אורי שקד  //  צילום: Guy Hecht

לפני שבע שנים כשראיינתי את אורי שקד לראשונה, הייתה זו תקופה שלווה, ככל שהמילים שלווה וישראל יכולים ללכת יחד. כעת, בראיון השני, שלווה אפשר למצוא אולי רק בסופר בין מדפי החטיפים וקורונה זו השפה שכולם מדברים. איך עוברת על אורי התקופה המוזרה הזו? ומה יש לו לומר עם קבלת פרס מפעל חיים במסגרת תחרות טרה וינו?

את חנויות דרך היין וחברת האחים שקד, נראה שאין איש שאינו מכיר, בתוך ומחוץ לתעשיית היין הישראלית, על מוקיריה וחובביה. אבל איך הכל החל? מי שיסור למשרדי החברה שברמת גן יגלה שהם ממוקמים מעל למה שהיה פעם מכולת והיום סופר מכובד. הבניין שייך למשפחה. במקור הכוונה הייתה להקים רשת מעדניות במקומות יוקרתיים כמו סביון והרצליה פיתוח. לאחר שפתחה המשפחה נחשף אורי ליין, מעבר ליין הקידוש אליו היה מורגל בבית הוריו. כך לאחר רכישת יין עבור שתי החנויות גילה כי זהו מוצר מבוקש. אולם לפני שצלל עמוק פנימה וגם חתם על שותפות הפצה עם יקבי רמת הגולן, החליט ללכת וללמוד. הלימודים שאותם מתאר כיקרים התקיימו בביתו של ישראל עשהאל ז"ל ברחובות.

נראה כי אמונתו אז כי הדרך הטובה ביותר היא מכירה ישירה, כלומר הגעה לנקודת המכירה הסופית (אל בעלי החנויות) שהייתה מקובלת פחות בשעתו, נכונה גם היום. אז היה לו חשוב לאתר את הדברים שמפריעים לקמעונאי ולמצוא את הדרך לספק את היינות המתאימים ללקוחותיו. כך בדיוק גם היום. אורי מקפיד להתלוות לסוכני השטח, להגיע ולהכיר את לקוחותיו, לעיתים הם מופתעים כשהוא מגיע אבל הדבר יוצר קשר ומחויבות. הוא גם מכיר לטענתו כל הסכם בע"פ ועמידה בהסכם הוא מבחינתו שם המשחק. תקופה זו של מגפת הקורונה הוכיחה לא אחת לדבריו:  "חניות ועסקים אינם מספרים. כשמישהו מבקש בקשה חריגה ללקוח אתה יודע מי האדם, אתה מכיר אותו, הוא לא עוד מספר במערכת... כשפרצה הקורונה בפברואר-מרץ כינסתי את העובדים ואמרתי שאני רוצה חמלה ללקוחות. תתחשבו בהם, תפרסו להם, תדחו להם תשלומים, אבל תיזהרו מכאלה שיתפסו טרמפ – לאלו יהיה חשבון איתי... גבינו את רוב הכסף – עם סיוע, עם פריסה פה ושם". גם ליקבים סייע אורי. כששמע ממש לאחרונה שאחד היקבים בישראל במצוקה, רכש ממנו יין בשווי 100,000 ₪. "צריך לראות את האחר" הוא אומר.

מאז ועד היום החברה בראשותו גדלה והתרחבה מאוד אבל מעולם לא איבדה את אופייה המשפחתי ואפילו קיבעה את הדבר בשמה באנגלית (Shaked Bros LTD) ואפילו בקריצה במשפט המלווה את שמם "משפחה של מותגים". אורי מודה "אנחנו חברה שמחבקת ובקשר אישי עם הלקוחות, אני מאמין בקשר האישי. אולי משום כך הוא גם נמנע מזכיינות בסניפי חנויות דרך היין ושומר על שליטה מלאה בידיו. עם השנים הוא גם הפך ליועץ לאנשים רבים, בין אם יקבים בתחילת דרכם ובין אם אנשים הרוצים לפתוח חנות יין. "באים להתייעץ אצלי כי אני תמיד אומר את האמת. אני מנסה לנתח יחד את השוק ולמצוא התאמה ליכולות של מי שמולי. אני חי את השוק ומכיר אותו, אני איש שטח, לא מאנשי המשרד". שותפות החברה ביקבי רקנאטי (בעבר גם אבידן וטריו) מחברת אותו גם לעולם עשיית היין ולא רק לעולם הקמעונאי.

הנחת אבן פינה יקב רנאטי בדלתון  //  צילום: אביהו שפירא

בין ההישגים הגדולים שלעולם יזכרו לו הם הבאתו של מותג היין הצ'יליאני גאטו נגרו אי אז בשלהי שנות ה 90 עד שמיצה את הפוטנציאל שלו והבאתו עכשיו מחדש (כשר) לדור חדש של אנשים הנכנסים לעולם היין ומחפשים יינות נגישים במחירים טובים. בתחום הנגישות צריך להזכיר גם את הצפת השוק ביינות קאווה שטרם נס ליחה עבור הצרכן הישראלי וכמובן יינות Blue Nun הכשרים שנמכרים בישראל בהצלחה מסחררת. "יין זה מוצר מרתיע, צריך להנגיש אותו במחיר ריאלי וגם באיכות שתתאים לחיך – Blue Nun למשל מאוד מתאים לחיך הישראלי במיוחד בקיץ, יין קר ונעים ואני מקווה שמי שישתה אותו וירגיש את טעמי היין יעבור בהמשך ליינות גבוהים יותר... מי שנחשף לראשונה ליין צריך שייחשף למשהו שטוב לו בכיס ובטעם".

