בית איש הענבים אירח לאחרונה מפגש אינטימי עם ייננים המייצגים את חבל לומברדיה (Lombardia) (יש לבטא לומ-בר-די-אה) שבצפון איטליה, החותרים להביא להכרה בינלאומית של יינות האזור. במהלך הערב הנינוח, שמענו מפי הנציגים האיטלקים החביבים מידע מעניין על האזור ועל יינותיו באנגלית ובאיטלקית מתורגמת ואף נמסרו לנו חומרים כתובים מפורטים וכך התאפשר למשתתפים לקבל הצצה אל חבל לומברדיה ובעיקר לענף היין שלו ולטעום מיינותיו המגוונים.

הממוקם במרכז חלקה הצפוני של איטליה, מוכר בדרך כלל לאו דווקא בשל יינותיו, אלא בשל היותו, על בירתו מילנו, הלב התעשייתי של איטליה מחד ומאידך, בשל האזור התיירותי הידוע שבליבו (והאהוב במיוחד על תיירים מישראל), אגם גרדה. עם זאת, בחבל לומברדיה גם מייצרים כמות עצומה של יין, יותר מ- 158 מליון בקבוקים בשנה לפי נתוני משרד החקלאות האיטלקי, כאשר יותר מ- 60% מתוכם יינות אפלסיון, כלומר יינות DOC ו- DOCG. למרות היות האזור עשיר כל כך מבחינת כמות ומגוון היינות המיוצרים בו, עיקר הצריכה של יינות האזור, למעט מספר יינות מובילים, הינה במילנו ובערים הסמוכות ועל כן יינות האזור מוכרים פחות בעולם.

חבל לומברדיה

טעימת חבל לומברדיה בבית איש הענבים

האקלים באזור לומברדיה נתון מחד להשפעות אלפיניות ומאידך להשפעות מזרח תיכוניות, כאשר האזורים שסביב אגם גרדה והאגמים האחרים באזור והעמקים המובילים אליהם, הינם נוחים יותר מבחינת גידול ענבי יין. הקיצים חמים והחורפים קרים מאוד והאדמות הן ברובן פוריות מאוד, האזור היה מכוסה בעבר הרחוק בקרחונים ונדידתם יצרה אזורי סחף, עשירים באדמות חרסית וגיר. ייחוד נוסף של האזור הינו ריבוי הזנים המקומיים, אשר רבים מהם אינם מוכרים אפילו ליודעי דבר בעולם היין, המוכרים יותר מביניהם הינם הזנים גרופלו (Groppelo), מרזמינו (Marzemino), סקיאבה (Schiava) ועוד.

אזורי היין של החבל ממוקמים בעיקר בשוליו, בחלקו הצפוני, בצד המזרחי ובדרומו.

בחבל לומברדיה מוכרים כיום 23 אזורי DOC - Denominazione de Origine Controllata, כלומר כינוי מקור מבוקר, וכן 5 אזורי DOCG (למונח הנ"ל מתווספת המילה Garantita e, כלומר "ומאושר").

כמו כן קיימים יינות IGT - Indicazione Geografica Tipica , כלומר ציון גיאוגרפי אופייני, יינות שהענבים ששימשו לייצורם מקורם באזור מוגדר, אך אינם כפופים לכללי ייצור אפלסיוניים, וכמובן גם יינות שולחניים. היינות האיכותיים יותר מגיעים מן האפלסיונים Garda, Lugana, Valtellina, Franciacorta.

יינות Franciacorta שמקורם מן המורדות הדרומיים של ההרים סביב אגם Iseo, בעלי הכרה כ- DOCG, נחשבים ל"שמפניה" של איטליה. מדובר ביינות מבעבעים יבשים המיוצרים בשיטת היצור המסורתית של השמפניה, מענבי שרדונה, פינו בלאן, פינו נואר ופינו גרי וכללי הגידול והייצור הינם קשיחים למדי, לרבות בציר ידני בלבד ויישון היין בבקבוק על שמריו לתקופה של 25 חודשים לפחות, בטרם הוצאתו למכירה. רבים מיינות אילו הינם בעלי איכות גבוהה מאוד.

