מיהו לואי פסטר? 

לואי פסטר נולד ב 27.12.1822 למשפחה ענייה שהתגוררה בכפר במזרח צרפת. בילדותו לא היה תלמיד מבריק במיוחד, אך בעידודו של מנהל בית הספר פנה ללימודים אקדמיים, בגיל 20 קיבל תואר ראשון במדעים, ופנה ללימודי דוקטורט בכימיה ב"אקול נורמל" בפאריס. הוא התמחה בחקר גבישים, וגילוייו על מבנה חומרים ביולוגיים רבים הקנו לו משרת פרופסור לכימיה באוניברסיטת סטרסבורג, אמנם, הישגיו בתחום החיסון הפכו את פסטר לגיבור לאומי, אולם מחקריו על תהליך התסיסה ומעורבותם של מיקרואורגניזמים – חיידקים ופטריות – בתהליך זה, הם אלה שבגללם נחשב למושיע תעשיית היין. ב 1888 הוקם בעבורו בפאריס מכון מחקר הנושא את שמו, ויום הולדתו ה 70 הוכרז חג לאומי בצרפת.

עבודתו המדעית – תסיסת השמרים
למזלו של פסטר, בתקופתו הכימיה הפכה למדע פופולרי ואנשים האמינו סוף סוף לרעיונות של מדענים. בסדרת ניסויים מבריקים הוא הפריך את הסברה שהיתה מקובלת בזמנו, כי מיקרואורגניזמים נוצרים יש מאין, כלומר, מחומרים כימיים, והוכיח כי כל החי נוצר אך ורק מחי -omnevivum ex vivo. הוא גם גילה כי פטריות וחיידקים הם הגורמים להחמצה של משקאות, ופיתח את תהליך החיטוי באמצעות חימום עדין, תהליך הקרוי כיום על שמו – פיסטור.

יום אחד הוא נקרא לפתור מצוקה של יינן צרפתי, ביגוט, שהיה מתוסכל מכך שלא הצליח ליצור אלכוהול ממיץ סלק שממנו התפרנס. פסטר, יסודי כהרגלו, התחמש במיקרוסקופ וגילה שלמרות האמונה בחומרים הכימיים הם אינם אלה שמייצרים את האלכוהול מהסוכר, אלא מיקרואורגניזמים בשם שמרים.

פסטר שקד על מחקרו ביקב של ביגוט, וכך הצליח להוכיח לייננים ולקהל ששמרים הניזונים מסוכר המיץ הם שמייצרים את האלכוהול. הוא גילה להם שהשמרים, שהיו מוכרים להם, אינם תוצר של התסיסה כי אם אלה שמייצרים את האלכוהול בזמן שהם ניזונים מהסוכר, וכי הוא אינו נוצר מעצמו בתסיסה. השמרים הפכו מאז לידידו הטוב ביותר של היינן, והוא למד לשלוט בהם ולנצלם לצרכיו.

התועלת הכלכלית של פסטור ונשימת השמרים 

בתהליך הפסטור שהמציא, פסטר הציל את יינות צרפת פעם נוספת מאובדן בשל מיקרואורגניזמים שאיימו להפכם לרעילים. עוד גילה פסטר את הבונוס הכלכלי של כולם: שמרים שאינם נחשפים לחמצן מייצרים יותר יין מאשר שמרים במכלים שלא נאטמו כראוי. עד אז, ייננים צרפתיים היו בטוחים שיין הוא עניין של מזל. בשנה אחת יקבלו בחביות מסוימות יין טוב, ובשנה אחרת החביות יפיקו להם חומצה לקטית מאכזבת.

מרגע שלמדו על השמרים ועל העדפותיהם, למדו לשלוט טוב יותר בתוצרתם והיא היתה מובטחת להם, לשמחתם ולשמחת הצרכנים שנהנו מיינות צרפת המשובחים. למעשה, כך נוצרו המוניטין של יינות הרפובליקה. כשצרפת הפסידה במלחמה עם פרוסיה בשנת 1870, שילמה את הפיצויים לפרוסיה מרווחיה מתעשיית היין המשגשגת שלה, ועוד לא דיברנו על התרבות הצרפתית שקיבלה את טעמיה ואת ניחוחותיה מהיינות המלווים כל אסוציאציה בנוגע לצרפת, ובכך הרווחנו מפועלו של פסטר כולנו, בכל רחבי העולם.

עוד אודות לואי פסטר