תקופה זו של השנה היא העת בה מתחילים להגיע סכומי בציר והערכות לגבי היינות הצפויים, מאזורי היין של חצי הכדור הדרומי. כזכור, בחציו הדרומי של הכדור עונות השנה הן הפוכות לעומת אלו שאנו מורגלים בהן, הקיץ מסתיים לו בחודש מרץ לערך ובציר הענבים מתחיל בדרך כלל כבר בפברואר ונמשך במרץ ובאזורים הקרים יותר, לעתים גם אל תוך אפריל. בחצי הכדור הדרומי הסתיים לפיכך בציר 2013 והתגובות המופצות ברשת באשר לאיכות הבציר – מצוינות ואף מעבר לכך.

בציר השיא של ניו זילנד? 

הייננים בניו זילנד בעננים, הדעה הכללית הרווחת היא שבציר 2013 הינו אחת משנות הבציר הטובות ביותר שנרשמו באיים הצפוני והדרומי בכל הזמנים, אם לא הטובה שביניהן. עד היום צוינו כמצטיינות במיוחד שנות הבציר 2010, 2009, 2006 ו 1998 ומעתה צריך יהיה להזכיר באותה נשימה, גם את שנת בציר 2013.

מהו הדבר שהפך את שנת בציר זו לגדולה כל כך? ובכן בראש ובראשונה, תנאי גידול כמעט מושלמים ובפרט – קיץ ממושך ויבש במיוחד, על סף בצורת, שמנע מחלות והביא להבשלה אחידה ומלאה, אשר חייבה בציר אינטנסיבי על פני פרק זמן קצר במיוחד. הפרי איכותי ביותר והיינות צפויים להיות חדים, חדורי פרי ומורכבים. היה זה בציר "גדול" תרתי משמע. כמעט 350,000 טונות של ענבי יין נבצרו בניו זילנד – כמות שיא המהווה גידול של 5% לעומת בציר 2011 וגידול מרשים של 28%, לעומת בציר 2012 המצומצם.

הזן המרכזי – סוביניון בלאן, ואזור הגידול המרכזי – מרלבורו, הניבו שניהם כמויות שיא ואיכויות שיא. יינני יקב הפרימיום "וילה מריה", בראיונות הן באתר היקב והן באתר Decanter, הפליגו בשבחי הפרי שהגיע מאזור מרלבורו ותארו אותו כ"יוצא מגדר הרגיל". הטעמים כה טהורים ונקיים, עד שניתן להבחין היטב בשוני בין קלונים שונים ובין סוגי קרקע, כאשר מלבד הסוביניון בלאן, גם ענבי השרדונה והמרלו צוינו על ידי ייננים שונים כמשובחים במיוחד. יקבים נוספים ציינו לטובה את איכויות ענבי הפינו גרי והפינו נואר.

גם האוסטרלים מתלהבים
התלהבות רבה מגיעה גם מכיוונם של הייננים באי האוקייני הגדול ביותר – אוסטרליה.

על פי כתבה שפורסמה באתר Wine Spectator, באזור היין של דרום אוסטרליה מדברים על בציר שהיה מן המוקדמים והקצרים שחוו, עם איכות ענבים הנעה בין טובה לבין יוצאת דופן, הן בענבים הלבנים והן ביחס לאדומים. מבטיחים במיוחד הם הזנים שיראז, גרנאש, קברנה סוביניון וריזלינג.
גם באזור ויקטוריה היה הבציר קצר במיוחד, שם החלו לבצור בראשית פברואר ומרבית הכורמים כבר סיימו את מלאכת הבציר במחציתו של חודש מרץ. הכמויות אמנם אינן גדולות ואולם, נרשמת התרגשות רבה באשר לאיכות ובפרט כשמדובר בזנים שרדונה, פינו נואר ושיראז.

במערב אוסטרליה היה הקיץ חם קצת פחות ואולם עדיין חמים ובמיוחד יבש, עם מזג אוויר אידיאלי בזמן הבציר. סערות אביביות היוו אתגר מסוים והפחיתו את כמויות ענבי הסמיון והשרדונה באזור מרגרט ריבר ואולם לא פגעו כלל ביבולי הזנים האדומים, המציגים על פי תיאורי הייננים - טאנינים בשלים ובשרניים, תוך שימור הרעננות וארומות הפרי. היינות מן הזנים הלבנים מוצגים כעשירים בטעמם, עם ארומות יפות, מאוזנים ובעלי מרקם נדיב. הזנים המבטיחים במיוחד באזור גידול זה, הם זני השרדונה והקברנה סוביניון.