מאזור Lugano, אזור הגבעות שמדרום לאגם גרדה, מגיעים יינות לבנים יבשים, פירותיים ועשירים, בעלי גוף קל, אשר את מרביתם רצוי לשתות כשהם צעירים, למעט יינות מדרגת סופריורה (Superiore), המוצאים לשוק לאחר התיישנות של שנה לפחות בחבית ובבקבוק, אשר משתבחים עם הזמן וניתנים לשתייה גם לאחר 5-6 שנים ואף יותר. יינות אילו מיוצרים מ- 100% ענבי טרביאנו די לוגנה (Trebbiano di Lugana). אנו טעמנו יין לוגנו של יקב Civielle, שנציגיו הם אשר נכחו במפגש, מבציר 2009. היין בצבע קש מעט ירקרק, בעל אף פירותי- אננס, תבלינים ירוקים, אגוזי ומינרלי, הפה פריך, מינרלי ומעט מריר ובעל סיומת נעימה. יין מתאים לשתיה בערב קיץ ישראלי.

הכוכב של אזור Garda הינו יין ה- Chiarreto (לבטא קיא-רה-טו), הידוע גם כיין של הלילה הראשון, מאחר ובלילה הראשון שלאחר הבציר טועם היינן את התירוש באופן בלתי פוסק, עד שהוא בטוח שהצבע והמבנה של היין הם נכונים ורק אז מופרדים הקליפות מן התירוש, כך משיגים את צבעו הייחודי של היין, שהינו משהו בין צבעם של עלי ורד ורודים לבין צבע אדום בהיר. היין שאנו טעמנו היה קיארטו של יקב Civielle, מבציר 2010, מ- 85% ענבי גרופלו (ענב בעל קליפה דקה – קשה לגידול), והיתר מרזמינו, סנג'יובזה וברברה, בכמות שווה ביניהם. בין הטועמים היתה הסכמה כמעט מוחלטת שמדובר ביין רוזה מצוין. באף ריחות סוכרייתים של תות שדה ומרציפן, הפה פירותי מאוד, טעמי תות, מעט מריר ומינרלי בעל חמיצות טובה וסיומת נעימה ובינונית.

יין נוסף שטעמנו המגיע מגבעות Valtenesi שבאזור Garda, היה יין IGT בשם Benaco Bresciano, אף הוא של יקב Civielle, בציר 2007, המורכב מ-60% ענבי גרופלו, 20% ענבי מרזמינו, 10% סנג'יובזה ו- 10% ברברה. צבעו אדום אדמתי, הריחות פירותיים בעיקר דובדבנים, הגוף כמו בשאר היינות הינו קל למדי, הפה פריך ופירותי, מעט חייתי והחמיצות טובה. מרבית הטועמים סברו כי יין זה, שמחירו לצרכן באזור ייצורו כ- 5 אירו בלבד, מהווה תמורה טובה למחיר.

אזור Valtellina, הינו עמק המוקף ע"י רכס הרי האלפים האזורי ובעל מיקרו אקלים ייחודי, בעל טמפרטורות חמות בהרבה מן האזורים הסמוכים לו. מאזור זה מגיע יין ה- Sforzato di Valtellina, המיוצר מענבי נביולו מובחרים ומזכיר בתהליך יצירתו את יין האמרונה. הענבים נותרים לייבוש על מחצלות מעץ בחדרים יבשים ומאווררים למשך תקופה של בין 3-4 חודשים, עד לסוף ינואר (פירוש המילה Sforzato הינו מהודק או נלחץ). הענבים היבשים למחצה נסחטים ולאחר מכן תוססים באיטיות לפחות 24 חודשים בחביות עץ אלון קטנות ולאחר מכן בבקבוק. מדובר ביינות שופעים ויוקרתיים מאוד, עם רמת אלכוהול גבוהה וריחות עשירים ומתובלנים. אנו טעמנו יין Valtellina Superiore, העשוי בתהליך דומה, אך נחשב איכותי ויוקרתי פחות מן ה- Sforzato. צבעו של היין מתוצרת יקב Villa di Tirano e Bianzone, מבציר 2005, היה אדום - חום, האף פירותי אך בליווי ריחות אדמתיים וחייתיים, בעיקר עור, הפה דומה לאף, החמיצות טובה ובעל גוף בינוני.