אל תתבלבלו, חנויות דרך היין אינם מספקים רק יינות נגישים וזולים. הפורטפוליו שלהם עשיר מאוד ופונה לקהל הרחב כמו גם לאלו שיותר מפרוטה אחת מצויה בכיסם. בעצם אפשר למצוא מגוון רחב מאוד של יקבים מגאטו נגרו ועד לפטרוס ויותר מכך. אורי מעיד כי בכל שנה משתנה במעט פורטפוליו היין של החברה, יינות שצלחו פחות את הקהל הישראלי נגרעים וחדשים נוספים. "אנחנו מצרפים לפורטפוליו שלנו יינות שנכונים לדעתנו לתקופה, לטעם ולכיס. מקיימים ישיבות ומקבלים החלטות לאן מכוונים. היות והשנה התערוכות נסגרו בפנינו, קיבלנו דוגמאות וטעמנו. טעמנו יינות בכמויות גדולות מאוד וקיבלנו החלטות על שינויים בפורטפוליו". בראיון הקודם אמר אורי שהאויב הגדול ביותר של יין ישראלי הוא מצב בטחוני, אלא שהשנה נוספה לכך בעיה נוספת כלל עולמית ומשום כך האון-ליין נסק חזק מאוד השנה "...ולמרות זאת אני רואה לפי תנועת הלקוחות שהם בכ"ז רוצים לצאת ולחוש את החוויה (למרות שאין טעימות). החנויות עובדות כרגיל וזוכות לעדנה. חנויות יין, מעדניות, סופרמרקטים גדלו כולם בהיקפים נרחבים". לשאלה האם במעמדו הוא קשוב לקהל הישראלי, או להיפך הוא משיב שהוא חייב להיות זה שקשוב לקהל וכי לא כל אופנה עולמית מתאימה גם לישראל, מדובר בתהליך. מעבר לכך, צריך לדבריו לתת היום יותר תמורה לכסף "יש עודפי יין בארץ והמחירים יותר ריאליים ושפויים... מחירים לא יכולים להיות גבוהים בתקופה הזו..."

הקורונה והשפעותיה על חנויות היין

אורי שקד  //  צילום: יח"צ

על אף שחלק מקהל צרכני היין בישראל נאלץ אולי לבחור יינות זולים יותר מכפי שהיה רגיל, חנויות היין זוכות לעדנה רבה ומדווחות על עלייה דרמטית במכירות. אורי אינו בטוח שמדובר על עלייה בצריכה לנפש דווקא שכן לדבריו "צריכת היין גדלה בקצב איטי מאוד, קצב הנטיעות גבוה, מספר היקבים גדול יותר, מספר היבואנים גדל משנה לשנה וההיצע הרבה יותר גדול, אבל לא הצריכה. המכירות גדלו אבל לא לכולם. חנות מוכרת יותר ממסעדה כי השנה לא שותים במסעדות ולא יוצאים לחו"ל ולכן האופציה היחידה היום לשתות היא בבית. הצריכה בחנויות גדלה, זה לא אומר שהצריכה בישראל גדלה משמעותית". ליבו יוצא אל כל אותן מסעדות, יבואנים מוטי מסעדות, בתי מלון, אולמות אירועים וכל הנפגעים העיקריים מהסיטואציה שנכפתה על כולנו. "זו מכה קשה מאוד" אומר אורי "מקווה שזה יסתיים מהר וטוב אבל הסיטואציה קשה". אולי משום הנהירה לחנויות היין והאון-ליין הפנה אורי את העובדים שעסקו בכל העסקים שהוזכרו ודוממים, אל החנויות ובכך נמנע מלהוציא עובדים לחל"ת בתקופת הסגר השני.

ומה בעתיד?

הנחת אבן פינה יקב רנאטי בדלתון  //  צילום: אביהו שפירא

לאורי תוכניות רבות, רק לפני זמן קצר, הניח יחד עם לני רקנאטי את אבן הפינה למבנה יקב רקנאטי החדש באזור דלתון שבצפון הארץ. "יש לנו עסק מיוחד בארץ ואני גאה במה שיש. אמרתי בטקס הנחת אבן הפינה עם לני שזה מיוחד להיות שותפים 20 שנה ולהיות מרוצים. שנינו מגיעים מרקעים שונים והתחברנו בעבותות שהביאו להחלטה על הקמת יקב משותף בהשקעה נכבדה מאוד. זה אפשרי רק אחרי שאתה מכיר ומתחבר באמת".

"אנחנו מאוד נמרצים, אני דורש ממני ומהילדים המון וכך גם מהעובדים, אבל דבר ראשון דורש מעצמי. אני מתחיל מוקדם בבוקר, מסיים מאוחר ומצוי בקשר רציף עם הלקוחות".

כששאלתי אותו על מה הוא מצטער בקריירה שלו הוא משיב שאם היה יודע בגיל 18 את מה שהוא יודע היום היה מגיע להישגים גדולים הרבה יותר. אבל אם יש משהו שעליו הוא מצר הוא שלא רכש בזמנו יקב בבורדו. "היו כוונות, בדקנו ובסוף זה לא יצא לפועל" היום לדבריו הבדיקה התחדשה ויש לו כוונה אמיתית לעשות מעשה ולייסד את מה שאולי ייקרא בעתיד שאטו שקד או Château Amande.