צילום: קובי קלייטמן

אי של שפיות, אי של רוגע בתוך הסערות המטורפות של ההווה, זו הדרך בה אני רואה את הבר הוותיק אימפריאל בתל אביב. לפני עידן הקורונה, היה זה מקום של קוקטיילים מן המשובחים שטעמתי בישראל, אוכל טוב, אוירה טובה, מוסיקה טובה ואינטימיות. נחשו מה? הוא נשאר בדיוק אותו דבר עם כמה התאמות תקופתיות כמו מדידת חום, מסכות ודילול הנוכחים בבר. למרות זאת, עם הכניסה לתוך הבר נראה כאילו כל טרדות היום נותרות בחוץ.

מזה שנים שאני פוקד את בר האימפריאלי ועל אף שתארים בינ"ל או מקומיים אינם מרשימים אותי בדרך כלל, המקום מצדיק כל מילה טובה שנכתבה או נאמרה עליו. המוסיקה תמיד מתאימה לכל מצב רוח, נעימה לאוזן וקובעת טון מתאים לאווירה האינטימית של המקום. האוכל במנות קטנות בינוניות ומתאים לרוב הקוקטיילים שטעמתי מהתפריט, אינו מכביד מדי ויוצר אפקט סינרגיסטי עם כל מה שמסביב. הקוקטיילים – טוב, בתרבות ברי הקוקטיילים שצמחה בתל אביב במיוחד בשנים האחרונות, נראה שמישהו צריך להיות בחוד החנית ואני לא מתבייש לומר שלדעתי האימפריאלי שומר כבר שנים על מעמד זה בגאון.

בואו נדבר קצת על האוכל שיש למקום להציע: שרימפס בטמפורה עם מיונז צ'ילי, לימון ותערובת תבלינים "יפנית". מנה נהדרת! אני לא יודע מה תערובת התבלינים היפנית מכילה כאן אבל היא השתלבה יפה מאוד במנה שבמקומות אחרים פעם מזמן קראו לה פופקורן שרימפס. טורטייה סלק עם דג לבן בטמפורה בשילוב שמנת חמוצה, סלסה סלק, כרוב אדום ועשבי תיבול – מלבד העובדה המעט מבעסת שאי אפשר ממש לקפל את הטורטייה ולטרוף אותה בכמה ביסים כי היא יותר טאקו מאשר טורטייה, מדובר בשילוב טעמים מנצח, קל ומרענן. בהזדמנות זו כדאי לתקן את הפערים בין התפריט באנגלית ובעברית בו טאקו באנגלית הפך לטורטייה בעברית (מזל שלא רשום לאפה).

צילום: קובי קלייטמן

סלט עגבניות צבעוניות עם תירס חרוך, עשבים, ויניגרט ועוד עשוי נהדר כשמעליו מגורדת גבינה מיושנת בעלת טעמים חזקים. שילוב עלי הסלרי במנה היה ניצחון בעבורי. מצד אחר תנו לי סלרי בכל צורה ומצב ואני לא צריך יותר שום דבר. אולי קצת בלאדי מרי לטבול.

אוהבים תפוחי אדמה? אז הנה גרסה מצויינת של תפוחי אדמה על הגריל עם פפריקה מעושנת ואיולי צ'יפוטלה. איזה כיף לנגוס במשהו רך וקריספי בו זמנית לצד קוקטייל שרק נראה קליל אבל מתעתע מאוד. השילוב מונע השתכרות מיותרת אבל בהחלט מזמין באז חביב ונעים. ואם כבר נעים לכם אז הזמינו את ההמבורגר בקר (160 גר') עם גבינת צ'דר, איולי ועוד. מנה מדוייקת – בול מה שצריך כשמזמינים את הקוקטיל השני.

תפריט הקוקטילים הוא בעצם אסופה של כרטיסיות מלבניות ממוספרות שבראשן שם הקוקטייל, המקום בעולם אליו הוא קורץ, תכונותיו העיקריות (נניח "עשיר-ארומטי-פירותי), מחירו ומרכיביו. המרכיבים הם אחד הדברים שאני הכי אוהב בברי קוקטיילים איכותיים, תמיד יש שם הפתעות, תמיד אחרי קריאת המרכיבים אני מנסה לברור אותם במוחי מתוך הקוקטייל ופעמים רבות לא מצליח. אני לא מצליח כשמרכיבי הקוקטייל שוהים בהרמוניה מושלמת אחד עם השני וזה מה שקורה פה. בכל הפעמים בהן הגעתי לאימפריאלי, התחושה הייתה שהכל עובד, עובד טוב.

קינוח? פחות מתאים לי אחרי מנות הסוכר הגדושות בקוקטיילים אבל הליכה לאורך חוף הים בהחלט. הבר השוכן במלון אימפריאל שעל רחוב הירקון בתל אביב מצוי מרחק נגיעה מהטיילת היפה של העיר תל אביב-יפו. המלצתי היא לסיים את הערב עם הבאז הנעים של הבר ועם הבאז הנעים של הבריזה הים תיכונית. שלרגע לא נשכח מי ואיפה אנחנו.