פתיחת חגיגות יום העצמאות בבית הפתוח של "איש הענבים", כבר הפכה למסורת והיא נמשכה ביתר שאת, גם השנה. המוטו בבתים הפתוחים ליום העצמאות היה תמיד, להציג בפני הטועמים יינות שהינם באמת המיטב של יינות ישראל והשנה ההצלחה במובן זה הייתה כבירה. היינות המשתתפים בבתים פתוחים ייחודיים אילו נבחרים מראש בקפידה רבה על ידי צוות איש הענבים, על מנת להבטיח את ייחודה של הטעימה בהתאם לרשימה שהורכבה. השנה, השתתפו בטעימה היינות הגדולים במבחן ציר הזמן, ומולם יינות איכותיים ומבטיחים בקטגורית "גאווה ישראלית צעירה" ולצידם יינות יקבי הבית הטובים בישראל וגם - פינת "נפטלין", אשר הציגה יינות שכבר נכנסו להיכל התהילה. 

היינות אכן היו מובחרים והיוו תעודת כבוד גדולה לתעשיית היין הישראלית ובפרט, לרבים מיקביה על שהצליחו להביא את יינות ישראל לרמת איכות מן הגבוהות שיש. יינות עשויים היטב, מדויקים ונקיים מפגמים, כאשר רבים מהם ללא ספק גם בעלי יכולת התבגרות רבת שנים ואחרים, כבר בוגרים יותר, אשר הזמן רק הוסיף להנאה מטעימתם. הזן השולט בטעימה היה ללא ספק, קברנה סוביניון, לא רק ביינות הזניים אלא גם בממסכים (בלנדים), אם כי לא נפקד גם מקומם של זני הסירה, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו (שני האחרונים בעיקר בממסכים) ואחרים. נראה שמסתמן הרכב ישראלי מנצח ליינות ממוסכים אדומים המצליח להפיק יינות עגולים, אלגנטיים ומרשימים, להרכב שותפים (כאשר רק חלוקת הכמויות בין הזנים משתנה), בחיפוש לא מדוקדק נגלה שהרוב המכריע של יינות האיכות של יקבי ישראל הינו ממסך, מקצרין של יקבי רמת הגולן, יער יתיר של יקב יתיר, גרנד ואן של יקב קסטל, לימטד אדישן של יקבי כרמל, המערה המופלא, ספיישל רזרב של יקב רקנאטי, מתתיה של יקב דלתון ועוד רבים וטובים אחרים.

מעטים באופן יחסי היו היינות שהופקו מזנים פחות "מקובלים", אולי הדבר נובע מחמת העובדה שרבים מאותם זנים ניטעו בארץ רק בשנים האחרונות והמגדלים וגם הייננים, מצויים עדיין בשלב של ניסוי וטעייה עד שיופקו גם מהם יינות מן השורה הראשונה. בלטו בקטגוריית "המיוחדים" - מקורה מרלו – ברברה של יקב אמפורה וקריניאן בבקבוק מגנום של יקב ויתקין. באשר לזן הקריניאן, נראה שהגיע הזמן שתעשיית היין הישראלית תשתחרר ממשקעי העבר הקשורים בזן זה ותנסה להפיק ממנו יינות איכות, על ידי בחירה נכונה של מיקום הכרמים ושל הגפנים והקפדה על עבודה נכונה בכרם. היינות האיכותיים יותר שהופקו מן הזן, מעידים על הפוטנציאל הגבוה.

הזמן רק היטיב עם רבים מן היינות ואם נהגנו בעבר לומר כי תקופת חייו של יין ישראלי הינה עד כשש שנים ורק בודדים יכולים להשתבח גם מעבר לתקופה זו, מעניין מאוד היה למצוא יינות רבים שאמנם ותיקים למדי מבחינת הגיל, אך צעירים מאוד ברוחם, אפילו "בועטים" ומיטב שנותיהם עוד לפניהם. בלטו בתחום זה ה- EOP מגנום 2006 של יקב עגור, הקברנה סוביניון רזרב 2005 של רמות נפתלי, הקברנה סוביניון - הן הרזרב והן הגרנד רזרב, שניהם מבציר 2005 של יקב בן חיים וכמובן – הירדן בבקבוק מגנום מאותו זן – בציר 1996.

היינות הלבנים היו למרבה הצער בגדר נעלם ונראה כי בנושא זה יש עדיין לתעשיית היין שלנו הרבה מקום למחשבה וגם לעשייה. טרם עלה בידי יקבי ישראל לייצר יינות לבנים יבשים איכותיים באמת (להבדיל ממספר יינות קינוח ומתוקים לבנים מצוינים) ובשנים האחרונות מסתמן כנראה סוג של "הרמת ידיים" מצד היקבים, באשר לניסיונות לשפר את איכות היינות הלבנים. אם לא הצלחנו עד היום עם הזנים הקיימים, יתכן שדווקא בתחום זה יש לחפש כיוונים וזנים חדשים, אשר יתאימו יותר לתנאי האקלים הישראליים. קיימות לא מעט דוגמאות בעולם של יינות לבנים איכותיים ממדינות חמות, כך שיש גם ממי ללמוד. בכל זאת מערכת איש הענבים בחרה בסוביניון בלאן המעולה של יקב כרם שבו לקחת חלק בטעימה.

הזכרנו את היינות המבעבעים הקינוח והמתוקים ובקטגוריה זו הזדמנה לנו טעימה יוצאת דופן וייחודית. ראשית, הבלאן דה בלאן 1999 המצוין ועתיר השבחים של יקבי רמת הגולן, אך גם היין בסגנון פורט של יקב וילה וילהלמה. יין קינוח אדום בסגנון קהור, הר סיני של יקב האור הגנוז וגולת הכותרת מבחינת ההתרגשות שבטעימה –יין נוסף בסגנון פורט, "מתוק עתיק" של יקב טפרברג 1870, משנת בציר 1950! אין זו טעות - יין ישראלי בן 62 שנים, שהיווה קינוח נהדר לטעימה מצוינת, המהווה תעודת בגרות נוספת לתעשיית היין הישראלית.

לסיום, אם הזכרנו תעודות בגרות, הרי שלתעודה כזו ובהצטיינות יתרה, זכאים חובבי היין הרבים אשר מילאו כל פינה של בית "איש הענבים" והשתדלו שלא לפספס ולו אחד מני עשרות היינות שהשתתפו בטעימה. היה זה תענוג צרוף לחזות בהנאתם מהולת הגאווה של הטועמים הישראלים (וגם של האורחים מחו"ל), להאזין לשיחות, לחילופי הדעות והביקורות ולהתרשם מן העניין הרב וההבנה העמוקה אשר גילו הטועמים. אחרי 64 שנות עצמאות, ניתן לומר בהחלט שעולם היין הישראלי מצוי על הדרך הנכונה, כעת צריך להקפיד שלא לסטות ממנה, ללכת בה כברת דרך נוספת ולהרחיבה.

חג עצמאות שמח!