ביום שישי בסוף חודש אוקטובר התכנסו בבית איש הענבים המשתתפים הקבועים של הבתים הפתוחים ונוספו עליהם רבים שנושא הבית קרוב לחיכם - צרפת הגדולה. ואני חשבתי כי אין צרפת אחרת, אבל ישנם בהחלט אזורים ויינות שצניעותם גדולתם ואיננו פוגשים בהם בתכיפות הראויה.

מיד עם פרסום הרשימה צדו את עיני שני אזורים צנועים שכאלה, כל אחד הוצג על ידי יין בודד:
BANDOL – Chateau de Pibarnon – Les Restanquesde Pibarnon 2010.
CAHORS – Triguedina - Petit Clos 2010.

בצמידות לצניעות האזורים אדגום כאן תמצית שבתמצית שלהם.

BANDOL 

האזור נמצא בפרובאנס כ 15 ק"מ על הקו הדמיוני שבין טולון לכיוון מרסיי, וכולל כ 15,000 דונם של הזנים האדומים Mourvèdre – שהוא הזן העיקרי, ומחויב לפחות ל 50% בממסך ובנוסף מותרים Cinsault, Syrah ,Carignan, Grenache והזנים הלבנים: בעיקר Clairette, l'ugni blanc, Bourboulencrolle והנוספים המותרים: Marsanne, Sémillon, Sauvignon Blanc, Rolle. רוב הכרמים ממוקמים סביב שטחה של העיר BANDOL.

התפוקה הינה יותר מ 550,000 ליטר, בחלוקה של 31% אדומים, 64% רוזה, 5% לבנים. האזור זכה לאישור AOC בשנת 1941.

האקלים הבסיסי הינו ים-תיכוני והאזור מאופיין בהפרשי טמפרטורות משמעותיים של כ 10 מעלות בין היום ללילה בימי הקיץ. האזור פתוח לכיוון הים התיכון ומאפשר זרימת רוחות כמעט קבועה.

בהיותו קטן וללא אחוזות יין גדולות נחשב BANDOL לאחד מאזורי היין הצנועים של צרפת, מה שאינו מונע את יצירתם של יינות נהדרים ובמחירים שפויים. באיכות אין פשרות: במהלך חודש יוני של כל שנה מבצעים שם "בציר ירוק", דילול מסיבי של האשכולות המותיר 5-6 אשכולות לגפן. האיכות מגיעה לביטוי גם בקרב מומחי יין שונים הממליצים (כמעט) ליהנות מהיין לאחר... 20-25 שנה (!). חנויות יין מקצועיות יידעו להזהיר את הרוכשים שלא לפתוח את הבקבוק לפני שנה מסוימת, בדרך כלל בתחום 15-20 שנה משנת הבציר. ויפה שגם תשבחות כאלה אינן פוגעות בצניעות האזורית. עיתונאי יין מסויים קרא לאזור "הסוד השמור ביותר של פרובאנס", לא פחות. באמת כבוד!

הכבוד מגיע גם לפי מומחים אחרים הקובעים כי ישנם 5 אזוריי יין "אצילים" וכולם מתחילים ב B. גם אנחנו נספור מיידית את בורדו, בורגון, ברולו, ברונלו ו-? החמישי? אכן, חברים, BANDOL !

היין שבטעימה היה מיקב מוערך באזור ומחירי היינות שם אינם גבוהים בדרך כלל מ 25€.

CAHORS
(ההגייה העברית: קאהור)

האזור נמצא בתחום של Midi-Pyrénées ובמרכזו העיר Cahors הנמצאת כ 100 ק"מ צפונית לטולוז, על גדות נהר LOT. הוא זכה לאישור AOC בשנת 1971. זהו המקור והמרכז של המלבק, הזן הידוע כיום כמייצג את ארגנטינה, אשר קיבלה גפנים מקאהור כבר בשנת 1852 (!) עפ"י תקנות ה AOC הממסך של קאהור חייב להכיל לפחות 70% מלבק, והשאר מרלו ו Tannat ואולם, בפועל מהווה המלבק 100% מיינות קאהור הטובים. כאן זהו "היין השחור" ובני האזור מקפידים להעמיד כל אחד על טעותו לגבי "יין ארגנטינאי", כביכול.

קצת יותר מ 40,000 דונם בקטע של כ 50 ק"מ, יותר מ 200 יקבים, כמיליון בקבוקים. אם אינך רואה את אצבעותיך בצד הרחוק של הגביע – סימן שאתה שותה קאהור, כך אומרים המקומיים הגאים בשחור שלהם. ליין יש רנסנס בשנים האחרונות, כך טוענים רבים בצרפת ומחוצה לה. גם כאן המחירים שפויים ויין מעולה לא יעלה יותר מ 30€ בדרך כלל. למרות המידע הרב הקיים היום ברשת נדמה שגם אזור קאהור מייצג סוג של צניעות לצד הגאווה הגדולה במלבק "שלהם, לא של ארגנטינה!"

היינות מקבלים ציונים גבוהים של 90 ויותר והיין שהיה בטעימה הינו של יקב מוערך וותיק ביותר, Triguedina וגם הוא מקבל ציונים כאלה לאורך השנים.

אז הנה, על קצה-קצהו החד של הפותחן, משהו על שני אזורים קטנים, צנועים, כמעט סודיים המפיקים יינות מצוינים. עוד סיבה טובה לבתים פתוחים!