אחוזת סוראני

צילום: יח"צ

לשם הצגתם של יינות טומאסי, הגיע לארץ הקודש Pierangelo Tommasi, בן המשפחה ומנהל השיווק והיצוא שלה. לא זו בלבד שהייתה זו הצגת תכלית של יינות האחוזה החדשה לבית טומאסי – Surani המצוייה בפולייה (Puglia) שבעקבו של המגף האיטלקי, אלא גם השקתם הראשונה של יינות אלו מחוץ לגבולות איטליה. ישראל על המפה, מה אתם יודעים.

ג'יאקומו טומאסי, סבה של משפחת טומאסי, החל בייצור יין עוד בשנת 1902. ייצור מסורתי בשיטות שעשו שמות בעולם כולו. למרות זאת, המסורת המשפחתית דווקא מתעדכנת ומקפידה לענות לצרכי השוק, שלדברי פייראנג'לו "מחפש כל הזמן משהו חדש". וכך, חברת טומאסי שחרטה על דגלה את השילוב של יין ואירוח, אוחזת בלא פחות מ 8 אחוזות המוקפות כרמים וחדרי אירוח ומשתדלת לקיים את הפילוסופיה שלה.

אחוזות המשפחה הענפה פרושות מאזור ונטו בצפון, שם גם ממוקמת אחוזת טומאסי ההיסטורית המפורסמת, דרך טוסקאנה ועד לרכש האחרון באזור פולייה. ואם לדייק יותר, אחוזת Surani בעיר מנדוריה.

בהרצאה, שליוותה את טעימת יינות טומאסי, סיפר פייראנג'לו על הדגם העסקי, כאשר המשפחה מחליטה לרכוש אחוזה. הענבים אינם הנדבך הראשון עליו חושבים, אלא המקום. כך נראה שהיינות (לבנים ואדומים) המיוצרים באחוזה Surani אכן תואמים דגם זה, ואינם מפליאים במיוחד בביצועיהם. כך למשל סיפר פייראנג'לו שכשנקנה המקום, היו בו כרמים נטועים ומניבים וכן יקב שייצר יין. חלק מהזנים מצאו את עצמם בתוך היינות רק כי חבל היה לעקור אותם, מה שמגלם בתוכו העדפה עסקית על פני העדפה ייננית.

ואלו היינות הלבנים שהוטעמו:

Tenura Filodora Prosecco DOC NV – פרוסקו המהווה עירוב בצירים של ענבי גלרה (Glera) מיקב טומאסי שבונטו. הפרוסקו מיוצר מזה 3 שנים ובשיטת שארמט. צבעו קש חיוור, בועותיו צפופות וממלאות את חלל הפה. לא יכולתי להתעלם מריחו של תפוח רקוב שליווה את טעמו, אולם היה נעים סה"כ. מחירו 75 שקלים

Tommsi Viticoltori le Rosse Pinot Grigio, IGT della Venezie 2013 – יין לבן נוסף מאותו אזור העשוי ענבי פינו גריג'יו. צבעו צהבהב חיוור והארומות הראשוניות מכילות הרבה בננה ומשמש מיובש. על אף שהיין לא שהה בחביות, התחושה בפה היא של שמנוניות נעימה. היין מתקתק ובהחלט נעים מאוד. חסרונו בכך שכעבור כ 2-3 דקות בכוס הארומות הראשוניות נעלמות לחלוטין והוא חסר את הפריכות שאני באופן אישי אוהב בזן. בהחלט יין חביב שיכול להפוך לחביב הקהל בשנה הקרובה, אם ישווק נכון ובמחיר הנכון. מחירו 95 שקלים.

Poggio Al Tufo, Vermentino, IGGT Toscana 2012 – יורדים דרומה לטוסקנה, לאחוזת Poggio al tufo שקנתה המשפחה בשנת 1997, אשר היוותה את יריית הפתיחה לאחיזה גם באזור זה.
אמנם מדובר ביין מאוזן, אבל כזה שלא הותיר אחריו שום רושם שיגרום לי לחזור ולשתות אותו. היין עשוי 100% ורמנטינו. חלוש מאוד באף ובפה, ולמרות זאת לכדתי מעט טעם אפרסק ירוק, חומציות נמוכה וסיומת עם מרירות לא נעימה מחד, ומשהו דבשי קליל בחיך. היין הלך כלעומת שבא. מחירו 85 שקלים.

Surani Arthemis Fiano Puglia IGT 2013 – יין חדש מהאחוזה החדשה שבפולייה. היה להם שרדונה באחוזה, אז הכניסו 10% ממנו וחיברו עם עוד 90% מהזן פיאנו (Fiano). היין הזה כמו אחרים בסדרה קרוי על שם אל, במקרה הזה אלה. האלה ארטמיס לקוחה מן המיתולוגיה היוונית וברומי בכלל הייתה ידועה בשם דיאנה. מה לטומאסי וליוון?
היין מציג ריחות פרחוניים באף, האלכוהול ממריא בחוזקה, אולם שוכח לאחר מכן. בפה מורגש פיזור של טעמים כשל אגסים בשלים מדי ושוב מעט בננות בשלות. יין חביב וגם הוא יכול להפוך בקלות לחביב הקהל, על אף שאינו מאוזן כלל. מחירו 85 שקלים

עוד מילה על אחוזת Surani: טעמתי את היינות האדומים והלבנים שהוצגו מאחוזה זו. משפחת טומאסי בחרו שלא לתייג את היינות תחת המותג טומאסי, אלא להשאירם כמותג עצמאי. הדבר מוזר בעיני ונראה כניסיון של המשפחה להשתלט על אחוזות ברחבי איטליה למטרות אירוח, כשהיין במקרה זה הינו מוצר נלווה, בבחינת Nice to Have.