זן המרלו הוא זן ענבים חדש יחסית וההנחה היא שמקורו בבורדו. הצליחו לאתר את מקורו כבר ב1784 בגדה הימנית של הז'ירונד. השם נגזר מ merle, הציפור "שחרור" בצרפתית, או בגלל צבע הפרי, או בגלל שהשחרור היא הראשונה לאכול את הענבים הבשלים.
זן אציל שהפך בינלאומי בשל יכולתו הטובה להיקלט בטרוארים שונים ומשונים. מפיק את היינות הגדולים של תתי האזורים פומרול וסנט אמיליון בבורדו. דומה בתכונותיו לקברנה סוביניון, אך מתאפיין בנימות רכות יותר. הפרי שלו יזכיר תכופות שזיפים בשלים. מלווה היטב מיגוון רחב של מאכלי בשר. מוצא זן המרלו הינו הזן הנפוץ ביותר בכל אזור בורדו, בעיקר בגדה המזרחית של הז'ירון, שם נעשה בו שימוש באחוזים גבוהים בתוך יינות בלנד. לדוגמא "שאטו פטרוס". טעמים וארומות פרופיל הטעם הכללי של המרלו דומה לקברנה סוביניון, פרי שחור. באף מעט יותר פרחוני וצמחי, פחות פרי כבד. עפיצות וחמיצות יחסית לקברנה סוביניון נמוכה, דבר הגורם למוכנות שתייה גבוהה יותר. על הלשון מרגיש רך יותר ומלא. דרגת יישון עד שנתיים. תפוצה כמו הקברנה גם המרלו נפוץ ברוב אזורי היין בעולם (כ 1,900,000 דונם). את הפריצה עשה המרלו בשנות השמונים כשהפך לשם נרדף ליין אדום, מגמה שיוצאה מארה"ב (עד אז בורגון היה שם נרדף ליין אדום). שמות נוספים פיקרד, לנגון