לא מבוטל על קאווה ולמברוסקו.

שחקן מעניין נוסף הוא יינות Sito, סדרת יינות מבית יקב ארזה. מדובר על יינות כשרים מאזורים כמו קיאנטי באיטליה, בורדו בצרפת, וריוחה בספרד לצד סוביניון בלאן בעל ארומות טרופיות מניו-זילנד.

גם דורון יצחקי, המפיק יינות ברחבי העולם, מביא לישראל לעיתים יינות כשרים כדוגמת היין האיטלקי מחבל טוסקנה. לצידו יבואנים קטנים אחרים שמביאים מעת לעת יין כשר כזה או אחר בכמויות מוגבלות.

וזה עוד לא הכל!
רובם המכריע של היינות הכשרים לא מגיע לישראל כלל. יינות כמו: Schenkel, Nagila Blanc מגרמניה, Domaine Lamartine, Côtes du Rhône, Domaine Monastery Agios Panteleimon, Mount Athos Vineyards ועוד רבים אחרים נשלחים לקהילות יהודיות ברחבי העולם המקפידות על שתיית יין כשר, לעיתים יותר מההקפדה של הישראלי הממוצע.

רוצים ללמוד עוד על יינות עולם כשרים? הקורס טועמים עולם בגרסתו הכשרה מתקיים בבית איש הענבים החל מחודש אוגוסט 2015. במסגרת הקורס נמזגים לטעימה כ 40 יינות איכותיים מרחבי העולם וכך ניתן, בפעם הראשונה בישראל, ללמוד ולהכיר את רזי היין העולמי גם תוך הקפדה על שתיה והנאה רק מיינות כשרים.

לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן | או התקשרו אלינו: 03-5180533