כתבנו עידן בר אולפן ביקר בפסטיבל היין השלישי של אשדוד
על פני כל מהלך ההיסטוריה הרחוקה כמעט, היוותה אשדוד עיר מסחר ונמל מרכזית, אשר שכנה לצד ערי מסחר חשובות נוספות כמו אשקלון, יפו ועכו על דרך הים, בדרך העולה ממצרים צפונה. ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו באזור מלמדים כי בין הסחורות הרבות שעברו בעיר היו גם יינות, אשר בחלקם אף יוצרו בגתות העתיקות הרבות הפזורות ברצועת גבעות הכורכר שממזרח לעיר, בין אשדוד לבין אשקלון, על כך מעידים גם שיחי גפן הבר הגדלים פרא עד היום בבוסתנים שמסביב לעיר. מאות מטרים בלבד מתל מור, מקומה של העיר המקראית, מעברו השני של נחל לכיש על הגדה הדרומית שלו ומאות מטרים ספורים מגבעת יונה, השוכנת אף היא על הגדה הדרומית של נחל לכיש ואשר על פי המסורת הינה מקום קברו של יונה הנביא, קיימה העיר אשדוד המודרנית, במהלך חול המועד סוכות, את פסטיבל היין שלה בפעם השלישית.
פסטיבלי יין רבים מתקיימים בערי ארצנו על פני השנה כולה והדרום אינו יוצא דופן מבחינה זו, רק לפני שבועות אחדים הסתיים פסטיבל יין מוצלח בעיר באר שבע ומסתבר כי יין יכול לשמש נושא גם באירועים אשר בינם לבין יין אין כל קשר, כמו למשל פסטיבל "בציר חדש" של העיר יבנה, אשר נערך אף הוא במהלך חג הסוכות. ייחודו של פסטיבל היין של אשדוד הינו בראש ובראשונה, במיקום בו הוא נערך. ברגיל, אנו מוצאים פסטיבלים למיניהם, כמו גם פסטיבלי יין, בכיכרות שוקקות במרכזי הערים ועל כן, פסטיבל הנערך בשולי העיר, על מדשאות מוריקות ממש על גדות נחל, מהווה משב רוח מרענן, תרתי משמע.
פסטיבל היין הראשון של אשדוד, אשר בו ביקרתי לפני שנתיים, היה במידה רבה בבחינת בוסר ואולם לאחר הפסטיבל השלישי, ניתן בהחלט לומר שהפרי הבשיל יפה. ניכר שיפור רב הן מבחינת הארגון וההפקה, אשר בוצעה בהצלחה רבה על ידי חופית החברה העירונית לתיירות וחברת "תיירות באופק חדש" והן מבחינת היקבים והיינות. אם בפסטיבל הראשון ראינו בעיקר יקבים גדולים ובינוניים, אשר העדיפו להציג בעיקר את יינותיהם הבסיסיים יחסית, הרי שבפסטיבל היין השלישי, כבר השתתפו גם יקבי בוטיק רבים ומרבית היקבים, כולל המסחריים שביניהם, כבר הציגו יינות איכותיים יותר.
רשימת היקבים המציגים היתה ארוכה למדי. בין היקבים הגדולים היו יקבי כרמל, אשר הציגו בדוכן משותף עם יקב יתיר, יינות מן הסדרה האזורית של כרמל וגם את שיראז כרם קיומי 2008 הנהדר וכן יינות מסדרת יתיר; יקבי רמת הגולן הטעימו מספר יינות מן הסדרות גמלא וירדן, כאשר בעיני בלט לטובה ירדן 2T 2009 המעניין אשר הושק לאחרונה, ממסך של ענבי טוריגה נסיונל וטינטה קאו הפורטוגזים; יקבי ברקן מזגו לבאי הפסטיבל יינות מסדרת אסמבלאז' המצליחה; נציגי יקב בנימינה הטעימו מיינות סדרת יוגב.
