צילום: קובי קלייטמן
לאלו מכם המחפשים הרפתקאות בדרום מזרחה של איטליה, כדאי לדעת שזו אכן הולכת להיות הרפתקה. הרפתקה עם מעט אנגלית, עם כבישים בעייתיים, נופים מרהיבים ואוכל מצוין. וכן, גם יין טוב אם תבחרו אותו בזהירות.
לאחרונה שהיתי באיטליה לפרק זמן קצר באזורים בזיליקטה ואברוצו לביקור בין יקבים שעל חלקם כתבתי ועל אחרים עוד אכתוב. הסיור המקצועי היה שזור נסיעות ואוכל טוב, המון אוכל טוב. אלא שלמי מכם המתכנן טיול לאזורים אלו מוטב שייקח בחשבון כמה גורמים משמעותיים. ראשית המרחקים בין מקום למקום גדולים מאוד. גם אם המרחקים מצומצמים, הממשלה האיטלקית אינה משקיעה כמעט בכלל בתשתיות האיזור ולכן הדרכים עקלקלות וגורמות לנסיעה איטית, בעיקר בשעות הלילה, בהן עיני התנים המציצים מבין שדות החיטה הגובלים בכביש, הם האור היחיד שמוחזר לפנסי המכונית. המארח שלי סלים שהאב, מנהל הייצוא של קבוצת פרנזה-פנטיני, כינה את בזיליקטה כ"מקום שאלוהים שכח". כל עסק שמוקם באזור מתקבל באהדה רבה.
חלק מהמקומות הללו, כמו העיר פסקארה (Pescara) למשל שבמחוז אברוצו, ערוכות לקליטה של המוני מטיילים ותיירים, אולם בפועל את החופים היפים והמצילים המסוקסים המסתובבים להם כבר מהשעות המוקדמות של הבוקר בספידו צבעוניים ומהודקים, שוטפת בעיקר תיירות פנים. תיירות עושה את האיטלקים באזור הזה שמחים במיוחד. ככה זה כששיעור האבטלה במחוז בזיליקטה מגיע במקומות מסויימים עד כדי 80% והאיטלקים המתפעלים את המלונות והאתרים השונים עובדים בקיץ בקרבת החופים ובחורף מעתיקים את מקומם לאתרי הסקי. ביקור בעיר מטרה (Matera) שכונתה בעבר "הבושה של איטליה" תחשוף בפניכם עיר שנבנתה מתוך מערות והיום הולכים ונבנים בה מלונות חמישה כוכבים לתפארת בתוך הנוף שהוכרז כנוף לשימור על ידי אונסק"ו.
הנופים משכרים, אין ספור כרמים, שדות חיטה ואלומות חציר מביטות מכל עבר, מאיימות להתגלגל מן הגבעות אל המכונית. נופי אברוצו ובזיליקטה עוצמתיים ונדמה שכל מה שצריך הוא לפרוס שמיכת פיקניק ולשבת לאכול ולשתות. ואל תשכחו מפה, לא משובצת, אלא של האזור, התקשורת מאוד חלשה באזורים מסוימים ואפשר ללכת בקלות לאיבוד.
משך שנים רבות היה ידוע האזור ככזה המייצר יינות פשוטים ולא איכותיים, אולם מספר יקבים ובהם אלו של קבוצת Farnese בהם ביקרתי, הוכיחו אחרת ומנסים להעלות את קרנם של יינות האזור תוך הוכחה שצריך ואפשר לעשותם איכותיים וטעימים.
אספתי עבורכם פרטים אודות המסעדות אותן פקדתי, כולן שונות האחת מהשנייה בתפריטיהן, בקסמן ובדרכים שהובילו אותי אליהן. יש משהו באזורים הללו, בבתוליות הזו שגורם להתרגשות רבה ודי להציץ מחלון בית המלון כדי להבין עד כמה.
מסעדת Al Vecchio Teatro בעיירה אורטונה
צילום: קובי קלייטמן
כתובת: Corso Garibaldi, 35, 66026 Ortona CH, Italy. מסעדה השוכנת על צלע הר, מביטה אל הנמל והים הפרושים למרגלות המצוק. המסעדה מתמחה בדגים ופירות ים על שלל סוגיהם וצורות ההכנה שלהם על אף שיש בה גם בשר. אכלתי במקום זה החל מדגים כבושים בעדינות שאין שניה לה, דרך חסילונים, פסטה שמיימית עם פירות ים וכלה בדג שנאפה כשהוא עטוף שכבה עבה של מלח גס. דג שפולח בידיים מיומנות וסכין משל היה סלע שנחצב לכדי פסל. גזרת הקינוחים אינה מאכזבת אף היא. מקום נהדר להגיע אליו בצהריים המנומנמים של העיירה אורטונה. מחירו של תפריט טעימות נע סביב 30 אירו לאדם.
