יש לי הרבה מה לכתוב על הביקור האחרון שלי בלונדון. אני נדהמת בכל פעם מחדש עד כמה תחום הקולינריה התפתח בעיר הזו. כשהגעתי לגור שם בסוף 1999 בקושי היה אפשר למצוא מנה שהיא לא מלאה בשמן בפאבים המקומיים, לקבל כוס קפה הגון בבית קפה או לשתות כוס יין מעניינת במסעדה, או אפילו למצוא מנה מעניינת.
מאז העיר השתנתה פלאים, אפשר אפילו לומר שלונדון הפכה לבירה קולינרית ואפשר למצוא בה מכל טעמי העולם, אפילו פאבים פשוטים הפכו להיות גסטרו-פאבים המגישים מנות מעניינות ובריאות יותר וזה נכון גם לגבי יינות, ברי יין והתעניינות של הצרכנים בכל התחומים האלה

היום יש כ"כ הרבה מקומות טעימים ומעניינים לחובבי הקולינריה שצריך תקציב שלם למשימה וכפל זמן מהמתוכנן.. אני עשיתי לעצמי רשימה של מקומות חדשים שבהם רציתי לבקר ולא בכולם הספקתי... בסדרת הכתבות הבאות שלי אכתוב על מקומות וחוויות שונות מהנסיעה.

האיזור של דרום מזרח לונדון ליד לונדון ברידג' כבר מזמן הפך להיות מקור לעליה לרגל לכל אוהבי היין והאוכל כאשר לאט לאט התקבצו שם מקומות מדהימים לאוהבי הדבר: וינופוליס, בורו מרקט, וו אס סי טי, ומסעדות וברים שונים ונפלאים באזור בורו וברמונדסי .

וינופוליס (vinopolis) 

לדעתי התפתחות הקולינריה באזור התחילה מוינופוליס, מוזיאון היין שנפתח קצת לפני המילניום והיה מקום נפלא לכל מי שרק מתחיל להתעניין ביינות ומעוניין ללמוד, לטעום ולהכיר את עולם היין. המוזיאון סיפק סיור חובק-עולם בעולם היין, כולל טעימות - אטרקציה תיירותית מהנה, מלמדת וחוויתית. משום שעבדתי שם במהלך כל התואר שלי הרגשתי צורך לבקר שם.

הצטערתי למצוא מקום הרבה פחות אטרקטיבי משהיה - עם הרבה פחות מייצגים, חלקים שלמים שהופרשו לטובת מסעדות וברים ופחות מדינות עולם ואפילו האודיו גיידס בוטלו. מנהל התוכן של המקום סיפר לי שהמוזיאון עומד בפני שיפוץ ושינוי משמעותי מאחר שהוא כבר בן 14 שנה, למרות זאת תיירים עדיין פוקדים אותו ורק בחודש מרץ האחרון ביקרו במוזיאון כ-8,000 מבקרים.

החדשות המעניינות הן שמחודש יוני עד חודש אוקטובר הקרוב המוזיאון יהיה סגור למבקרים משום שהאתר מושכר לחברה פרטית לרגל האולימפיאדה ולאחר מכן ייערך השיפוץ המדובר. במקום תיפתח מסעדה איטלקית חדשה אך מבחינת תוכן, היין והמייצגים עדיין לא הוחלט מה יהיה השינוי העיקרי. יש מחשבה לחלק את המוזיאון לפי סגנונות יין במקום לפי מדינות ואיזורי גידול. לטעמי זה יהיה נסיון פשטני ופופוליסטי מדי בנסיון ללמד אנשים על יין, אך בהחלט מתאים למגמות שרואים היום בכלל השוק, כולל בתפריטי יין במסעדות שמחלקים את התפריט לפי סגנון.

אצטרך לבקר בוינופוליס שוב בנובמבר כדי לגלות מה נשתנה והאם לטובה.
לאתר המוזיאון : http://www.vinopolis.co.uk

בורו מרקט (Borough Market)
הבא התור בסיור הדרומי הוא בורו מרקט, הממקום סמוך לווינופוליס וכבר הפך להיות שם דבר בעולם הקולינריה. סביר להניח שרוב קוראי איש הענבים כבר ביקרו במקום או שמעו על השוק. אני רואה בשוק הזה כמעט פורנוגרפייה של אוכל ולא מדובר בפורן מהסוג הזול, אלא מהיוקרתיים. הכל מוצג בתאווה, ראווה ובמחירים מרקיעים אבל יש שם מהכל! כל פעם שאני מבקרת השוק גדל עוד קצת והופך עמוס יותר ומלא במוצרים אקזוטים.

