תשכחו ממרלו וקברנה, היכונו להיפרד מריזלינג ושרדונה. במדור זה תקראו אך ורק על זני ענבי יין שכנראה לא נתקלתם בהם מעולם ושסביר מאוד שגם לא תתקלו בעתיד. כאן תוכלו לפגוש זנים עלומים או נעלמים ולעיתים גם הזויים למדי, זנים המצויים מחוץ לספקטרום של עולם היין המוכר לנו, היכונו לסיפורי ענבים...
PIGATO – המנומש
המקום: ליגוריה, איטליה.
הצבע: בהיר.
האיכות: גבוהה.
אזור ליגוריה שבצפון מערב איטליה ידוע לא פחות בפריחות מופלאות ובזיליקום משובח מאשר ביין הלבן שלו. שני הזנים המככבים באזור הם ורמנטינו המוכר יותר ו- PIGATO. משמעות השם בדיאלקט המקומי הוא "מנומש" והוא קיבל את שמו זה בשל צבע ענביו הבשלים הירקרקים, המנוקדים בכתמים בצבע החלודה.
אודות מוצאו ישנן תאוריות שונות, מרביתן כנראה מוטעות. יש הסוברים שמוצאו ממרכז יוון, אחרים טוענים שמדובר בזן עתיק שהובא על ידי צבאו של יוליוס קיסר ויש האומרים שזהו בכלל זן ים תיכוני, מאזור דלמטיה – קרואטיה. כל אותן תאוריות הוכחו כנראה כבלתי נכונות, כאשר מחקר גנטי משנת 1995 קבע שפיגטו אינו אלא מוטציה של זן הורמנטינו, אשר עם השנים פיתחה לעצמה עוד ועוד תכונות משלה.
הזן מניב יבולים נמוכים למדי. התירוש תוסס על הקליפות למשך מספר שעות על מנת לקבל מהן את צבע הקש הזהבהב האופייני. המשך התסיסה נעשית בטמפרטורה קרה יחסית ועם סיומה מועבר היין לחביות עץ להתיישנות על שמריו. יינות PIGATO הם בעלי ארומה מורכבת עם ניחוחות פרי בולטים של אשכוליות ואפרסק ודבשיות, לצד עשבוניות, פרחוניות ולעתים גם מנטה. בפה מתקבלים יינות עגולים בעלי מבנה טוב עם סיומת ארוכה.
