בעקבות הסרט SOMM: Into the Bottle

6 בקבוקים ב 100 שקלים קנה ידידי לקראת אחד החגים במרכול הקבוע שלו. כשפתח בקבוק ותאר את הרכש המוצלח דחק בי לטעום ושאל נו, אז איך היין? ואני, אתם מתארים, הרי ראיתי את הבקבוק והתווית, הכרתי את היין הזה ומאד לא חפצתי להשתתף בניסוי. נזכרתי באירוע הזה (האמיתי לחלוטין!) כשצפיתי בסרט SOMM: Into the Bottle.
יין זה קצת כמו החיים עצמם,
רצף של אירועים שהתקיימו ועברו.
נותר הזיכרון. אזור הגידול, אופן ההכנה,
מה עבר על הענב והיין
רקע: זהו סרט המשך ל SOMM (מומלץ למי שרוצה להשתאות ולהתפעל מקבוצה של נבחנים לתואר Master Sommelier ומהתהליך כולו). סרט ההמשך כולל 10 פרקים וכל פרק מספר קטע אחר על היין. עשוי יפה, בנוי על אנשי יין שונים ודעותיהם המגוונות ובעיקר מעניין ומחכים! בעקבות הסרט התחדדה אצלי המחשבה על ההנאה מיין, מה מוצא (או לא) כל אחד ביין והשוני הגדול בין הצרכן הטיפוסי לבין החובב המצוי וכמובן מומחי יין למיניהם.
Ian Cauble הוא מאסטר סומלייה, אמריקאי, שהיה בקבוצה מהסרט הראשון. לפני כשנה הוא ביקר ביקב Elio Altare בפיאמונטה. Silvia Altare, חביבת הסיור של קבוצת איש הענבים באוקטובר 2015, סיפרה כי בביקורו אצלה הגישה לו ברולו וותיק – ותוך דקה הוא זיהה את היין, שנת הבציר, הכרם – והחלקה הספציפית! הוא צדק ואני השתגעתי, אמרה לנו.

זו, אם כן, ההנאה שלו מיין. ואצל Paul Grieco, סומלייה ובעל בר יין, ישנן תכונות אותן הוא מונה אחת לאחת המגדירות אצלו מה הוא מחפש ביין "גדול":
היין טעים? זה אצלו התכונה האחרונה בסדר החשיבות!
אנשי יין אחרים (לא בסרט) סימנו תכונות אחדות הנמצאות ביין שהם לוגמים ואליהן הם מתייחסים ברמות שונות:
והיכן האף בכל אלה? ההנאה שלהם מהיין קשורה כמובן לטעם האישי בצורה בולטת – מי המעדיף מרירות, או האחר האוהב ממש גוף מלא ומתיקות בולטת, ללא קשר לאיכות היין. בומבסטי – אוהב, מריר – שונא, ניחוח – לא ממש סופר...
והנה שלל אמירות של טובי הסומליירים שבסרט:
נו, אז איך היין? נהנים מ 6 ב 100, מפצצה ריבתית, ממורכבות עפיצה, מגוף ובשלות? או מתמקמים אי שם הרבה מעל לרוכש המצוי והרבה מאד מתחת המאסטרים? העיקר שההנאה האישית תהיה מושלמת ככל הניתן ועם אנשים טובים סביב ומזון מתאים למולכם!