בענף האלכוהול בישראל נפל דבר. כנגד החברה הסקוטית, מן הוותיקות שביבואני ומפיצי מוצרי האלכוהול בישראל הוחל בהליכי כינוס נכסים ופירוק, בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלעה החברה וחובות מצטברים בשווי של יותר מ 30 מיליון שקלים. החברה אשר החזיקה בעבר בזיכיונות יבוא בלעדיים של גדולי המותגים, איבדה בשנים האחרונות מסיבות שונות את המותגים המרכזיים, כמו ג'וני ווקר ואחרים. אך בצד המקרה הפרטי המצער של החברה הסקוטית, לא ניתן להימנע מן השאלה המדאיגה – האם אין מדובר כאן בסנונית ראשונה, המבשרת על תחילתו של משבר בענף האלכוהול הישראלי?

מוכרים אלכוהול עוד מימי המנדט 

החברה הסקוטית נוסדה עוד לפני קום המדינה, בשנות ה 40 של המאה הקודמת, על ידי קבוצה של משקיעים סקוטיים אשר ייבאו משקאות אלכוהוליים ובעיקר ויסקי מסקוטלנד, עבור משרתי הצבא הבריטי ונציגי המנדט של פלשתינה באותם ימים. עם סיום המנדט נמכרה החברה לבעלים ישראלים פרטיים, אשר החזיקו בבעלות בה עד לסוף שנות ה 70, עת נמכרה החברה לכלל סחר. מי שניהל אז את החברה מטעם כלל סחר היה דן ליאור, אשר בהמשך פרש מכלל ורכש לעצמו את החברה הסקוטית. בשנת 2008 השקיעה החברה כשמונה מיליון שקלים במתחם חדש ומודרני בנמל תל אביב, הכולל בין היתר חנות בשטח של כ 400 מ"ר, חדרי הדרכה ויין ומערכות מחשב מתוחכמות.

רינונים לגבי מצבה הכספי של החברה הסקוטית החלו כבר לפני חודשים אחדים ובחודש אוגוסט האחרון, נמסר לבורסה הישראלית דיווח מאת חברת טיב טעם אחזקות, מפעילת רשת הסופרמרקטים ויבואנית ומשווקת של מוצרי מזון, כי היא מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת פעילותה של החברה הסקוטית. על פי כתבה שפורסמה לאחרונה ב The Marker, הופסק המשא ומתן בין טיב טעם לבין הסקוטית רק בראשית חודש אוקטובר. גם חברת ג'יימס ריצ'רדסון, בעלת חנות הדיוטי פרי הוותיקה בנתב"ג ניהלה ככל הידוע מגעים לרכישתה של החברה הסקוטית.

בשבועות האחרונים התברר כי מצבה של החברה הסקוטית קשה בהרבה ממה שניתן היה לשער תחילה. כנגד החברה וחברות הבת שלה הוגשו בקשות לכינוס נכסים מטעם בנק דיסקונט ובנק לאומי, כאשר מבקשות הבנקים עולה, כי היקף חובותיה של החברה עומד על יותר מ 33 מיליון שקלים, מתוכם כ 15 מיליון שקלים לבנקים ולמעלה מ 18 מיליון שקלים לספקים ועובדים. במקביל לבקשותיהם של הבנקים, הגישו גם עובדי החברה בקשה לפירוק כנגדה ובה נטען בין היתר, כי מזה חודשים אחדים מנכה החברה משכרם של העובדים הפרשות לקרן פנסיה, קופות גמל וביטוח מנהלים, מבלי שהכספים המנוכים יועברו לקופות עצמן.

האם מדובר במקרה פרטי בלבד? 

לא קל להתחקות אחר הסיבות המדויקות לקריסתה של החברה הסקוטית ונראה שאין מדובר בסיבה אחת ספציפית, אלא בצבר של נסיבות מצטברות. החברה הסקוטית עצמה מסבירה בתשובותיה לבקשות אשר הוגשו כנגדה בבית המשפט, כי נפלה קרבן למעילה גדולה של כמה מעובדיה. סיבה אחרת אשר תרמה ללא ספק לנפילה, היא כאמור אובדן הייצוג של מותגי האלכוהול החשובים, אשר הכניסו בעבר כספים רבים לקופת החברה. על פי The Marker, מבכה החברה בעיקר את אובדנם של המותגים וודקה סטוליצ'ניה, שעבר לחברת הכרם ולפני כן, מותגי הוויסקי המצליחים מאוד בישראל - ג'וני ווקר ושיבאס. גם ההשקעה האדירה במתחם המכירות של החברה השפיע מן הסתם על נזילותה.

