אלכוהול
ביקורת מסעדות
נעים בשטח
נקודת ציון
ויניפדיה
מאמרים ודעות
יינות ישראל
יקבי ישראל
כתבות מהעולם
TerraVino
מדריך היין
פסטיבל COCKTAILS
White
חג היין
תערוכת קוניאקים
פסטיבל DRINKS
יין
מקררים
פותחנים
איש הענבים
ביקורת מסעדות
ביקור ביקב
טיולים
טעימות יין
טעימות אלכוהול
נעים בשטח
על סדר היום
יין
יקב ישראל
(0) הצג תוצאות
אודות
שירותי בר ואירוח
שיתופי פעולה
צור קשר
מועדון החברים של איש הענבים
מועדון כסף
תקנון
פעילויות באיש הענבים
מועדון פלטיניום
מועדון זהב
356
פרסומות...
היינות ידברו במנזר השתקנים
יינן צעיר מביר זית שלמד ייננות בצ'ילה מנסה לשנות את הכיוון ביקב מנזר לטרון
מאת: בר אולפן עידן
פורסם ב 22.04.2018

בזכות הנזירים
כאשר קרסה האימפריה הרומית בשלהי המאה החמישית לספירה, היו אלו המנזרים הנוצריים באירופה אשר השתלטו על תעשיית היין הענפה שהותירה אחריה הקיסרות, שימרו אותה, השאירו אותה בחיים ולמעשה, אפשרו לתעשיין היין באירופה לפרוח, לשגשג ולהגיע להיקפים ולאיכויות שאותם אנו מכירים כיום. תופעה דומה, אם כי בנסיבות שונות ובזעיר אנפין, התרחשה בארץ ישראל של תקופת הכיבוש המוסלמי. היתה זו בעיקר האוכלוסייה הנוצרית שנותרה כאן ובשוליים גם זו היהודית, אשר שימרה, אמנם על גחלת נמוכה מאוד, תעשיית יין כלשהי בארץ הקודש, בחסות ההיתרים אותם נתנו המוסלמים לשימוש ביין לצרכי פולחן דתי של אותן דתות. כאשר מדובר בייצור יין עבור האוכלוסייה הנוצרית בארץ ישראל של ימי הכיבוש המוסלמי, גם במקרה זה, את מירב הקרדיט צריך אם כן לתת ליושבי המנזרים.

מעט מאוד מנזרים פעילים נותרו בישראל מאותה תקופה, ומעטים עוד יותר הם אלו אשר בהם עוסקים עדיין בייצור יין. זאת, גם בשל העובדה שרבים מן המנזרים אשר נותרו פעילים ממוקמים דווקא באזור מדבר יהודה, שממש אינו מתאים לגידולים ובפרט לגידול ענבי יין. כשמדובר בנזירים העוסקים בייצור יין, ניתן למעשה לצמצם את ההתייחסות בעיקר למנזר כרמיזן השוכן בבית ג'אלה, כיום בתחומי הרשות הפלסטינית ולמנזר השתקנים בלטרון, בתחומי מדינת ישראל.

מנזר השתקנים בלטרון הוקם על ידי נזירים מן המסדר הטראפיסטי, שמקורו במאה ה 12 במנזר "לה טראפ" שבבורגון צרפת, ניצולים מימי המהפכה הצרפתית. הקשר של המסדר לייצור יין הוא לפיכך ממש לא מקרי. עם הקמת המנזר בלטרון, בעשור האחרון של המאה ה 19, החלו הנזירים מיד בעיבוד אדמותיהם ובכלל זה, בנטיעת עצי זית וכרמים. בנייתו של מבנה המנזר המוכר לנו כיום החלה בשנת 1926 ותוך כדי בנייתו, נבנה גם יקב, בעיקרו תת קרקעי, אשר נועד לשרת את צרכיו הדתיים של המנזר ולשמש תעסוקה ומקור פרנסה לנזירים. היקב כולל אולמות ייצור השוכנים באחד ממבני האבן של המנזר וכן שורה ענפה של מרתפים תת קרקעיים, אשר נחפרו באדמת הגיר המקומית, בדומה כל כך למקור בבורגונדי. בתקופת מלחמת השחרור שימשו מרתפים אלו כמחסה מפני הקרבות העזים שהתחוללו באזור, לנזירים וגם לתושבי הכפרים הערביים הסמוכים.