יין נוסף שטעמנו היה מן הזן Moscato di Scanzo, בעל DOCG משלו שהינו הקטן ביותר בשטחו באיטליה, המגיע מאזור הגבעות של Scanzorsciate, הבנויות מסלע גיר. הענבים המשמשים לייצור היין הינם בשלים במיוחד, לאחר הבציר הינם מיובשים בחדר מאוורר לפחות למשך 21 יום ולאחר הסחיטה, הנוזל מוחזק במיכלים מזכוכית או פלדה ואין להחזיקו בחביות עץ. כעבור לפחות שנתיים של יישון במיכלים, ניתן לבקבק את היין. בתנאים טובים יכול היין להתיישן במשך שנים רבות. ייחודו של הזן הינו שעל אף שמדובר בענב ממשפחת המוסקט – ענבים לבנים, הרי שפנים הענב אדום בצבעו וכך מתקבל יין שצבעו אדום. אנו טעמנו יין של יקב Azienda Agricola Fejoia, ברמת אלכוהול של 15%. צבעו אדום כהה כמעט שחור ואטום, האף הינו שילוב של פרי אדום בשל עם ריח ענבים מוסקטי טיפוסי, היין פירותי מאוד, מתקתק ובעל סיומת מתוקה וממושכת מאוד. היין מתאים במיוחד לשתייה עם גבינות חריפות. מחירו בהחלט אינו זול – כ- 30 אירו לבקבוק של 500 מ"ל, אבל אינו מפתיע לנוכח העובדה שדרושים כ- 14 ק"ג ענבים על מנת לייצר ליטר אחד של מוסקטו.

אזור ידוע נוסף של הינו Oltrepo Pavese, בעמק נהר הפו (Po), האחראי לייצורם של יותר ממחצית היינות המיוצרים בחבל לומברדיה כולו וכשני שלישים מאזורי ה- DOC של החבל. ידועים הם היינות מבעבעים, אשר המפורסמים שבהם הם ה- Buttafouco היבש, ה- Cruase – רוזה ברוט עשוי כולו מענבי פינו נואר וה- Sangue di Guida – דמו של יהודה, (אשר על פי הדעה הרווחת נקרא כך על ידי הנזירים המקומיים אשר לא אהבו את השפעותיו מעוררות התאווה, העשויות לעורר בגידה כמו זו של יהודה איש קריות בישו), המיוצרים שניהם מענבי קרואטינה (Croatina - השם מתפרש כהקרואטית הקטנה). בנוסף, מיוצרים באזור יינות אדומים יבשים מזני פינו נואר, ברברה, קרואטינה, אווה רארה (Uva Rara – פירוש השם הענב הנדיר), ווספולינה (Vespolina). היינות הלבנים של האזור עשויים מזנים בינלאומיים ו"איטלקיים" ובעיקר מענבי ריזלינג, שרדונה, מוסקט, מלווזיה, פינו גרי, סוביניון בלאן וקורטסה (Cortese). מומחי יין עולמיים סבורים כי מדובר באזור בעל פוטנציאל ניכר בעיקר ליינות הממסך האדומים המורכבים מענבי ברברה, קרואטינה ואווה רארה ויינות הפינו נואר מגפנים עתיקות.