צילום: עמית גרון

יקב הרי גליל משנים כיוון
אני לא יודע אם המינוח הנכון הוא "הם השתגעו", אבל למישהו שם ביקב הסתובב משהו וכולם נדבקו. המילים אהבה, שמחה, יצירה, השראה וכבוד הופיעו על המסך כשענת לוי, מנכ"לית יקב הרי גליל (ורמת הגולן) הציגה יחד עם אייל פרנקו (מנהל השיווק) ומיכה ועדיה (היינן) את התפיסה שלאורה הולך היקב מזה כשנתיים – תפיסת בר קימא. מצד אחד, נראה היה לרגע שמישהו שם הלך ליותר מדי פסטיבלי חופש ותנועה אבל אם מעמיקים, מקשיבים וצוללים לקריאה בנושא, נראה שהתפיסה הזו, שאינה עוד רק פילוסופיה, אלא דרך שבה בחרו ובוחרות חברות רבות ברחבי העולם, היא אולי המתכון עבור האנושות להציל את כדור הארץ מעצמה ומעצמינו.

משקיעים ללא משקעים
אז לפני שנתיים החליטו ביקב הרי גליל "ללכת על זה" בכל הכוח. בבסיס הרעיון, הפחתת ובקרת נזקים ושיתוף ותרומה לסביבה, לחברה ולכלכלה. במקרה של יקב, יש למפות את כל הפעילות מהמשרדים והעובדים, דרך החביות ועד לכרם ולבדוק כיצד ניתן לייצר את אותו המוצר בתנאים טובים יותר ליקב ולסובבים אותו.

בהרצאה שניתנה במפגש הוצגו נתוני סקר צרכנים גלובלי שנערך בקרב 30 אלף צרכנים ב 60 מדינות, ללא ישראל. הנתונים מראים התעניינות רבה של ציבור הצרכנים בנושא איכות הסביבה כשהם רוכשים מוצרים. הייתי רוצה לראות שהנתונים ישקפו את מה שקורה בישראל, אולם נראה לי שמרבית ציבור הצרכנים בארץ עוד לא מודע לחשיבותה של תפיסת בר קימא. מכאן, אולי החשיבות בכך שחברות במשק ייקחו את המושכות ויובילו את הדאגה הזו, האג'נדה הזו, תוך מעורבות מלאה של העובדים, שהם כמובן גם קהל הצרכנים.

אנשי היקב הציגו פעולות יפות מאוד שנעשו ביקב, חלקן דרשו השקעות כספיות גדולות שכבר הוכיחו עצמן, או עתידות להוכיח עצמן, כהשקעה המחזירה את עצמה. עם שורת הכסף אי אפשר להתווכח ואם נהיה גלויים, את הדירקטוריון זה מה שמעניין בסוף ומה שמאפשר לתהליך להמשיך. הנה כמה דוגמאות: החלפת חומרי ניקוי לחומרים ידידותיים לסביבה, החלפת מערכת מיזוג אויר ותאורה, החלפת כל חומרי האריזה ביקב, מחזור, הקטנת כמויות בקבוקי הזכוכית באמצעות שיווק יין בחביות מזיגה ממתכת המכילות חנקן, שומרות על היין וחוזרות ליקב לניקוי ומילוי מחדש, פרויקטים חברתיים מחוץ ליקב ועוד.

"מים מתעייפים? שינוחו אחר הצהריים" (נסים אלוני)
בכל הנוגע לכרם, התהליכים איטיים יותר, אך גם כאן מבטיחים אנשי היקב הצלחות החל מהקטנת ההשקיה באופן דרסטי ועד לשימוש בשיטות הדברה הכוללות ריסוסים הכרחיים בלבד. מיכה ועדיה, יינן היקב, אמר לי כי מבחינה זו החלפת כרמי היקב בעקבות וירוס קיפול העלים, הידוע שפשה בכל כרמי ארצנו, הייתה דווקא סימן טוב להתעוררות גם בכיוונים אחרים והשינויים הגדולים בכרמי יקב הרי גליל הם אולי אחת מהתוצאות המבורכות של הקטסטרופה.

אם כך, ליקב הרי גליל יש אג'נדה חדשה שהיא כמו ריצה למרחקים ארוכים, מיתוג חדש ששואב את השראתו מהדינאמיות והזרימה של הסביבה (חביות, יין, ענבים, אנשים) ויינות חדשים מברז ועד שפת הבקבוק, שפת היקב השתנתה.

ומה על היין? ובכן יין במזיגה הוא חוויה מהנה ביותר ומוזיל את העלות למסעדה ולצרכן הסופי ועל כך אני מברך. ככל שאנשים ייחשפו יותר ליין, התעשייה תרוויח. זה ברור. על השפעת תפיסת בר קימה עוד מוקדם אולי לדבר ברמת היין, שכן כאמור, התהליכים בכרם איטיים יותר. מעניין יהיה לערוך טעימה השוואתית בין יינות היקב בעוד 3-4 שנים בהנחה כי יהיו יינות שייוצרו רק מכרמים הפועלים תחת תפיסת בר קימא (כרגע 400 דונם מתוך 1,000 הם נושאי הדגל היות והם בבעלות היקב ובאחרים התהליך עוד אינו שלם). לדעתי, ואם לשפוט בהשוואה ליקבים ברחבי העולם אשר עברו לתפיסה אורגנית, ביו דינאמית או כל מה שעושה טוב ליקב, לסביבה ולצרכן, אזי הכיוון חיובי ביותר ואין ספק שנהנה מיינות איכותיים אף יותר.