מכל מקום, החברה אישרה בפני בית המשפט את הסכמתה למינוי כונסי נכסים לנכסיה ולפעילותה, בתקווה שניתן יהיה למכרה כעסק חי. ככונסי נכסים מינה בית המשפט את רו"ח עליזה שרון, אשר מלווה את החברה ובוחנת את פעילותה מזה כשנה ואת עו"ד ישראל שפלר. בעל החברה דן ליאור מסר בראיון ל The Marker כי קיימים מספר קונים פוטנציאלים לחברה, אשר צריכים זמן כדי לבחון את כדאיות רכישת החברה בלי לחצם של הנושים ולדעתו מינוי כונסי הנכסים יאפשר את הדבר.

סנונית ראשונה לעתיד בעייתי? 

סיפורה של החברה הסקוטית, חברה ותיקה, חשובה ובעלת מוניטין רב שנים בענף האלכוהול הישראלי, הינו כמובן סיפור מצער בפני עצמו, אך שאלה אחרת ובעלת משמעויות עמוקות עוד יותר, היא האם מדובר רק במקרה פרטי, נשוא נסיבות ייחודיות מאוד, או שאולי מביטים אנו כאן בסנונית ראשונה מתוך עסקים נוספים שיבואו בעקבותיה, על רקע קשיי המשק הישראלי בכלל והקשיים והאתגרים אשר בפניהם עומד שוק האלכוהול בישראל בפרט?

ענף האלכוהול בישראל, הן ענף הייצור המקומי והן העוסקים ביבוא ובשיווק יין ומוצרי אלכוהול אחרים, ניצב כיום בפני התמודדות לא קלה עם אתגרים לא פשוטים. אחד המרכזיים שבאתגרים נובע מצעדיה של הממשלה, אשר כידוע העלתה בקיץ האחרון באופן קיצוני למדי את המיסוי על רבים ממוצרי האלכוהול הנמכרים בישראל. השלב הראשון במהלך הרפורמה על המיסוי באלכוהול נכנס לתוקף עוד בשנת 2010, לפיו, המס חושב בשיטה דיפרנציאלית לפי 75% מערך המוצר ועוד 21.28 שקלים לליטר כוהל. השלב השני ברפורמה, תוכנן להביא לביטול המיסוי לפי אחוז מערך המוצר, ולהפוך את המיסוי על אלכוהול למיסוי לפי ליטר כוהל בלבד. השלב הזה הוקדם לעומת המתוכנן ליולי 2013 ואף התייקר: במקום 85 שקל לליטר כוהל כפי שתוכנן בתחילה, הוחלט באוצר לקבוע את המס על 105 שקל לליטר של 100% כוהל. השינויים במיסוי השפיעו הן על המשקאות עתירי האלכוהול והן ובמידה רבה על ענף הבירה.

אין ספק שהעלאה כה חדה במחירי מוצרי האלכוהול, אשר חלה בעיקר על המשקאות הזולים יותר, משפיעה על המכירות. באתר גלובס פורסם לאחרונה סקר שערך מכון שיווקי סי. איי, אשר מנתוניו עולה בבירור כי הצרכנים מגיבים לשינוי במחירי המשקאות האלכוהוליים ומצהירים על הפחתה משמעותית בצריכה. ממצאי הסקר מצביעים על כי 44% מצרכני האלכוהול הצהירו על צמצום בהיקף הצריכה בעקבות השינויים במחיר וכי ההוצאה החודשית הממוצעת שלהם על אלכוהול ירדה בהתאם בכ 30 שקלים ועומדת כיום על כ 130 שקלים בחודש.

