מיקומו של היישוב באחת מנקודות הציון היפות בארץ הביאה אותי לחזור אליו פעמיים בשנה החולפת. חלקו האחד צופה אל עמק החולה ואילו חלקו האחר צופה אל עבר מי שצופים עלינו דרך קבע מהרי הלבנון. הכל כל כך קרוב וכל כך פסטורלי עד כי ניתן לטעות ולחשוב כי היישוב שעל ההר מול צידו הצפוני של היישוב, הוא לא פחות מהמשכה הטבעי של מדינת ישראל.

כשפונים אליו בשם מסוים אז הוא יודע מאיפה האנשים מכירים אותו 

יקב רמות נפתלי שוכן בלב היישוב ופתוח לביקורים בעיקר בסופי שבוע. שישי-שבת הם הזמן בו עולים יצחק כהן היינן ובעל היקב ואשתו מביתם שברעננה אל רמות נפתלי להשקות את באי היקב ולפגוש את ביתם תושבת המקום. שם יינותיו של יצחק כהן (או יצחקל'ה, או עוד הרבה שמות אחרים בפי חבריו) יצא למרחוק אבל זהו אינו יקב המשמש רק את עצמו. יקב רמות נפתלי הוא קודם כל עסק המשכיר את המיתקנים שלו ליקבים כמו יקב נעמן ועבור בניית המוצר "טריו" – יינותיהם של משפחת שקד בעלי רשת דרך היין. גם מותגים אישיים מוצאים את מקומם ביקב ובהם סדרה שיוצרה עבור ובהכוונת שר החקלאות לשעבר שלום שמחון ועוד...

יקב רמות נפתלי אשר הוקם בשנת 2005 (על אף שייצור היין החל ב 2003) ייסד את מרכז המבקרים המפואר שלו במאי 2009. בקבוק שניתן במתנה ליצחק ואשתו מילדיהם יחד עם תווית מיוחדת ועליה צילום בני המשפחה בעת הפתיחה, נמצא על מדפי המרכז עד היום. פתיחת מרכז המבקרים היווה אבן דרך בהכרת יינות היקב לציבור הרחב ובקידום תרבות היין האיזורית. למרות זאת מרכז המבקרים אינו פתוח כל השבוע אלא בסופי שבוע או במהלך השבוע בתיאום מראש. הסיבה לכך היא היותו של בעל היקב תושב קבע ברעננה ומנהל תחום החקלאות במשרדי תנועת המושבים אשר בתל אביב. עשיית יין מבחינתו היא הנאה צרופה אך אינה העיסוק העיקרי.

היקב מייצר 10 אלף בקבוקים תחת השם רמות נפתלי ואילו יתרת הייצור נעשית עבור מותגים אחרים. טריו מייצרים כ 30 אלף בקבוקים בשנה ביקב. יקב נעמן למשל עושה את התסיסות ביקב אבל המשך התהליך בחביות נעשה ביקב נעמן. בשנים הראשונות לווה יצחק על ידי טל פלטר כיועץ, היום הוא עצמאי וחולק דעות יינניות עם ביתו, בוגרת תואר שני בפקולטה לחקלאות (עבודת המאסטר הייתה מחקר בגידול גפנים על אדמות מליחות).

למה רק 10,000 בקבוקים? אפשר הרבה יותר... 

לשאלה מדוע אם כן יקב שיכול לייצר עשרות אלפי בקבוקים מייצר רק 10 אלף יש תשובה פשוטה מאוד שמתקשרת לא אחת למחירים המופקעים שאנחנו מוצאים כשאנחנו רוצים לרכוש בקבוק יין. כמות זו ניתן למכור באופן עצמאי ללא אנשי שיווק ומפיצים. "לייצר 10 אלף ולמכור לבד או לייצר 80 אלף עם מפיץ – בכיס, זה מותיר את אותו הסכום".

