בשמות אשר הפכו מנטרה חוזרת בשבועות האחרונים באזעקות הצבע האדום מופיעים גם ניר בנים, זרחיה, אביגדור, גת, גדרה, ברור חיל ועוד. בימים יפים יותר, חובבי יין ישראלים מכירים את המקומות הללו בזכות היקבים המצויים בשטחם: רמאן, מרשה, צימבליסטה, לה טרה פרומסה (יקב ומסעדה), בן שושן ועוד. 

שוחחתי השבוע עם שני ייננים: אורן מיקב מרשה (מושב זרחיה), וסנדרו פלגריני מיקב לה טרה פרומסה. בשיחות עם שניהם ניכר הייאוש הכלכלי, אבל לא המורל הכללי והתחושה שבסוף יהיה טוב. שני היקבים מייצרים סדר גודל של כ 10 אלף בקבוקים בשנה, וכרגע עומדות בפניהם שתי בעיות עיקריות – הבציר והמכירות.

ליקב לה טרה פרומסה, המפעיל גם מסעדה, יש מרכז מבקרים הפעיל בימים חמישי עד שבת. סנדרו, בעל היקב, מספר כי כל המבקרים הצפויים נעלמו. "ביטולים על ביטולים על ביטולים. קבוצות תיירים שהזמינו ביטלו. כמה אירועים של קבוצות אחרות התבטלו. אני יכול להגיד שבתוך שלושה שבועות ביטלו כ 380 אנשים שהיו אמורים להגיע". סנדרו מתאר פגיעה של כ 95% במחזור העסקי בהשוואה לאשתקד, ולמרות זאת הוא ממשיך להפעיל את המרכז בסופי שבוע. "בשבת האחרונה היו ארבעה אנשים, ובשבת שלפני כן היו 12 אנשים. המקום שלי מושכר, ובסוף החודש צריך לשלם שכירות וחשבונות, אם יש או אין לך".

אורן מיקב מרשה מתאר מציאות דומה. יקב מרשה משמש מעין שאטו ישראלי. מבנה היקב המוקף כרמים, הוא בבעלות משפחתית מלאה. האב אחראי על הכרם, ואורן על היין. אורן מספר כי "בימים אלה בעיקר אין מבקרים. עכשיו, לאחר חודשים של עבודה מאומצת היינו אמורים לקלוט קבוצות מבקרים, אבל הכל עומד במקום". ואם זה לא מספיק, בשבוע הראשון בו החלו מתקפות הטילים והאזעקות להתגבר, היה השבוע בו צריך היה לבקבק. צחוק הגורל הוא שאורן נקרא לצו שמונה (ועודנו תחת צו זה). הביקבוק התבצע כמבצע צבאי בזעיר אנפין, שניה בטרם עזב אורן אל שירות המילואים. כך הם פני הדברים כשליין יש זמן משלו, אבל המלחמה מתקתקת בזמן וקצב אחרים. 

"כשצריך לבצור, צריך לבצור - זה בידיים שלך"

אורן מספר כי הבציר הראשון של ענבי שנין בלאן אמור להתחיל בתוך כשבוע וחצי – שבועיים. "עשיתי בדיקות לפני שבוע, ואני צריך לבדוק איך אוכל להגיע לכרם שוב לביצוע בדיקות. יש נפילות באזור, אבל אפשר לעבוד. אם יש אזעקה ואתה בכרם, אין לאן לברוח".

אצל סנדרו המצב מעט שונה. 15 הדונמים שלו המגודלים על ידי כורמת בקיבוץ כרמים, גם הם באזורים המועדים לנפילות, אבל לא ספגו פגיעות ישירות. סנדרו מלין על העובדה כי הבציר עומד להתחיל, אבל "אין פועלים כרגע, אין אנשים שבאים לעשות בציר. אתה מסתדר עם מה שיש. כשצריך לבצור, צריך לבצור - זה בידיים שלך." 

התסיסה סוערת ומכירות אין

אורן מוכר את יינות יקב מרשה הן ביקב, והן באמצעות מפיץ מיואש מעט: "אנחנו די עומדים במקום. לא מושכים יין, כי אין דרישה. ראיתי את המסעדות באזור הדרום במו עיני, המסעדות לא עובדות. רוב הזמן המסעדות ריקות. אנחנו ממתינים שהעסק הזה יירגע. תכננתי לעשות השקה של היין החדש, ואני לא יודע אם וכאשר מתי זה יקרה".

גם סנדרו מחפש דרכים לפצות על ההפסדים הכבדים. כך למשל ידיד קרוב הזמין את היקב למכירה בת יומיים של יינות לה טרה פרומסה בביתו, כאקט של תמיכה, ובסוף השבוע האחרון, בימי חמישי ושישי, נמכרו יינות היקב בהאנגר 11 בתל אביב, במסגרת יריד מכירות עסקי הדרום. 

הימים הבאים נראים אפורים למדי, ואולי בעיניים לחות קמעה נצליח לראות את השפיות שבה למחוזותינו במהרה. מי ייתן ונזכה לראות את הכורמים עוסקים במלאכת הבציר, את הייננים עמלים על התירוש והתסיסות הראשונות, ואותנו, המרווים את סקרנותנו ביין, חוזרים לטייל ביקבי הדרום והשפלה במהרה בימינו, ושלום לכל עם ישראל.