פסטיבל היין ה 16 של יקבי יהודה נפתח באירוע חגיגי במיני ישראל, ונדמה כי משנה לשנה הפסטיבל מרכז יותר ויותר עיניין בקרב חובבי היין
אזור היין של יהודה הוא אזור היין הראשון בישראל אשר לקח את עצמו ברצינות. המועדון הוקם כבר בשנת 1998 על ידי חמישה יקבים בלבד וכיום הוא מונה כ 30 יקבים, החל מיקבים ביתיים, דרך יקבי בוטיק ועד ליקבים מסחריים ו"רציניים" בקנה מידה ישראלי. פסטיבל היין השנתי האזורי מתקיים השנה בפעם ה 16 ברציפות, ונדמה שמשנה לשנה מרכז הפסטיבל יותר ויותר עניין. אזור היין של יהודה אינו מציע רק יקבים, אלא מטפח שיתופי פעולה גם עם מלונות ובתי הארחה באזור, והוא משובץ במסעדות ובתי אוכל, חלקם בתוך היקבים עצמם. אין ספק, מדובר באזור יין של ממש, אשר חשיבותו היא גם במרכזיותו מבחינה גאוגרפית.
נכון, לא כל היקבים הנמנים על המועדון ממוקמים בדיוק בתחומי יהודה, ובראשית דרכו קיבל המועדון לשורותיו מספר יקבים "אורחים"; אמנם, המהלך הנועז ויוצא הדופן שהוחל בו לפני שנים אחדות בניסיון ליצור כללי גידול וייצור מחייבים אשר יחולו על יקבי המועדון, לא צלח בינתיים; אכן, לא כל היקבים מייצרים יין מענבי האזור בלבד; וכן – קשה למצוא הומוגניות בין היינות המיוצרים באזור. אולם, למרות כל אלו, הרי שבמושגים ישראלים ולו רק בשל ההתמדה, מכונת השיווק המשומנת והמשפחתיות המאפיינת את חברי מועדון היין האזורי – צריך להוריד בפניהם את הכובע.
פסטיבל היין ה 16 של יקבי יהודה
צילום: עידן בר אולפןכפי שכבר רמזתי, פסטיבל היין האזורי הוא סיפור הצלחה של ממש. מעבר לאירוע הפתיחה החגיגי, אשר נערך גם השנה באתר "מיני ישראל" שליד לטרון, אשר אודותיו ארחיב בהמשך, ובנוסף ליקבים הפותחים את דלתותיהם לקהל הרחב, בעיקר בסופי השבוע, מציע הפסטיבל שפע של פעילויות: החל בערבי יינן, סיורים מאורגנים ביקבים, טיולי כרמים המשלבים סיורים בשפע הגתות העתיקות והחורבות הפזורות באזור, ארוחות גורמה, מפגשים עם יוצרים שונים ובתים פתוחים, אירועי מוזיקה, מרוץ היקבים הנערך בפעם השישית בשלושה מקצים, מבשלות בירה ועוד. פרטים מלאים ניתן למצוא באתר התיירות של יהודה, שהוא גם אתר הפסטיבל – www.tour-yehuda.com ובאתרי היקבים.
לנוחות המבקרים ביקבי האזור, מחולק למעשה אזור היין יהודה לארבעה אשכולות שונים של יקבים (באזור עוד מספר יקבים קטנים שאינם חברים כיום במועדון היין האזורי):
אשכול גיזו – כולל את סביבות העיר בית שמש ומצפון לה. באשכול זה נמצא יקב טפרברג 1870 – היקב הגדול מבין יקבי יהודה, יקב כץ, יקב קדמא, המייצר יין בשיטות ייצור עתיקות בכדי חרס, יקב מוני הציורי, יקב לטרון הייחודי הממוקם במנזר השתקנים, יקב נבות (ומבשלת פפו), יקב שורק ובית הספר ליין שעבר לפני יותר משנה לקיבוץ נחשון, יקב כרם ברק, יקב כרמי יוסף – יקב בוטיק משפחתי ותיק, יקב צרעה המוביל את תפישת הטרואר האזורי ויקב פלם.
אשכול המזלג – נמצא בחלקו המזרחי של אזור היין יהודה, בו נכללים יקב בר גיורא, כרם ניר, יקב נבו, יקב סוסון ים עם יינותיו יוצאי הדופן, יקב קטלב של יוסי יתח הפעלתן, יו"ר הנהלת מועדון היין של יהודה.
