לפני כשלושים שנה עבדתי ברומא. חברי הטוב עבד בארץ בשירותי הביטחון ובמסגרת עבודתו התלווה כמאבטח, לשר בממשלה, שנסע לביקור פרטי וחשאי בונציה. קבענו אני והחבר, שאגיע לונציה ושניפגש שם.
הגעתי עם רכבת ועליתי על סירה שהפליגה לאי התחרה "בוראנו", שם קבענו להיפגש.
הגעתי לווילה יפה ששכנה ממש על קו המים ושם פגשתי את חברי.
הסתבר שהשר הנכבד נמצא בוילה הזו יחד עם המאהבת שלו. החבר ואני ישבנו במטבח, שוחחנו וצחקנו והשר שהה כל אותה העת עם ידידתו בחדר השינה.

כעבור כמה שעות של מפגש חברי נפרדנו ועשיתי את דרכי למזח, להמתין לסירה שתחזיר אותי לתחנת הרכבת של ונציה. הסירה קרבה למזח ועגנה ותחילה ירדו ממנה הנוסעים שהגיעו זה עתה מונציה. לפתע בין הנוסעים היורדים, ראיתי אישה שנראתה לי מוכרת, הצצתי בה ו"ירד לי האסימון". האישה היתה אשתו החוקית של השר וזיהיתי אותה על פי תמונות שלה שפורסמו לפעמים בעיתונות.

אמרתי לעצמי שלא יתכן כזה צירוף מקרים, שהבעל נמצא פה עם המאהבת בחשאי ולפתע אשתו, מכל המקומות בעולם, צצה דווקא פה.
ידעתי שאני חייב להזהיר את החבר שלי, לפני שתתפתח פה שערוריה בינלאומית. טלפונים סלולריים עוד לא היו אז, לכן הסתובבתי ורצתי במהירות חזרה לווילה.
כולי מתנשף ומזיע הגעתי והחבר שהופתע לראות אותי שוב, התעשת מיד "אנו חייבים להבריח את השר מפה" אמר והוסיף "חכה, אני צריך שתעזור לי, תעמוד ליד שער החצר ותודיע לי אם האישה מגיעה".

המאבטח נכנס במהירות לבית. חלפו שניות ספורות והחבר יצא בריצה מהבית, אחריו השר לבוש בתחתונים עם המכנסים בידו ומאחורי השר רצה המאהבת, אף היא לא עם יותר מדי בגדים לגופה.
שלושתם יצאו בריצה מפתח הבית וקפצו לסירה שעגנה במעגן הפרטי של הבית. החבר צעק לי "תעכב אותה כמה שאפשר, אהיה איתך בקשר", הוא הניע את הסירה והשיט אותה במהירות לכיוון הים.

נשארתי לעמוד ליד השער, מסתכל לכיוון הסמטא הקרובה, ממתין לבאות, אך האישה לא הגיעה. אמרתי לעצמי איזו פאדיחה עשיתי, אם יסתבר שטעיתי וסתם גרמתי לכל המהומה. חלפו כמה דקות, אני 'על קוצים', ואז הגברת הגיעה. היא צעדה בנינוחות ישר לכיוון הווילה. "שלום" אמרה לי בעברית "אני רוצה לפגוש את בעלי". חסמתי בגופי את השער ואמרתי לה "מצטער, אין פה אף אחד".

האישה צחקה "אני יודעת" אמרה, הסתובבה והרימה את ראשה "לואיג'י" היא קראה באיטלקית "totu bene"?. למשמע הקריאה התרוממה לפתע דמות של גבר צנום ממרפסת הבית שמול לווילה, הוא החזיק בידו מצלמה עם עדשה ארוכה וענקית " si seniora totu molto bene" הוא השיב. האישה פנתה לעברי "תגיד לבעלי שאם הוא לא רוצה שהתמונות יתפרסמו השבוע בעיתונות בארץ, כדאי לו מאוד להתקשר אלי כמה שיותר מהר", אמרה ועשתה את דרכה בחזרה.

על זה נאמר – כל אחד אוכל את מה שהוא מבשל.