האם תעשיית היין מיישרת קו עם תעשיית הבירה?
טרנד חדש שוטף מסעדות ובארים בקליפורניה – יין המוגש ישר מהחבית. הרעיון שאוב מעולם הבירה, היין מגיע מן היקב (באמצעות מפיץ) בחביות מיוחדות ונמכר לצרכנים ישר מן החבית, באמצעות ברזים, ממש כפי שמוכרים בירה. אתר Pressdemocrat.com מדווח, כי מה שהתחיל כיוזמה מקומית של מסעדן לחסוך מקום אחסון ועלויות אריזה, החל לתפוס תאוצה וכיום קיימים לא מעט יקבים המקיימים פס בקבוק, או שמא נאמר חיבות (מלשון חבית), מיוחד לצורך העניין, או שהינם עושים שימוש בקו נייד למילוי חביות, אותו מספקת החברה היזמית – Free Flow Wines.
מזיגת יין מהחבית מצמצמת מקום אחסון, חוסכת את זמן פתיחת הבקבוקים ומאפשרת למסעדות להחזיק מבחר גדול יותר של יינות הנמכרים לפי כוסות, באשר כך היין נשמר רענן יותר מאשר יין שנפתח ונותר בבקבוק, העומד במקרר או על הדלפק, למשך פרק זמן בלתי ידוע. על פי הדיווח, ישנן מסעדות המחזיקות אפילו 14 סוגי יין שונים בחבית, יינות לבנים ורוזה מקוררים ויינות אדומים המוגשים בטמפרטורת החדר. כל חבית מכילה כ- 1.5 גלון (כ- 5.7 ליטרים), אשר בכפוף לכמות המזיגה, מהווים כ – 130 כוסות יין. חנקן משמש לשמירת טריותם של היינות. היינות הנמכרים אינם בהכרח יינות פשוטים ויש ביניהם גם יינות איכות, מכל זני הענבים אותם מגדלים בקליפורניה. מאידך, היינות חייבים להיות מוכנים לשתייה בעת מילויים בחביות, שכן תהליך התיישנות לא יתקיים.
מכירת יין מהחבית מאפשרת חסכון לא מבוטל. כאשר החבית מתרוקנת, היא מוחזרת ליקב ממנו הגיעה, לצורך ניקוי ושימוש מחדש ובכך יש חסכון באריזה, מה עוד שהעדר הצורך בבקבוקים הינו רצוי גם מבחינת איכות הסביבה. עלויות הבקבוק והסוגר הנחסכות נאמדות בכ- 2-3 דולר לבקבוק, אם כי קיימות הוצאות ייחודיות אחרות, כמו מילוי חוזר של החבית ושינועה מהיקב ובחזרה, כך שבסופו של דבר, מדובר בשלב זה בחסכון של כ- 1-1.50 דולר לבקבוק. העוסקים בתחום סבורים עם זאת, כי לכשימצאו פתרונות להוזלת העלויות, תתפוס שיטת מכירת היינות מהחבית תאוצה גדולה עוד יותר.