הפרטתו של מושב נווה אילן היה גם הסימן של אבי יהודה להעביר את היקב ממקלט המושב. שטחי המושב הפכו ציבוריים והתושבים הפקיעו ממנו את המקלט בו הכין יין לאורך השנים. הוא לא נדד רחוק מדי, בסך הכל למושב שורש.

בשורש מתקיים היום יקב שאפשר לכנותו לא פחות מיקב שיתופי, כמעט קיבוצי, בו חבריו הקרובים של אבי הם חלק מכלכלת היקב, עובדיו, כורמים כשצריך ועוזרי יינן. לכולם יש חלק וכולם מרכיבים את השלם. היקב מכסה את הוצאותיו כיום אבל לא יותר מכך. החברים עוזרים בכך שהם משלמים מראש על היין העתידי.

יקב יהודה מייצר כ 6,000 בקבוקים בשנה, תוך תוספת של כ 500-1000 מדי שנה. ב 2012 יוצרו 7,500 בקבוקים. תוצרת היקב נמכרת כולה בגבולות היקב. בלי מפיצים, בלי חנויות ובלי תחרויות. מי שמגיע ליקב, מתקבל בזרועות פתוחות ויכול לרכוש מהיין במקום.

יינות היקב מתיישנים בחביות 20-24 חודשים שחלקן חביות סגי-מורו (Seguin Moreau) וחלקן חביות בוט (Boutes). חביות מתוצרת בוט הוכנסו לפני זמן לא רב ליקב וגרמו לייקור זניח של היין אבל משמעותי באיכותו.

כורם או יינן? מה בא קודם? 

אבי התחיל ככורם וגם היום זהו עיסוקו העיקרי, אלא שכבר כאשר למד בבית הספר החקלאי של מקווה ישראל הבין שיעסוק גם בייננות. מקורותיו של אבי בכורדיסטאן שם משפחתו גידלה כרמים אבל בעיקר לצימוקים בשל האיסור לייצר יין במדינה המוסלמית. יחד עם זאת, הם היו משפחה אמידה ומצאו את הדרכים לייצר גם יין לצרכי קידוש בסתר.

בתקופה בה החל להתעניין ביין לא היה בארץ בית ספר ליין. האפשרויות היו נסיעה לאיטליה, צרפת או אוסטרליה. היות ולהקמת משפחה ניתנה עדיפות ראשונה, למד אבי במכון התקנים שנה שלמה תחת הנחייתו של יאיר מרגלית יחד עם קבוצה של אנשים שהיום עומדים בראש יקבי בוטיק מהבולטים בארץ דוגמת אלכסנדר ובזלת הגולן. היה זה עולם של מקצוענות ללא פשרות. גם היום מעדיף אבי להשקיע יותר על מנת לקבל מוצר איכותי יותר. היותו גם כורם הוא יתרון אדיר לדבריו.

חלקת מיסטי היל בנוה אילן אותה מעבד אבי, הייתה שייכת ליקב צרעה, אלא שמאז 2007 למעט חלקה אחת של שרדונה הכרמים מיועדים לסדרה האזורית של יקבי כרמל. 600 דונם כרם לא שימשו רק את צרעה היות והם צרכו סה"כ 100-120 אלף בקבוקים. כתוצאה יבול רב נמכר ליקבים רבים אחרים. אבי שהיה לוקח פרומיל מתוך החלקות לטובת יצירת יין, למד בדרך זו גם כיצד להשביח את הצד החקלאי, "דרך היין הבנתי איך לעבוד בשדה". תוך כדי גידול "היין" הוא יכול לדמיין כיצד יתפתחו הענבים בכרם ונהפוך הוא.

בנות נפלאות ואיך להוציא את הטוב מכל הרוע
ביקב יהודה מיוצרים כיום 5 יינות שונים. 4 מיינות היקב קרויים על שם בנותיו של אבי ואילו החמישי על שם אחיו יעקב ז"ל. לדבריו של אבי היות והוא רואה ביצירת היין אומנות, היין צריך לשקף את אופי האנשים על שמם קרוי.

שקד – ביתו שקד מציירת המון מאז היותה קטנה. ציוריה מאופיינים בצבעוניות רבה. אבי בחר ליצור את היין הקרוי על שמה כיין שישתקפו בו "צבעים" / טעמים רבים. זהו יין קברנה סוביניון משתי חלקות (נווה אילן ושורש), באים בו לידי ביטוי אדמת גיר ואדמת טרה רוסה, בצירים באוקטובר ובספטמבר, חבית עץ אמריקאית. חיבור האלמנטים יחד לאחר 24 חודשי יישון מאזן את עושר הטעמים ואת הצבעוניות של שקד.

אחינועם – ביתו הבכורה של אבי זכתה ליין מזן שיראז. השיראז הוא יין אליו נחשף אבי כשנטע אותו בשנת 2000. הכרם הניב לראשונה בשנת 2005 לאחר קשיים גדולים. ייצור היין הראשון משיראז, גרם להתרגשות גדולה אשר הזכירה לו את ההתרגשות שחווה עם לידתה של ביתו בכורתו. אחינועם תהיה גם ממשיכת מסורת היין ככל הנראה. היא אמורה להתחיל את לימודיה במכללת תל חי ותתפתח לייננית בעצמה.

