אני מת על יין. ובא לי למות או להרוג את הגיס של אחות של אשתי כשהוא הורס לי בקבוק יין משובח. ואני אלוף בלהרוג יינות. לפחות אלוף במילואים. היום זה קורא לי הרבה פחות.

מעשה שהיה כך היה:

יינות דרום אפריקאיים הם הפטיש שלי (וחלק מהגנטיקה). אפילו בניי הקטנים לומדים להינות מיין אפריקאי אדום ואיכותי. אני נשבע לכם, בני הקטן רק רואה אותי בארוחת ערב עם כוס יין אדום ולא מוכן להמשיך ולאכול עד אשר הוא טועם ממנו או ליתר דיוק לוגם ממנו ממושכות. לעיתים יקירתי ואני חוששים שניעצר על ידי הרשויות להגנת שלום הילד בשל דרדור ילדים לשתייה ויחייבו אותנו להרשם ל AA... אגב, לא כל יין הוא אוהב. הוא מעדיף קברנה, שיראז ופינוטאז על פני מרלו, יינות לבנים ובלנדים אחרים.

בעת לימודיי בדרום אפריקה גרתי ולמדתי בקייפ טאון, העיר עם המיקום הגיאוגרפי הטוב ביקום. כאן אלוהים תכנן את התמ"א בעצמו, לא וד"לים ולא ועדות. בקרבתה מצויים מספר עמקי יין, מתוכם אציין שניים. האחד Stellenbosch והשני Paarl. בכולם יקבים טובים יותר וטובים פחות, אך הטבע והנוף מסביב לא מאפשרים לאף אחד מהם להיות יקב רע. בעיקר עליי לציין את יינות הפינוטאז (Pinotage) שמאוד אהובים עליי וכך את יינות הבוטריטיס שטעמם וצבעם כשל זהב טהור רך מתוק מדהים ביופיו וכובש בטעמו וריחותיו, ובייחוד בצירי הבוטריטיס של יקב Zonnebloem.

לקראת סיום לימודיי בקייפטאון וחזרתי לישראל החלטתי לעשות סיור יקבים אחרון ולקנות יינות צעירים, טובים ושניתנים לשמירה לאורך זמן. השקעתי באריזה מיוחדת, הובלה ראויה ולאחר מספר שבועות קיבלתי אותם בארץ. כמה עשרות בקבוקים טובים ארוזים ועטופים למשעי.

כאן החלו חטאיי.

אחרי חזרתי ארצה, מתוך קמצנות טיפשית ויהירות מיותרת הרשיתי לעצמי לפתוח בקבוק אחד מדי שנה.

וכך חלפו להן השנים.... ונדדו עמי הבקבוקים... בין תל אביב לירושלים, ובתוך ירושלים ובתוך תל אביב וקצת בחדרה, ממש כדברי השיר "הנה אני בא" של הדג נחש... וממש כמו בשיר סיימתי בתל אביב... עת פגשתי בחורה יפה וזוהרת (אז חברתי היום זוגתי ואם ילדיי) שאהבה ואוהבת יין. עם ההתבססות הזוגית, תרומתי לבניית הנכסים המשותפים הייתה כבדת משקל - בקבוקי יין דרום אפריקאים רבים, בבחירה אישית, ביבוא מיוחד...שלי. התגאיתי באוסף (ולא ידעתי עד כמה חטאתי בחטא ה Hibris...). היו שם כמובן יינות בוטריטיס של יקב Zonnebloem שמיוצרים רק פעם בכמה שנים, לעתים שנים רבות, יינות אדומים של יקב Rust En Vrede שהינו היקב הדרום אפריקאי הראשון שהכניס נציג לרשימת 100 היינות האדומים הטובים בעולם, יינות של Stellenzicht, Simonsig, Thelema, Backsberg, Simonsvlei וכמובן Nederburg. ועוד כמה שאני ממש לא זוכר. רשימה לתפארת, שטיח אדום לפסטיבל היין. לכל יין בא סיפור איך ומתי ולמה נקנה, בקיצור חפרתי לזוגתי בראש עד שהייתה בטוחה כי בידיה אוצר שאין שני לו בעולם....

ומדי פעם פתחנו בקבוק יחדיו. חלק יקירתי אהבה וחלק פחות. והמדהים מכל הוא שאני הייתי זה שלמד ובא עם קצת ידע בנושא וכל פעם שעשינו טעימה עיוורת, גם עם יינות ישראליים, היא פשוט עקפה אותי באבחנות שלה כמו שמכונית מרוץ פורמולה 1 חדשה ויפה עוקפת עגלון עם חמור עייף.

עברו כמה שנים, ושתינו כמה בקבוקים, והייתה לנו בדירה השכורה סאונה מעץ לא שמישה, בחדר אחורי שלא פונה לכלום. היינו בטוחים שכל כך הרבה עץ ייתן לכל הבקבוקים שלנו הגנה ראויה. והנה, יום אחד, פתחתי בקבוק, אבוי. טעמו לא היה במיטבו, ואף למטה מזה... לא נורא זה קורה. נפתח שני. ושוב... חמצמצות של זיקנה וחשיפה לחמצן שחמק לו דרך פקק השעם. טוב... זה כבר לא נחמד. ושוב , בקבוק שלישי... ושוב, מפח נפשי.... ועוד ועוד ועוד, כך בערב אחד, זכה השפד"ן ב 15-20 בקבוקי יין דרום אפריקאיים, משובחים לשעבר שאיש מעולם לא זכה ביקרם ולא טעם את עושרם וכל זאת בשל רשלנות ויהירות של חובב יינות שכמו הרבה דברים בחיים צריך ללמוד בדרך הקשה.... והנה הלכה לה הנדוניה.... והגברת נשארה עם אחד שרק יודע לספר סיפורים, ובקבוקים ריקים, שלא זכתה להינות מריחם וטעמם....

והיום, תשאלו.. יש ערימת יינות בבית. אך בקבוק לא זוכה ליותר משנתיים שלוש ואולי ארבע של חסד וזהו. שותים ונהנים. ולקראת מעברי דירה, וממש הקיץ אנו עוברים דירה, אנחנו פשוט מכלים את המלאי. ויום אחד, כשיהיה לנו בית סופי, יהיה גם מקרר מתאים לכל הצרכים.

מוסר השכל
לחובבי היין - כדאי לקנות מקרר, או מרתף טחוב, או וילה בטוסקנה או בית בפרובאנס או יקב בדרום אפריקה, העיקר שיהיה היכן לשמר יינות כמו שצריך.

וליצרני היין הישראלים:
מתי נזכה , כמו שיקבים רבים עושים זאת בחו"ל, שלפחות תמליצו לנו על התווית האחורית בבקבוק לכמה שנים כדאי לשמר את היין, זה לא יזיק (תכניסו את הסייגים המשפטיים שלכם), זה רק יגביר את נושא העניין את אנשים בשמירת היין וקידום תרבות היין. תוכלו כך למנף למשל מסעות שיווק כדוגמת לקראת ראש השנה - לחזק מיתוג של קברנה 2004 מסוים או מרלו או שיראז משנה מסוימת.