נציגי היקבים המסחריים הבינוניים בפסטיבל היו יקב רקנאטי, בעיקר עם יינות מסדרת "רקנאטי", בלט לטובה הרוזה 2011 – כרם מנרה; גם את יקב תבור פגשנו עם יינות מסדרת "אדמה" ואת יקב טוליפ. לא מעט יקבים קטנים ויקבי בוטיק השתתפו אף הם כאמור בפסטיבל ונציין את היקבים אלכסנדר, גבעות, מוני עם הרוזה 2011 האיכותי, יקב ירושלים אשר יינות מסדרת הפרימיום שלו "ניקנור" נמכרו במחיר מצוין של 2 ב 110 שקלים והיו בין היינות המשתלמים לרכישה במקום; גם היקבים גבעות, פסגות עם יין ה PRAT, בסגנון פורט, קדש ברנע, שילה, טורא היקבים הביתיים מרשה (ממושב זרחיה) ואופקים. ציון מיוחד לשבח מגיע ליקבים אשר הגיעו לאשדוד מן הצפון הרחוק על מנת להציג במהלך שני ימי הפסטיבל את יינותיהם – בזלת הגולן, אדיר, לוריא והר אודם. אם שכחתי יקב כלשהו – התנצלותי נתונה מראש.
מי שבלטו למרבה הצער בהעדרם, הם היינות הלבנים ואולם זו אינה תופעה השמורה לפסטיבל היין של אשדוד דווקא, אלא בעיה כללית של תעשיית היין הישראלית ובייחוד של היקבים הגדולים יותר, אשר נדמה כי נטשו כמעט את הניסיונות לייצר יינות ישראלים איכותיים וגם אינם מפנים את היצירתיות הישראלית הידועה לתחום זה. מבין כל היינות שנמזגו, ניתן לספור על אצבעות יד אחת ולכל היותר 2 ידיים, את מספר היינות הלבנים ולכך יש להוסיף מספר יינות רוזה. הקיץ החם שעברנו נטוע עדיין עמוק בזיכרון ואין צורך להסביר עד כמה מתאימים היינות הלבנים ויינות הרוזה הקרירים לימי הקיץ הלוהטים שלנו.
לצד טעימות היין, כאשר מוזיקת כליזמרים נעימה מתנגנת ברקע, נשנשו באי הפסטיבל מתאבנים מעוררי תאבון: מנות דגים טעימות אותן ניתן היה לרכוש בדוכני המסעדות המקומיות המשובחות אידי ופסקדו וגם גבינות משובחות מבית משק יעקבס, זאת בנוסף לדוכני מאפה וקפה. כמו כן יכלו באי הפסטיבל לקבל טעימה מעולם בישול הגורמה, עם סדנאות בישול ביין של פסטות, דגים ועוד, מבית מדרשו של השף נתי שפריר, ממסעדת בלזק, אף היא מאשדוד כמובן. את מרבית היינות שהציגו היקבים לטעימה בפסטיבל, ניתן היה לרכוש, במחירי הנחה, בדוכן חנות Cigar & Liqour, אף היא אשדודית כמובן, כך שהמסחר ביין חזר לאשדוד, לאחר אלפי שנים.
למרות שמסע הפרסום לפסטיבל היה בעיקר מקומי, מספר המבקרים היה רב ומגוון מאוד, צעירים ומבוגרים. בין הטועמים בלטו דוברי שפות זרות ולאחר בירור קצר, הסתבר כי מדובר בנוסעי אניית תיירים העוגנת בנמל אשדוד, אשר הגיעו ישירות מן הספינה לפסטיבל היין וניכר היה עליהם שנהנו מאוד מן היינות ומן האווירה. המלצתנו – בחול המועד סוכות הבא – זכרו לחפש את פסטיבל היין של אשדוד ותזכו גם אתם ליהנות מפסטיבל יין ייחודי באווירה מיוחדת, בעיר אשר בדרך כלל אינה מצויה במרכז מפת התיירות הישראלית.