ניצן – ניצן היא הין וינג של המשפחה, ילדה רגועה ומאוזנת וכך גם היין הקרוי על שמה. יין ניצן הוא יין עגול ורך שמחבר מרלו, קברנה ושיראז. זהו היין היחיד שמהווה ממסך זנים. ככלל הוא בנוי 40% קברנה סוביניון, 50% מרלו ו 10% שיראז (אחינועם). ב 2009 ו 2010 בחר אבי להכניס יותר מרלו שגדל על אדמת גיר והיה עוצמתי ליין ניצן היות וגם על ביתו עברו שינויים בהתאמה. כך בחר לבטא את האסרטיביות שלה בשנים אלו.

אורי – ילדה אסרטיבית שעומדת על שלה, "הקלפטה" של הבית, ילדה שיודעת הכל. אבי בחר לבטא את אורי בתוך יין מרלו שגדל על גיר וכתוצאה הוא עוצמתי מאוד.

סולם יעקב – יין זה קרוי על שם יעקב, אחד מ 13 אחיו של אבי, שנעלם מחייו ברגע אחד בשנת 2005. אבי מספר כי הוא פגש את אחיו ערב קודם ולמחרת במהלך מריבה מטופשת עם חבר לעבודה בחניה חווה דום לב ונפטר. אבי חש צורך לבטא את האבדן דרך יצירה ולהניף דגל אדום לשאר האחים שמתנהגים גם כן בדרך של רדיפת צדק ("כורדים טיפוסיים" לדבריו), ולשנות את דרכיהם. אבי דאג ליצור יין ולהציף את שולחנות האוכל של המשפחה כל הזמן ב"סולם יעקב" למען יראו, יזכרו וייראו. היין מיוצר מענבים מחלקת מיסטי הילס בת 17 שנים בנווה אילן, שם דילל אבי את הגפן לרמה של 16 אשכולות, כלומר 2 קג' ענבים לצמח מהם עשה את היין ב 2 חביות. מחצית למשפחה ועוד מחצית לחברים, עיתונאים וכל מי שיכול לדבר עליו מאז 2006. "כשאתה טועם את היין, אתה טועם אותו (את יעקב), את הריגוש שלו, את הצדק שלו". "זה בעצם להוציא טוב מרע. העולם הנוראי הזה קיים. גם בשביל להדליק מנורה צריך קצת מינוס, אבל אם אתה לוקח את הדבר הנורא שקרה ועושה ממנו קצת טוב... זו הדרך שלי לחזק את המשפחה...לגרום להם לדבר על יעקב כאילו הוא בין החיים".

סיפור מרכז המבקרים
מרכז המבקרים פתוח בשישי ושבת בלבד 11:00-16:00. יחד עם חבריו ומשפחתו הם הפנים של יקב יהודה. למגיעים בימי שישי מובטחת ישיבה ארוכה בפרלמנט בן 15-20 חברים המתענג על אוכל, יין ושיחות מכל הבא ליד. התקבלות כחבר קבע היא "חתונה קתולית" לדבריו של אבי, זו מחויבות להגעה ליקב, סיוע ודיון פורה. כל חבר מקבל 50 בקבוקים בראש השנה ועוד 50 בפסח. החוויה בגידול הכרם והיין היא משותפת וחשוב שחברי הקבוצה יבינו את התהליכים שעובר היין.

זו גם אחת הסיבות שלאבי אין יועץ, מבחינתו 20 חברי הקבוצה הם היועצים שלו. הוא קובע בצורה ברורה את אופי היין והתהליכים והם מייעצים לו במהלך טעימות עיוורות.

היין כשר בהגדרתו של אבי אם כי אינו רואה הצדקה להחזיק משגיח כשרות. אין זה מפריע גם לאנשים דתיים לרכוש ממנו את יינותיו. אבי לדבריו שומר את כל חוקי הדת מתוך היכרות אישית עימם.

היקב אינו מפורסם ברבים, שיטת "חבר מביא חבר" היא השיטה העיקרית וכן שתי תערוכות יין אזוריות המתקיימות מדי שנה בתמיכת מועצת יהודה. לדבריו אף יקב לא יכול היה להתקיים ללא התמיכה הנרחבת של המועצה. כיום יקב יהודה נמנה על 32 יקבים במטה, "עד סוף העשור נגיע ל 60 בעזרת השם".

אבי, שתלת מלבק בשנת 2012, מה יהיה עתידו? 

ב 2022 יהיה יין מצוין. למה עוד 9 שנים?

אבי נסע עם משלחת המועצה בפמליה בת 27 אנשי מועצה וייננים למנדוזה בארגנטינה. במנדוזה ראה אבי כרמים בני 90 שנים. "אתה לא מעלה על הדעת דבר כזה. אצלנו כרמים נעקרים אחרי 20 שנים. כרם כזה זה ריגוש." אבי הבין שאי אפשר לגדל כרם שלם עם גפנים בנות 90 שנים, המשמעות תהיה פשיטת רגל, אבל אפשר למצות חלקה כזו (4 דונמים למשל) וממנה לעשות יין שיבטא יצירה אומנותית ומצוינות.