כיאה למנזר שתקנים, המתרחש בתחומי היקב נותר עד היום כמעט בגדר סוד ורק מתי מעט הם הזוכים לבקר בו, כאשר רק חנות היין המצויה בסמוך לשער הכניסה למנזר מרמזת ומעידה על עושר ייצור היין המתרחש בתחומי המנזר פנימה.

מהפיכת האיכות נותרה בחוץ
למרות שיקב מנזר לטרון הוא מן הוותיקים שביקבי ישראל, נראה שעד לימים אלו, פסחה עליו מהפיכת האיכות אשר עברה על יקבי ארצנו, החל משנות התשעים של המאה הקודמת. הנזירים המשיכו אמנם כל השנים לייצר ולמכור כמות בלתי מבוטלת של יינות, כ 200 אלף בקבוקים בשנה המיוצרים מיותר מ 400 דונם של כרמים ומורכבים מיותר מעשרים זני ענבים שונים, כאשר חלק גדול מן המכירות נועד לייצוא למדינות נוצריות (בעיקר ארה"ב, גרמניה, יפן ואנגליה), ואולם, נראה ששאלת האיכות לא עמדה במוקד והעיקר היה, לייצר יין נוצרי ממנזר המצוי בתחומיה של ארץ הקודש, הארץ בה פעל ישוע הנוצרי.

מבחר הזנים המגוון הגדל על אדמות המנזר, אף הוא לא תמיד הבטיח איכות וחלקו מאפיין יותר את חבלי המקור של הנזירים ופחות את מאפייני הקרקע והאקלים הישראלי. בין היתר, ניתן למצוא גדלים על אדמות המנזר גפני קברנה סוביניון ומרלו שמקורם בבורדו, פינו נואר ופינו בלאן מבורגון, שרדונה וגוורצטרמינר המגיעים מאלזס, לצד סוביניון בלאן, ריזלינג, מוסקט, גרנאש ואליקנטה וגם ענבי פורמינט מהונגריה.

אפשר שבימים אלו צפוי לחול שינוי במגמת ייצור היין במנזר לטרון, מכמות לאיכות ומכל מקום, זוהי לפחות תכניתו של היינן החדש של היקב, אשר החליט לשים את נושא איכות הענבים והיין במרכז.

אדם קסיס, יינן יקב מנזר לטרון  //  צילום: עידן בר אולפן

יינן פלסטיני שלמד בצ'ילה ומייצר יין במנזר השתקנים
כבר הבהרתי שביקור במבני היקב הטמונים בתוככי מנזר השתקנים אינו עניין של מה בכך. אני זכיתי לחוויה בחסותו של ידידי ברק כץ, רכז פורומים במחלקת תיירות של המועצה האזורית מטה יהודה. ברק הוא איש יין העושה רבות, בשקט אך בהתמדה, לקידום תעשיית היין שבתחומי המועצה האזורית שבה הוא מתגורר ואשר את תושביה הוא משרת. יחד עם ברק, נכנסתי מבעד לשער המנזר, שם פגשנו את אב המנזר האב פול סאומה שנמצא כבר עמוק בשנות השמונים שלו, שריד מן העבר. האב פול ערך לנו היכרות ראשונה עם היקב וגם עם היינן החדש שלו - אדם קסיס ולאחר שיחה משותפת קצרה (ויוצאת דופן, הואיל והאב פול דובר עברית, אך לא אנגלית ואילו היינן אדם דובר רק מעט עברית ושניהם כמובן דוברי ערבית), הותיר אותנו בידיו של אדם, לעריכת הסיור.

יינן פלסטיני צעיר מביר זית, שלמד ייננות בצ'ילה ומייצר יין במנזר השתקנים שבלטרון, ישראל. הדבר נשמע אולי כתחילתה של בדיחה, ואולם אדם קסיס הוא הדבר הרחוק ביותר מבדיחה שאפשר לתאר. כבר ממבט ראשון ניתן להתרשם שמדובר בבחור שהוא אמנם צעיר, אבל רציני, מלומד, מוכשר ובעיקר, חדור מטרה לקחת בידיו יקב אשר בלשון המעטה לא נודע עד כה באיכות יינותיו ולבצע בו ריענון ושינוי יסודי ולהוציא אל השוק, בישראל ובחו"ל, יינות איכותיים, רציניים, בדמותו וברוחו של היינן.