גורם נוסף אשר עשוי להשפיע על צריכת מוצרי האלכוהול, אף הוא תוצר ממשלתי, הינם התקנות החדשות אשר אושרו לאחרונה בכנסת, אשר יחייבו הוספת אזהרה על בקבוקי משקה אלכוהולי ובפרסומות לאלכוהול, בדומה לחוק הקיים לגבי סיגריות. במקביל מתנהלים באמצעי התקשורת קמפיינים בנושא הסכנות הגלומות משתייה מופרזת של אלכוהול. ממצאי אותו סקר שפורסם בגלובס, מצביעים כי גדל שיעור המצהירים כי הם נמנעים מצריכת אלכוהול, מ 17% ל 29%, עובדה אשר ניתן ליחסה לא רק לרפורמה במיסוי.

צריכת האלכוהול בישראל הינה נמוכה ממילא, גם בלי השינויים האחרונים בהרגלי הצריכה. הירידה בצריכת אלכוהול אינה תופעה המוגבלת לישראל בלבד וירידה דומה נרשמת בשנים האחרונות גם במדינות רבות בעולם, בהן הצריכה גבוהה בהרבה מאשר אצלנו. הסיבות העיקריות – טעמי בריאות, פרסום אזהרות, איסור נהיגה תחת אלכוהול, שינויים בטרנדים ועוד.

צריכת היין בישראל עומדת מזה שנים רבות על כמות הנעה בין 4.5 ל 6 ליטר לנפש בשנה, כעשירית מן הצריכה במדינות כמו צרפת, איטליה וגרמניה וכמחצית מן הצריכה בארה"ב. לא פחות מטרידה היא העובדה כי בנתונים אילו לא מסתמן כל שינוי. לעומת זאת וכמעט מתוך התעלמות מן המציאות, ממשיכות הנטיעות של כרמי ענבי היין בישראל לגדול בהתמדה משנה לשנה ומייצרים כאן יותר ויותר יין, אשר לא ברור כלל מי יצרוך אותו. היקבים והמשווקים אינם ששים לדבר על כך, אבל כבר כיום מצויים במחסניהם לא מעט עודפי יין, אשר אין הם מצליחים "להיפטר" ממנו.

אם נחזור להקשר שבו פתחנו כתבה זו – קריסתה של החברה הסקוטית, יש לזכור כי בכל פעם שחברה מרכזית בענף כלשהו נקלעת לחובות, מדובר בנקודת מפנה לגבי עסקים אחרים. מן הפן האחד, מהווה הדבר הזדמנות עבור המתחרים להרחיב את היקף עסקיהם על חשבון החברה שנפלה, אך מנגד, קיימים גורמים רבים הקשורים עם החברה שקרסה – יצרנים, ספקים, משווקים וכיו"ב, הנותרים ללא התמורה המגיעה להם מן החברה, מה שמביא בדרך כלל להיווצרותם של "רעשי משנה", בדמות קשיים אליהם נקלעים עסקים קשורים.

החברים אינם אדישים למראה מצבה של החברה הסקוטית קריסתה של החברה הסקוטית ללבירינט של אובדנות כלכלית, לא הותירה את הקולגות וקהל הצרכנים אדישים. באותה נשימה, ניסיונות לראיין בכירים בתעשיית היין והאלכוהול הישראלית נותרו כמעט יתומים.

החברה הסקוטית ששירתה את קהל לקוחותיה מאז שנות ה 40 של המאה הקודמת, גדלה לכדי החברה הרביעית בגודלה בתעשיית היין והאלכוהול בארץ.

מקור החששות מפני ציטוט בהתייחסויות למצב החברה אינו מובן, שכן מרבית האנשים הביעו עצבות מהולה בתקווה כי החברה תתאושש ותחזור לעסקיה. איחולי פתרון מהיר ויעיל לחברה ולעומד בראשה נשלחו ללא היסוס.

התסבוכת אליה נקלעה החברה שבבעלותה גם חברת המשקאות הקלים סופרדרינק, עודנה מתבררת באמצעים משפטיים ואחרים ועל אף השבתת פעילותה והעתקת פעילות יקב דלתון לחברת הכרם, טרם נאמרה המילה האחרונה.