בעוד 10 שנים השורשים יעמיקו די, תנועת המינרלים מהאדמה תהיה חזקה ותתבטא בפרי על הגפן. היין שיצא יהיה מצוין. אבי מעיד על עצמו כי ברגע שיש בו ריגוש מסוים הוא מוטמע בתוכו ומגיע לידי ביטוי מעשי מאוחר יותר. כך היה גם עם תסיסות פתוחות שראה בדרום אפריקה.

מה עם יינות נוספים? לבנים?
כיום מייצר אבי יין לבן מענבי מרלו, יין סמוק מתקתק עבור אשתו, אילנה, שאינה אוהבת יינות אדומים. זוהי סדרה פרטית בת 100 בקבוקים שאינה למכירה. יחד עם זאת ב 2014 ניתן יהיה לראות ביקב גם יינות שרדונה לאחר שהות מקסימלית של כחצי שנה בחבית.

מה יקרה עם הענף ב 5 השנים הקרובות (מועד הראיון אפריל 2013)?
1. ההבנה שחייבת להיות אזוריות ליין חייבת להיטמע.

אזורים כמו גליל, גולן, יהודה, מצפה רמון חייבים להיות נתיבי תיירות של יין. כתוצאה 80% מהיין צריך להימכר ביקבים. "צריך להבין שאי אפשר לקחת ענבים מהגולן ולעשות יין ביהודה. אתה רוצה לעשות יין מענבים שאינם מהאזור? זה בסדר, אבל אל תציג אותו כיין מהאזור שלך. לא בתווית ולא במכירה. אם נעשה את זה טוסקנה תהיה קטנה עלינו".

2. שת"פ עם מועצת הגפן והיין

פרסום ענף היין מצריך שת"פ עם מועצת הגפן והיין. אדם שהולך לקניות לשבת או חול צריך להכניס לרשימת הקניות גם יין. צריך לשווק את בריאות ליווי הארוחה ביין. "בין היקבים עצמם יש שיתוף פעולה יפה אבל בקטע הפוליטי בכל נושא תעשיית המזון – משרד הבריאות, התמ"ת, התיירות והאוצר – כל אחד רוצה את הנתח שלו."

3. התמקצעות

אנחנו צריכים למקצע את עצמנו בעשייה בכרמים. המדינה לא מסייעת בשום דבר בניגוד למדיניות האירופאית למשל.

4. וירוס קיפול העלים Leaf roll-Virus III
"היין בעשור הקרוב ילך וירד באיכותו. הכרמים כולם נגועים בוירוס הגורם טעמים מרים, סוכרים לא מגיעים לרמה הנכונה, יש בעיות בפוטוסינטזה בגלל עלים שהופכים אדומים ועוד. כל מה שיצרו ב"יזרעם" עם משרד החקלאות – כרמים מוגנים מוירוס – הכל מתמוטט כי אנשים עשו בדיקות לא נכונות... נוצר מצב בכל הארץ בו המון כרמים נגועים בצורה מאוד קשה..."
"בארבע השנים האחרונות, בגלל שמשרד החקלאות הרים ידיים, הבאנו נטיעות מצרפת בפיקוח משרד החקלאות. אפילו אחוז אחד מהנטיעות הללו לא נדבק (בוירוס)." אלו זנים עמידים, הידבקות מינימלית מחייבת שריפת השתיל."
"פתאום בארץ החליטו שכל החלקות נקיות ואין מה לדאוג לשתילים מיזרעם. אני מטיל בכך ספק גדול מאוד, אני רוצה מקצוענות של 100% בארץ. אין מקום לכך שמישהו במשרד החקלאות לא מתאים לו שיביאו שתילים מצרפת כי אז מערערים על המקצוענות שלו" במשרד החקלאות החליטו שבועיים-שלשה לפני ראיון זה שלא לאפשר יותר שתילים מצרפת לדבריו של אבי.
"אם כל הכורמים יתאגדו לאגודה אחת ויתבעו בתביעה ייצוגית את המדינה על אחריותה בעניין הוירוס נצליח." צחי דותן יכול לאחד את כולם.
ככלל אבי מתאר את חמש השנים הקרובות כהפכפכות מאוד, זאת לאור היות בציר 2014 הראשון מתוך הנטיעות המוגנות. גם בזנים הלבנים יש בעיות עם מחלת הציטופלסמה. שרדונה מכרם בנוה אילן למשל היה מניב 20 טון ענבים לפני דילול והיום בקושי 7 טון.

אם תרצו לשמוע עוד ולהתערות עם אבי וחבריו ביקב יהודה, דלת היקב פתוחה בימי שישי ושבת. אם היין יישא חן בעיניכם אשריכם ואם לא הרווחתם את ההיכרות עם אדם שהאדמה, המשפחה, החברים והיין הם בשבילו כל עולמו.