תשכחו ממרלו וקברנה, היכונו להיפרד מריזלינג ושרדונה. במדור זה תקראו אך ורק על זני ענבי יין שכנראה לא נתקלתם בהם מעולם ושסביר מאוד שגם לא תתקלו בעתיד. כאן תוכלו לפגוש זנים עלומים או נעלמים ולעיתים גם הזויים למדי, זנים המצויים מחוץ לספקטרום של עולם היין המוכר לנו, היכונו לסיפורי ענבים...
SAVAGNIN – צהוב ולא יציב
המקום: ז'ורה, צרפת.
הצבע: בהיר.
האיכות: גבוהה מאוד.
סבאנין הוא אחד הזנים העתיקים והאצילים ביותר הנטועים עדיין בימינו, אם כי הוא גדל כיום בעיקר בפינה קטנה של עולם היין, בחבל Jura הצרפתי. נטיעות נוספות של הזן מצויות בדרום גרמניה, שוויץ וגם באוסטרליה, שם סברו המגדלים בטעות שמדובר בזן האלבריניו הספרדי - פורטוגזי.
אין עדיין עדויות חד משמעיות באשר למקורו הגנטי של SAVAGNIN. יש הסבורים שהוא נצר ישיר ועתיק לגפני בר ואולם מצד שני, נמצאה קרבה גנטית רבה לזני הפינו. דבר אחד ברור בנוגע לקשר הזני של סבנין והוא שעם השנים נוצרו לזן הלא יציב מוטציות רבות ושבשל כך בנים רבים לו. גוורצטרמינר, טרמינר, פרנקיש וויונייה הם רק מקצת מקרוביו.
היין הידוע ביותר המופק מן הזן הוא Vin jaune (בצרפתית – יין צהוב), המיוצר מענבים הנבצרים מאוחר, בסוף נובמבר או אפילו דצמבר. היין מתכסה בשכבת שמרים מתים בדומה לכיסוי הפלור של יינות השרי, המכונה voile או veil. שכבה זו דקה יותר מאשר זו של יינות השרי וגדלה באופן איטי יותר. על מנת שיפתח וישמר את שכבת השמרים, נותר היין בחביות למשך 6 שנים ושלושה חודשים, עד שנוצרים ניחוחות וטעמים מחומצנים, חריפים ואגוזיים, עם חומציות חותכת. החל מרגע הבקבוק נותרים יינות אלו בחיים למשך 50 שנה ויותר, כאשר ישנן דוגמאות גם של יינות ששרדו על פני מאה שלמה.
בנוסף ליינות Vin jaune, משמשים ענבי SAVAGNIN גם לייצור יינות יבשים חומציים ומתובלים מאוד, עם ניחוחות של תפוח ירוק ולימון. זהו זן קשה לגידול, אשר בשנים מסוימות עלול שלא להבשיל כלל ובמרבית השנים סובל מאוד מתופעת ה- Coulure – חוסר התפתחות של הגרגרים לאחר הפריחה. כתוצאה מכך נותן הזן יבולים נמוכים במיוחד.