את הסיור עם אדם התחלנו באולם הייצור של היקב ומן הרגע הראשון מקפיד אדם להסביר לנו שהמתקן כולו נמצא כעת בתקופת ניקיונות ושיפוצים ולפיכך אל לנו להתרשם ממצבו הנוכחי, כפי שהוא נראה לעין. לדברי האב פול, היה יקב לטרון בין היקבים הראשונים בארץ אשר השתמשו בהם במכלי אלומיניום וזאת כבר באמצע שנות השישים של המאה הקודמת. את מרבית המכלים ייצרו הנזירים בעצמם, על פי דוגמאות מאיטליה. מכלים אלו, לצד חדישים יותר, משמשים עדיין לייצור היין. לצד מכלי האלומיניום ניתן לראות גם מכלי בטון, חלקם עתיקים ממש ובגדלים יוצאי דופן, אשר רק חלקם משמשים עדיין בתהליך הייצור וגם חבית עץ גדולת ממדים פגשנו בהמשך. למפקפקים באיכותם של מכלי הבטון, נאמר שמכלים אלו זוכים כעת לעדנה מחודשת בעולם היין וממלאים כיום תפקיד הולך וגדל, הן כאשר מדובר במכלים מן הטיפוס המסורתי והן במכלי בטון מודרניים, חדישים ומעוצבים, המיוצרים עבור יקבים שונים ואף על ידם ובכלל זה, באזורי יין ידועים ונחשבים כמו פיימונטה, ריוחה, בורדו ועוד.

במהרה ירדנו אל המרתפים המרתקים של היקב, החפורים אולמות אולמות באדמת אבן הגיר המקומית והמכילים את חביות עץ האלון שבהם מתיישנים היינות. המראות החזירו אותי באחת אל מרתפי היקבים בבורדו, שמהם חזרתי רק לפני שבועות אחדים. תוך כדי הסיור וטעימת היינות, ברק מנסה לשכנע את אדם לשתף את היקב בפסטיבל היין של מטה יהודה, העתיד להתקיים כבכל שנה בסתיו ואולם אדם משיב תשובה המלמדת רבות על הפילוסופיה שלו ועל דרכו: "הייתי שמח לו יקב לטרון יכול היה אכן להשתתף בפסטיבל", הוא אומר, "אבל אני לא אשתף בפסטיבל כלשהו יינות, אשר לדעתי אינם ראויים להיות מוצגים בו ולצערי, אין לי כאן היום די יינות כאלו. אולי בעתיד".

אדם מאמין באיכות, מעוניין לייצר איכות ויעשה ככל יכולתו על מנת לייצר בלטרון יינות איכותיים, אף שהוא מודע ללא מעט מגבלות שעמן יאלץ להתמודד. כך למשל, העובדה שחלק לא קטן מן הענבים פשוט אינם באיכות מספקת ויש לעשות רבות לשיפור האיכות, כולל שינויים בנטיעות ובאופן הטיפול בענבים וכן, נדרשים שינויים ושיפורים במיכון ובציוד. אולם, ככל שהדבר תלוי בו, זהו הכיוון הכללי ויישומה של הדרך החדשה כבר החלה, עם עבודות הניקיון והשיפוצים המסיביות שהוא מוביל כעת ביקב. תוצאה נוספת של החתירה לאיכות היא העובדה שחביות היקב מכילות כיום כמות גדולה של אלכוהול, למעשה יותר ממאתיים אלף ליטרים, המיועד לייצור ברנדי ויינות מחוזקים, אלכוהול אשר זוקק למצבו זה, מיינות קיימים אשר היינן החדש לא היה מרוצה מאיכותם.

צילום: עידן בר אולפן

יינות יבשים ומחוזקים ישר מן החבית
טעימה של יינות מוכנים מן הבקבוק אינה מעניינת את אדם קסיס, הוא מוצא את טעימת היינות בתהליך הייצור מעניינת הרבה יותר, שכן ביינות אלו ניתן עדיין לשנות וליישם מסקנות העולות מן הטעימה ולמשמע הערות הטועמים. בכלל, אדם פתוח מאוד לשמיעת חוות דעתם של הטועמים בנוגע ליינות ואף דורש לשמוע אותן. הפילוסופיה שלו, המבורכת מאוד בימים אלו יש לומר, היא לייצר יינות נקיים, רעננים, מוכנים לשתייה והממלאים את חלל הפה, משקפים את תכונות הפרי ומביעים פחות את טעמי העץ. רק אחת מכל 4 חביות שבהן שוהה היין שירכיב את הבלנד, לכל היותר, תהיה חבית חדשה ויתר השלוש, חביות משומשות.