כרמי היקב אשר בבעלותו נמצאים בעמק קדש (Kedesh) הסמוך. חלק מהענבים משמשים את היקב ואילו חלקם אף נמכרים ליקב פלטר למשל. לשאלה מדוע אינם מייצרים יין לבן עונה יצחק כי האיזור מתאים ביותר לגידול זנים לאדומים ואין סיבה לגדל זנים שלא יניבו איכות רצויה. יחד עם זאת, קורץ יצחק, מביא בקבוק לבן ומספר כי הכין לעצמו מענבים מאיזור אחר. 100 ליטרים של יין גוורצטרמינר לתצרוכת עצמית. גם עבור המותג טריו הכין שרדונה בחביות שלו. זה החלום הבא של יצחק – יינות לבנים. אם לשפוט לפי ריחות וטעמי הניסיון הראשון שלו, החלום יביא לידי מימוש יינות מעניינים מאוד, כל שנותר הוא לחכות.

תווית היקב מורכבת ממטבעות שהיו בשימוש הדואר העברי הראשון בימי בר כוכבא. המטבעות נמצאו באזור רמות נפתלי ומשמשים את הבסיס ללוגו. מחשבות על החלפתו במטבע אחר שנמצא לאחרונה באזור ושמוזיאון ישראל אף אישר את השימוש בו, הוחזרו למגירה משנתגלה כי לקוחות היקב אוהבים מאוד את הלוגו הקיים. אין ספק שהיקב מטה אוזן ללקוחותיו דרך קבע.

נדבר קצת על מכירות ואהבת הקהל 

היין הפופולארי והנמכר ביותר של היקב הוא ה"דואט". זהו ממסך של קברנה סוביניון ומרלו הנוטה למרלו מבחינת אחוזיו ביין. היין אטרקטיבי הן מבחינת מחירו והן מבחינת התאמתו למגוון גדול של טעמים אישיים. המלבק שמייצר היקב מאוד מצליח אף הוא, עד כדי כך שרשת דרך היין קנתה משך שנתיים רצופות את כל מלאי היקב.

כ 40 אחוזים מתוצרת היקב נמכרת במרכז המבקרים ואילו 60 האחוזים הנותרים מחוצה לו במסעדות, ערבי יינן וחנויות (אפילו בדיוטי פרי). לאחרונה החל היקב עושה את צעדיו הראשונים גם במכירות בניו יורק באמצעות מפיץ המחזיק במספר מותגי יין ישראלים ומוכר אותם לקהל הצורך יין כשר ישראלי.

חשיבות מרכז המבקרים כפי שאומר יצחק היא בכך שהוא מהווה את הפנים של היקב. אנשים שמגיעים, רואים את המקום ושומעים את הסיפור העומד מאחורי עשיית היינות. בדרך זו המבקרים יכולים להתחבר יותר אל היין. הדבר מאוד שונה ממה שקורה בחנויות בהם יש מאות יינות שונים נטולי סיפור או הקשר.

מהגיגי היינן
אם תרצו ליצור יין משלכם, תוכלו להיעזר בשירותי היקב. כך עשה גם השר לשעבר שלום שמחון שמתברר כאוהב יין מושבע וכמי שנטע כ 4 דונם כרמים סביב ביתו באבן מנחם. בקבוק עם המותג האישי מוצג גם הוא במרכז המבקרים.

בכל הנוגע ליישון יין, יצחק לא מאמין ביישון ארוך. קברנה סוביניון מתיישן שנתיים ואילו יתרת היינות לא יותר משנה. לדבריו עושר ואיכות הענבים מעמק קדש כה גבוהה, עד כי אין צורך בטעמי העץ. במקרה זה הם יעיבו על היין שמתנהג באיזון רב מטבעו. זו גם אחת הסיבות לכך שהחליט לרכוש חביות ענקיות.

אז אמנם אין עדיין איזורי יין מוגדרים במדינת ישראל, אבל יצחק מקפיד לכתוב מזה שנים על תוויות הבקבוקים כי הענבים מגיעים מעמק קדש. זו דרכו הקטנה לקדם את נושא האזוריות והוא אף השפיע בכך על חברים נוספים מהאזור.
ומה לגבי עלויות? טעימות ביקב עבור בודדים או זוגות הינם ללא עלות, קבוצות ישלמו 25 שקלים לאדם.