צילום: שלומי ארביב
בסיומה של שנה עמוסת יינות שבלי במסעדות ובחנויות, האם יש עוד מישהו שלא ברור לו שמרבית היינות המגיעים משבלי מורכבים מזן הענבים שרדונה? אם יש מישהו שעוד לא עושה את החיבור, שיקום וילגום עוד כוס מרעננת של הנוזל המינרלי הזה, עד שילמד.
השנה נעשו מאמצים לקדם את יינות שבלי בישראל בכל מיני גזרות. יבואנים כמו שקד, ישרקו והכרם הגבירו יבוא, אלדד לוי החל לייבא יינות משבלי זו השנה הראשונה, מסעדות קידמו את היינות הללו וגם אנו העיתונאים תרמנו את חלקנו לא אחת, אם בעיתונות המודפסת כמו כתבה של איתי גלייטמן (הארץ) בנושא ואם בעיתונות הדיגיטלית בכתבותיהם של רן בירון, שגיא קופר, חיליק גורפינקל, אבי אפרתי, עבדכם הנאמן ונוספים.
פנינו לבחון האם כל המאמצים הללו אכן נשאו פרי, או שמא המאמץ נותר כלוא בבקבוק.
הנציג שהגיע "לסגור" את שנת שבלי בישראל הוא לא אחר מאשר לוק בושארד (Luc Bouchard), מנהל היצוא של יקב William Fevre, אורח משפחת שקד וחנויות דרך היין שהציג את יינות 2014 מחלקות פטי שבלי ועד לגראנד קרו.
45% עליה ביבוא שבלי לישראל
לדבריו של טל שקד, חנויות דרך היין אחראיות על מרבית יבוא שבלי לישראל (70% מהשוק הישראלי), עם דגש על יקב Fevre Wiliam שהוא ספינת הדגל מבחינתו בכל הקשור ליינות שבלי. עוד מציין שקד כי קיים גידול מתמיד ביבוא יינות אלו. מר בושארד, שבדק את נתוני היצוא הכוללים משבלי לישראל, סיפר כי היצוא כולל 14 אלף ארגזי יין בשנה (אוקטובר 2015 ועד ספטמבר 2016). מספר זה מהווה עליה בשיעור של 45% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
שריאל שני, סמנכ"ל תחום היין בחברת הכרם, מספר כי הביקוש בישראל ליינות שבלי גבר מאוד בשנים האחרונות. לראייה, חברת הכרם פנתה לפעולות שיווקיות שונות ובהן גם שיתופי פעולה עם איש הענבים במסגרת פסטיבל White וניסיונות נוספים לבסס את עצמם כספק מוביל. "בלתי אפשרי לכמת איזה חלק של הגידול במכירות יש לייחס למגמה הכללית ואיזה לפעילות הקידום. מכל מקום, המכירות של שבלי מהספקים שכבר היו קיימים ב 2015 גדלו ב 2016 בשיעור של עשרות אחוזים".
עידן עוז, מנהל מקצועי של הסקוטית בחטיבת היין והאלכוהול בחברת ישרקו, מספר אף הוא כי יינות שבלי בעלייה מתמדת במכירות בשנים האחרונות, "עלייה שלא גובתה בכמות ייבוא מספקת (הקצאה) מהיצרנים שיובאו לארץ עד לפני 4-5 שנים, ולכן אנו רואים הצטרפות של עוד כ 20 יצרנים למאגר השבלי בישראל. סיבה נוספת לגידול היא נושא המחיר, כאשר יש מלחמה על המחיר היבואנים מחפשים פתרונות זולים יותר במותגים חדשים שטרם נמכרו בארץ ובכך שומרים על המותגים החזקים והמוכרים מחד ומספקים שבלי "זול" יותר מאידך".
מגמה דומה נצפתה גם בגזרת המסעדות וברי היין, כך הסומלייה אבירם כץ (טוטו, ברוט...) מעיד כי יין שבלי הוא הכוס הכי נמכרת במקומות רבים ונקודה חשובה בתפריט היין. מאידך, הוא, כמו עידן עוז, לא חש שהיה איזה קידום יוצא דופן בשנה החולפת מבחינת יבואנים, עיתונאים, מסעדנים וכיוצ"ב.
גם בבית איש הענבים ניתן השנה כבוד ראוי ללבן המינרלי, כאשר בחודש פברואר התקיים בית פתוח שכולו הוקדש ליינות החבל המפואר. הטעימה כללה מגוון יינות אשר היוו תצוגת תכלית של יינות שבלי, מהרמות פטיט-שבלי, שבלי, פרמייר קרו וגראנד קרו. בסך הכל הוצגו לטעימה 25 יינות של מספר יבואנים מובילים: חברת הכרם, שקד (דרך היין), אנוטקה, הסקוטית-ישרקו, אקרמן ואפריטיף.
צילום: שלומי ארביב
אילו מותגים מיובאים כיום לישראל?
ובכן למי שמחפש את השמות הגדולים תוכלו למצוא כאן שלל מותגים ובהם: וויליאם פבר, דומיין ביו סימון, ריינאר, דומיין דה מאלאנד, ג'וזף דרוהין, אלן ג'פרואה, שאטו דה ברו, דומיין דה הנרי ועוד.
שריאל טוען כי הקטגוריות החזקות בחברת הכרם, כמו גם בשאר השוק היו יינות שאבלי בדרגת פטי שבלי ויינות השבלי וילאז'. בשיעורים קטנים יותר גדל הביקוש לפרמייר קרו וגראנד קרו של היקבים השונים, כמו גם שבלי מגפנים בוגרות "Tete d’Or" של ביו סימון ו ”Cuvee Tour du Roy" של דומיין דה מאלאנד.