ערב הפתיחה של הפסטיבל מהווה הזדמנות
מצוינת לערוך מעין סיור מקדים בין היקבים,
להכיר את האנשים העומדים מאחוריהם
ואת סגנון היין שהם מייצרים
אשכול ההר – על פי שמו ניתן להבין כי מדובר ביקבים המצויים באזורים הגבוהים יותר של האזור, בחלקו הצפון מזרחי – יקב קסטל היוקרתי, יקב צובה, יקב יהודה (הקרוי לא רק על שם האזור, אלא גם על שם בעליו אבי יהודה) ויקב ענתות הנושא את שם הישוב בו הוא ממקום, מצפון לירושלים.
אשכול עדולם – אשכול היקבים הדרומיים, הסובבים את עמק האלה – יקב עגור, יקב קלע דוד, משק יין הנס שטרנבך, יקבי עמק האלה – היקב המרכזי של תת האזור, יקב יפו, יקב שריגים ויקב צפרירים, ובנוסף להם שני היקבים הממוקמים בפתחו הדרום מערבי של אזור היין יהודה, בקיבוץ גת – יקב לה טרה פרומסה (יינות בסגנון איטלקי מובהק) ויקב ספרה של דורון רב הון המתמחה ביינות לבנים.
ערב הפתיחה של הפסטיבל מהווה הזדמנות מצוינת לערוך מעין סיור מקדים בין היקבים, להכיר את האנשים העומדים מאחוריהם ואת סגנון היין שהם מייצרים. הטעימה המקדימה והמרוכזת של יינות היקבים כולם, יכולה לסייע בידינו לקבל החלטה מושכלת באשר ליקבים שנרצה לבקר בהם במהלך תקופת הפסטיבל. מגוון הסגנונות מהווה חלק מן הקסם של יקבי יהודה, לצד האווירה המשפחתית. ניכרת לעין ההיכרות הקרובה בין בעלי היקבים, אשר נפגשים לא רק פעם בשנה בערב הפתיחה של הפסטיבל, אלא במהלך השנה כולה, ומחליפים ביניהם טעימות, דעות, עצות ואפילו ציוד. משפחה, כבר אמרנו?
היינות שנפתחו בערב הפתיחה מרובים ולא ניתן כמובן להתייחס לכולם ואפילו לא למרביתם ואולם, פטור בלא כלום - אי אפשר. מאחר והיתה לי היכרות מוקדמת עם רבים מיינות אזור יהודה ובעיקר, מאחר שנהגתי לאירוע ברכבי וחשוב יותר - ממנו, החלטתי הפעם לצמצם מאוד את הטעימה ולהסתפק בבחינת מספר יינות חדשים ולא מוכרים, או משנות בציר אחרונות, ביינות העשויים להיות בעלי פוטנציאל, או בכאלו הנותנים תמורה טובה למחיר. בהחלט היה מה לטעום.
אם מדברים על תמורה טובה למחיר, ניתן לציין את השרדונה רזרב 2013 של טפרברג 1870, יין עדין ומאוזן שבמחיר של 50 שקלים ביקב נותן תמורה מצוינת. עוד יין מעניין ובמחיר שווה לכל כיס מגיע מבית הספר של יקב שורק, בלנד של קברנה סוביניון מכרם ספסופה וסירה מאזור מצפה רמון, ללא יישון בעץ, יין פירותי וטעים, ללא הטעם הסוכרייתי המאפיין לעתים יינות העשויים בסגנון זה. קסטל גרנד וין 2012 הוא יין מצוין עם פוטנציאל טוב, שלאחר חדרור ומזיגה חוזרת פעמים מספר מדקנטר לדקנטר, נפתח באופן מפתיע ונותן תחושה של יין כמעט מוכן לשתייה. יקב כץ הציג ניסיון טעימה מעניין – 2 "באצ'ים" – חביות שונות של יין מאותו מותג – קדים, ובעלי ממסך דומה, בהחלט ניתן היה לחוש בהבדל.
ערב הפתיחה אמנם מאחורינו אבל חודש הפסטיבל רק החל. מומלץ מאוד לנצל הזדמנות שנתית זו להכיר באופן מעמיק את יקבי יהודה ואת יינותיהם, ממש באמצע הארץ ובמרחק נסיעה קצר מתל אביב ומירושלים. מובטחים לכם אווירה טובה, הכנסת אורחים אמתית ולא פחות חשוב מכך – יינות טובים.