נאמר לי שעכשיו פתחו המשך לשוק באיזור ברמונדסי הסמוך שאמור להיות הגירסה העממית יותר, כשהגעתי למקום השעה היתה מאוחרת מדי אז לצערי לא הכרתי את החלק החדש אבל הוא אמור גם להיות פתוח בימים שבת וראשון מהבוקר עד סביבות שעה 17:00.
לאתר השוק: http://www.boroughmarket.org.uk

שכונת ברמונדסי ומסעדת חוסה 

מה שכן ראיתי זה ששכונת ברמונדסי שבעבר לא היה כ"כ מה לחפש שם הפכה לאזור בוהמי, מגניב וקולינרי מאוד ונפתחו שם מספר בריי יין וטאפס ומסעדות. מסעדת חוסה הייתה הפייבוריטית שלי - של השף חוסה פיזרו ששמו הולך לפניו בעיר (מקים קבוצת ברינדיזה היבואנים הראשונים של מוצרי איכות ספרדים ללונדון ובעלי טאפס בר פופולרי הממוקם בלונדון ברידג').

בגלל הפופלריות של השף, המקום הקטנטן ומדיניות ה"ללא הזמנת מקומות" קשה מאוד להגיע ולתפוס מקום אבל החוויה בהחלט שווה. הטאפסים נפלאים ותפריט היינות ריגש אותי - הוא מורכב כולו מיינות ספרדים בלבד, אשר את כולם (כן! כן!) ניתן להזמין בכוסות ולא רק בבקבוק. זו דרך נפלאה לחקור ולהתנסות ביינות ספרדיים גם ממקומות פחות מוכרים כמו למשל: Señorio de Astobiza, Hondarrabi Zuri, Arabako Txakolina

יין לבן מזן הונדרבי זורי מחבל הבאסק- כן, יש חיה כזו. Terra Prima, Xare- lo, Riesling, Massis Del Garraf - בלנד של קסרלו וריזלינג מקטלוניה. Sola Fred, Garnatxa Blanca, Montsant- גרמטקסה מטרגונה ועוד רבים, טובים ומעניינים - סה"כ 23 יינות אדומים ולבנים, 3 מבעבעים ולהנאתי המרובה 13 סוגי שרי יבשים שונים ועוד 2 שרי מתוקים. תפריט יינות כלבבי -מעניין, מפתיע, מרגש, מתומחר בצורה הוגנת וה-כל פתוח לכוסות. שווה ביותר לחכות למקום.
לאתר המסעדה: http://www.josepizarro.com

WSET
בהמשך הרחוב בברמונדסי נמצא המשכן של ה WSET- Wine and Spirits Education Trust
בית ספר הבינלאומי ליין פועל כבר יותר מ-40 שנה וזהו בית ספר המוכר ביותר בעולם כולו ללימוד יינות ולמתן הסמכות ברמות שונות למתעסקים בתחום וגם לאלו המתעניינים ורוצים להעשיר את הידע שלהם. מה שמייחד את בית הספר וגרם לו להפוך לשם דבר זה הגישה הסיסטמטית ללימוד וטעימות יין. כשלמדתי שם בית הספר היה קטן יותר אבל במשכנו החדש מדובר בבניון גדול בעל שש קומות.

בבנין הזה מתרכזת כל האופרציה של בדיקת המבחנים מ-58 המדינות בהם לומדים את הקורסים שלהם. רק בשנה שעברה 35,737 אנשים נבחנו ברמות שונות מתוכם רק 10,000 מתוך אנגליה עצמה. הסיבה העיקרית שבישראל אף אחד לא מלמד את הקורס, היא עניין השפה. כרגע החומרים והמבחנים תורגמו ל-16 שפות שונות, עברית כמובן לעולם לא תהיה אחת מהם. ניתן ללמד ולהעביר את החומרים בעברית אך המבחנים חייבים להעשות באנגלית.

כיום יש לבית הספר 4 רמות עיקריות - רמה 1 פונדיישן, רמה 2 אינטרמידייט, רמה 3 אדבנס ורמה 4 דיפלומה.

חוץ מההסמכות המקצועיות הללו הם מציעים גם קורסים שונים כמו: שירות ביין, ידע ביין והסמכה באלכוהול. בנוסף להסמכות המקצועיות, בבית הספר נערכות באופן שוטף סדנאות יין וטעימות מודרכות בנושאים שונים לקהל הרחב.

בשבוע שעבר השתתפתי שם בסדנת התאמת יין ואוכל, אשמח לכתוב על סדנא זו בפרטים אבל זה כבר יהיה בכתבה הבאה
לאתר בית הספר: http://www.wsetglobal.com/