במסגרת סיורנו במרתפי היקב אנחנו טועמים כמה וכמה יינות מבציר 2017 הנמצאים עדיין בתהליך הכנה ואשר הינם יציר כפיו של היינן הצעיר של היקב ועוד כמה מבציר 2016, אשר אף הם נכנסו כבר לתחום טיפולו. אדם מקפיד שבין יין ליין נשטוף את הכוסות ונכין אותם ליין החדש, לא עם מים חלילה, אלא כפי שמקובל בעולם הישן, עם יין שהוא שואב באמצעות פפיטה מן החביות, ממש כמו את היין לטעימה. הגם שאין מדובר עדיין ביינות מן השורה הראשונה, הרי שבהשוואה ליינות שיוצרו בעבר ביקב לטרון, אין ספק שניתן כבר לחוש בשינוי, כאשר חלק מן היינות בהחלט טובים למדי. אנו טועמים גם שני יינות מחביותיו הפרטיות של אדם השוכנות ביקב, המיוצרים בעיקר מענבים שגדלו באזור ביר זית, עיר הולדתו. אדם מסביר שאחיו הוא שאחראי לטיפול בכרם ואילו הוא עצמו לייצור היין ומדגיש שמדובר בכרם צעיר מאוד עדיין, אבל בעל פוטנציאל. מתי יצאו היינות לבית קסיס אל המדפים? רק כאשר אדם יהיה משוכנע שאיכותם מצדיקה זאת.

מכל יינות יקב לטרון אותם טעמנו, יינות לבנים, סמוקים, אדומים ויינות קינוח, בלטו באיכותם במיוחד היינות המחוזקים, ברנדי ויינות אשר יוצרו בסגנון פורט, המתיישנים בחביות חדשות וישנות לקראת עריכת הבלנדים הסופיים, עם סיום תקופת ההתיישנות.

נכון, מעטים מצאו בעבר לנכון לעקוב אחר יינות מנזר לטרון והעדיפו להותיר יינות אלו חבויים מן העין, כיאה ליינות מנזר, ואכן היו סיבות של ממש לכך. אולם, נדמה שהשינוי בדרך ומהפכת האיכות של יינות ישראל צפויה להבקיע גם את חומות המתחם. אם הדברים יהיו תלויים באדם קסיס, השינוי יורגש כבר בשנים הקרובות ואפשר בהחלט שיהיה אחר מה לעקוב. כעבור שנים כה רבות של שתיקה, נראה שגם יינות יקב לטרון יתחילו בקרוב לדבר בעד עצמם.

אירועים קרובים
סדנת צוהר לעולם היין
28-05-2018 19:00
סדנת יין חוויתית וכייפית, אשר פותחת צוהר לעולם היין ומיועדת לקהל הרחב, ללא צורך בידע מוקדם או הבנה בתחום.
מאפייני נגישות
צבעוניות
רגיל
גווני אפור
צבעוניות מודגשת
גודל גופן
רגיל
בינוני
גדול
אני מחפש/ת
לפי תאריכים
לפי תאריכים
חיפוש
x
משתמש קיים - נא התחבר
התחברות לאתר איש הענבים תאפשר לכם להינות ממגוון השירותים המוצעים בו.
כמה זה 5 + 9 ?
לחצו כאן להרשמה מהירה
לחצו כאן לשיחזור סיסמא
משתמש חדש - נא הרשם
לאחר הרישום תשלח אליכם הסיסמא למייל שהזנתם.
כמה זה 1 + 6 ?
אני מאשר קבלת דוא"ל ורישום למועדון איש הענבים
לחצו כאן לחזרה להתחברות
שיחזור סיסמא
לאחר הזנת כתובת המייל ישלח אליכם לינק לשיחזור סיסמא
לחצו כאן לחזרה להתחברות