כץ מספר כי מכירת היין בכוסות היא הנתח החזק ביותר, "השנה מזגתי מיינות שבלי פשוטים יחסית ומשמחים ועד בקבוקים נדירים ויקרים של ראבנו ודוויסה, שלל גראן קרו של שאר יצרנים מובילים וגם פרמייר קרו בכוסות (במקרה של מסעדת טוטו, 1er cru Vau de Vey של דומן דה מאלאנד)".
הרחבת מאגר אוהבי היין בישראל – מציאות או דמיון?
נראה כי כולם מסכימים שהגידול ביבוא שבלי לישראל תלוי ללא עוררין בקהל חדש, סקרן, מתבגר ואף מעיזים לחשוב שחלק מכך הוא עוד סממן חיובי להתפתחות של תרבות יין בישראל. יחד עם זאת, לא מן הנמנע שהמשיכה הטבעית של עמנו למותגים עושה את העבודה לא רק בתחום האופנה, אלא גם באופנת הצריכה הגסטרונומית והיות ושבלי הוא מותג חזק ומוכר, שתייתו מחויבת המציאות.
"הגידול במכר הוא ללא ספק דרך צרכנים חדשים. אם שבלי היה נחלת 'מביני עניין' לפני מספר שנים, היום ידוע לרוב צרכני היין האיכותי (אנשים שרוכשים יין ב 100 ₪ לבק') ששבלי שווה ערך ליין לבן איכותי". עוד מוסיף עידן עוז, "כאשר שמים במה מרכזית של שבלי במחיר מבצע בסניפי טיב טעם, המוצר נחטף בשיעור של מאות אחוזי גידול, דבר שלא היה קורה עד לפני 4-5 שנים. אני נזהר בהגדרה ואומר שזו תחילתה של תרבות יין בישראל. אותם צרכנים יודעים שיין לבן טוב זה שבלי וקונים יותר ממנו ופחות מיינות יקרים ישראלים / איטלקים / ספרדים / עולם חדש בהתאם. סה"כ יש עלייה בצריכה של יינות לבנים בשיעור של כ 30% שנתי (לעומת 10% ו 20% בשנים קודמות)".
אבירם כץ: "כבר כתבתי השנה ש'הצ׳אבליס הוא המרלוט של לפני עשור, או ה'גוורץ' של אתמול. בהחלט יש חשיפה גם לקהל חדש ובעיקר תחושה שבכל בית קפה אפשר למצוא שבלי, כאשר המותג חזק יותר מהכל. לא כל כך משנה איזה יקב ולא משנה מה הסגנון. ישנם אפילו ציניקנים המוכרים 'פטיט שבלי' במחירים יקרים, כי מספיק ׳שבלי׳ כדי לרצות את הנוהרים אחר האופנה האחרונה".
שריאל שני: "השבלי עבר תהליך של מיתוג בישראל ויש המתבדחים ואומרים שהוא "הגוורץ החדש". פירוש הדבר הוא שצרכנים, שאינם דווקא חובבי יין מושבעים ואפילו אינם יודעים בהכרח מאיזה זן עשוי היין ומה מבדיל אותו מיינות שרדונה אחרים, רוכשים אותו כפי שרוכשים מותג. קהל חדש זה אחראי לרוב הגידול".
צילום: שלומי ארביב
יין משבלי גם בשנת 2017?
על פניו נראה כי אין שום סיבה לעבור לטרנד אחר כשהשבלי כל כך מצליח בישראל. הנתונים מדברים בעד עצמם. מאידך, בציר 2016 שהיה קשה מאוד בשבלי עלול לתת את אותותיו בכל הנוגע לכמות היין שיוכל האפלסיון לספק ולמחירים כמובן. לוק בושארד מתאר את אפלסיון שבלי כאזור קטן יחסית וכי חלוקת האפלסיון הינה פטי שבלי 15%, שבלי 67%, פרמייר קרו 16%, גראנד קרו 2%. על פי בושארד בציר 2016 התאפיין בקרה כבדה מאוד וברד שהרסו 50% מהיבול בחלקות פטי שבלי ושבלי. חלקות הפרמייר קרו והגראנד קרו נפגעו פחות. "איכות היין אינה הדאגה שלנו לבציר 2016, אלא כמות היין הסופי".
כץ מאמין שהשבלי עוד יישאר כאן יחד עם חיפוש של "הדבר הבא" והמבינים שבצרכני היין לא יהיו מוכנים להתפשר על איכות בינונית רק בגלל כיתוב שבלי על הבקבוק. "בציר 2016 והיבולים הנמוכים בד בבד עם הביקוש העולה, בוודאי ישנו משהו בחוקי המשחק". שני מחזק את העובדה שהמתח העז בין העלייה בביקוש העממי למוצרים מהקטגוריה ובין הלחצים הקשים שיפעיל בציר 2016 האסוני בשבלי על יכולת ההיצע, יהווה אתגר גדול ליבואנים. "בהחלט הגיוני להניח שבמקרים מסוימים המכר של יינות מאפלסיונים נוספים, או יינות שרדונה שאינם משבלי אבל הינם בעל אופי דומה, יגדל גם כן, כחלק מהמאמץ שייעשה מעת לעת להציע לשבלי חלופות".
אם כך, האם לסיים את הכתבה ב"קנו עכשיו כי מחר...?" או פשוט להצדיע למינרליות הייחודית של שבלי ולהמשיך לשתות בתקווה להיצע גובר? תבחרו לבד. אני הולך לשתות.