מסעדת Trabocco Pesce Palombo בעיירה פוסצ'זייה
צילום: קובי קלייטמן
כתובת: SS16 Adriatica, 66022 Fossacesia CH, Italy. למסעדה הזו ליגה משלה בכל הקשור למסעדנות. המסעדה ממוקמת על אסדת דיג הנגישה מן החוף באמצעות גשר עץ שנראה רעוע מרחוק אך יציב כאדמה עליה דרכתם לפני רגע. יצאתי מן הרכב וראיתי את המסעדה מאירה במנורות הלילה המשתקפים במי הים האדריאטי, חשתי כאילו נבלעתי בסצנה מתוך סרט, והתחושה התעצמה עת שמעתי ממרחק את קולותיהם של הסועדים העליזים. אסדת דיג משמעה מסעדת דגים ופירות ים והכל טרי – שלל היום. אכלתי עוד מנה ועוד מנה אבל כשזה מגיע בקצב איטי ומלווה ביין מבעבע קליל וטוב, זה תענוג שאין שני לו. ברוסקטות סרדינים, קלמארי מטוגנים, לנגוסטין יפהפיים, מיני ירקות מטוגנים מרטבים שונים, מולים ברוטב עגבניות, תמנונים, ספגטי וונגולה ומה לא. מסעדה שובת לב עם אוירה נהדרת ותפריט מעולה. שימו לב למטבח הקטנטן בו עובדים כשמונה טבחים ותבינו מה זה להתאמץ.
מסעדת Montegusto - Cucina e Ospitalità
צילום: קובי קלייטמן
כתובת: SS 170 km 1,850, 76123 Andria (BT) – ITALY. מסעדה ומלון המצויים בפאתי פארק רחב ידיים שבמרכזו טירה ישנה ומרשימה. מסעדה מקסימה למנוחה לאחר ביקור בפארק ובטירה. המקום נטמע בנוף, מוקף שיחי לבנדר ובעונה זו פרפרים מרפרפים סביבם לרוב. התפריט מגוון מאוד ומקומי, זה אומר שתקבלו לפתיח כעכים טעימים עם קימל, גבינות קשקבל ופקורינו. אכלתי כאן קרפצ'יו עגל עם שקדים ובלסמי, פרושוטו בשר חזיר, מנת בוראטה שמיימית, פשטידה עם פרחי זוקיני וגבינת ריקוטה ועוד.
Antichi Sapori בעיירה מונטגרוסו
צילום: קובי קלייטמן
כתובת: Piazza Sant'Isidoro, 10, 76123 Montegrosso BT, Italy. נסענו בערב מרחק של כשבעים קילומטרים משך כשעה ורבע בדרך פתלתלה במיוחד רק כדי להגיע למסעדה הזו. היה שווה בהחלט ואני לא נהגתי אז מה אכפת לי. מדובר במסעדה אזורית מהוללת בת 25 שהשף שלה, פייטרו זיטו (Pietro Zito), מתמקד אך ורק בחומרי גלם מקומיים, כולל גינת התבלינים הפרטית שלו. מסעדה קטנה באופן יחסי שכל עובדיה טבחים ומלצרים הם גברים. נראה שהמסעדה מהווה האטרקציה היחידה כמעט עבור האנשים המגיעים לעיירה מנומנמת הזו. לראשונה בחיי נשנשתי גרגרי חומוס טריים, ירוקים בתרמיליהם. תענוג! התפריט מגוון מאוד וכך גם רשימת היינות. הוגשו לשולחן סלט עגבניות עם בצל סגול, מלפפון ואורגנו, מנת ברוסקטה עם ריקוטה ופסטו עשוי רוקט, מנת פרחי קישואים ממולאים ריקוטה, טארט ארטישוק וזיתים על רוטב גבינת כבשים ופקורינו, פשטידת כרישה על רוטב מנטה טריה כשלצידה בצל מטוגן, פוקצ'ה מחיטה מלאה אזורית, צוואר חזיר עם ארטישוק, פקורינו עם בצל מקורמל, נקניק על מקל ושומר, מנה נפלאה שהוגשה על אבן – ריקוטה עם סלרי מקורמל קלות.
את הארוחה ליווה יין מיקב Tormaresca מבציר 2015 בלנד של ענבי קברנה סוביניון ונגרו אמארו מאזור פוליה. יין חביב מאוד פירותי, עשיר בירקרקות באף ובפה, 13% אלכוהול, גוף בינוני, טאנינים רכים וסיומת ארוכה.
בהמשך הוגשו ספגטי עם גבינת פרמזן, ריקוטה וחציל, צלחת ירקות ופירות לריענון ולאחריה סטייק מבשר חזיר ונקניקיות מעשה ידי השף. לקינוח הוגש סורבה משמשים מעולה, סמי פרדו וריקוטה עם שוקולד ופירות.
אז איך מתמודדים על כל הטוב הזה? פשוט נוסעים, מתכננים היטב את המרחקים ואת המלונות ונושמים אויר נקי נקי שלא מותיר מקום לספק שאולי טוב שאלוהים שכח את המקום הזה ולא הביא אליו יותר מדי תיירים.
גילוי נאות: הביקור במסעדות היה חלק מביקור שאורגן ומומן על ידי קבוצת Farnese- Fantini באיטליה ועל ידי יבואן היין אורן צילינסקי. תודתי הכנה נתונה להם
