אם מצבו של ענף שמן הזית בישראל הגיע לדיון דחוף בועדת הכספים של הכנסת, כנראה שהענף אכן נמצא על פי התהום, בייחוד על רקע העובדה שלא היה זה הדיון הראשון בנושא במהלך החודשים האחרונים. כבר בראשית חודש יוני האחרון, נערך ביקור של בכירי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בראשות השרה הגב' אורית נוקד ומנכ"ל המשרד, בענף הזית שבמועצת הצמחים, אשר בראשותו עומד ד"ר עדי נעלי. כחלק מהביקור התקיים דיון רב משתתפים אודות מצב הענף, אשר במסגרתו שטחו בכירים בענף בפני האורחים, את הסכנה הקיומית הניצבת מול ענף הזית בכלל והמגדלים בפרט. כאמור, באמצע חודש יולי עלה הנושא לדיון גם בועדת הכספים, ביוזמת חברי הכנסת שכיב שאנן וראלב מג'אדלה. בדיון הוצגה תמונה עגומה ביחס לעתיד הענף והובאו סיפוריהם של מגדלים השוקלים בלית ברירה, לעקור מטעי עצי זית ומקרים של בעלי בתי בד שבכוונתם להפסיק לייצר בקרוב, בשל מיעוט הכנסות, אשר אינו מאפשר פרנסה בכבוד.

אם אכן תוצאות ההתערבות השלטונית יהיו ברמת העניין שעורר המצב אצל הרשויות, אפשר שקיים פתח של תקווה. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הודיע בתום הדיון בוועדה, כי ידרוש משרי התמ"ת והחקלאות ומן האוצר לתת מענה מיידי ודחוף לענף, בין באמצעות סובסידיות ובין באמצעות העלאת מכסים על יבוא, לפחות באופן זמני. כן הועלו בוועדה הצעות למיתוג וקידום שמן הזית הישראלי, בדגש על איכותו הגבוהה, מלחמה בזיופים ובהיבטים צרכניים של הטעיית הציבור ועוד. קריאתו של יו"ר הועדה הועילה כנראה, מאחר וימים אחדים לאחר מכן הודיעו שרת החקלאות ושר התמ"ת שלום שמחון כי הורו להקים ועדה בין משרדית, בראשותו של מנכ"ל משרד החקלאות מר יוסי ישי, הנדרשת לגבש בדחיפות, תוך 30 יום לכל המאוחר, מהלכים שיובילו להצלת הענף בישראל ובראשם – תכנית חמש שנתית עם המלצות להגנה על הייצור המקומי, פיקוח יעיל על איכות המוצר המסופק לשוק, עדכון תקן יבוא שמן הזית מאירופה, הגברת רמת המודעות של הצרכן המקומי לאיכות המוצר ועוד.

הסיבות למשבר הנוכחי הקשה בענף שמן הזית בישראל הינם מגוונות וחובקות עולם. ראשית, ענף שמן הזית העולמי סובל מנפילת מחירים קשה בעקבות המשבר הכלכלי באירופה והצטברות מלאים בעיקר בספרד, המחזיקה בעיקר הייצור העולמי וכן ביוון ואיטליה. עם ובלי קשר למשבר, שמן הזית האירופי מסובסד על ידי האיחוד האירופי בכ 1.85 אירו לליטר, מה שמאפשר ליצרנים האירופים לייצא שמן זית במחירי שפל, אשר התעשייה הישראלית אינה מסוגלת להתמודד עימם. קושי נוסף טמון בכך שחלק מהשמנים המיובאים לישראל הינם באיכות ירודה מאוד, לטענת ראשי הענף בישראל כ 70% מהשמן הספרדי המיובא לכאן הינו שמן מזוכך (לגבי חלק משמני היבוא קיים ספק אם הם ראויים בכלל למאכל אדם, בהיותם מתוספי חומרים מסרטנים למיניהם) והמחירים כמובן בהתאם.

קיימות גם בעיות מבית העיקרית שבהם הינה מכה של זיופים אשר הולכת וגוברת ככל שעולה הפופולאריות של שמן הזית, והצרכנים הישראלים נחשפים יותר ויותר ליתרונותיו הבריאותיים והתזונתיים. בעיה נוספת נעוצה בכך שהוצאות הגידול של מטעי הזיתים ושל הפקת שמן הזית בישראל עלו בשנים האחרונות באופן משמעותי, בשל עליית מחירי המים, עלויות השמירה בשל גניבות מרובות, שכר העבודה, מיסוי ועוד. יש גם התולים לפחות חלק מן הבעיה בביטולה של מועצת הזיתים, אשר נהגה ליזום אין ספור פעילויות, החל בהכשרת טועמים יחד עם ארגון שמן הזית העולמי, תחרויות ופסטיבלים וכן הדרכות מקצועיות, יחסי ציבור קבועים ומקצועיים לענף וכיוצא בזה. פעילות מועצת הזיתים הועברה לענף הזית במועצת הצמחים. מכל מקום, במצב אשר נוצר, מגדלי הזיתים אינם יכולים עוד לשאת בעלויות הכבדות, וככל הידוע כבר נעקרו כמה מאות דונמים של עצי זית מתוך כ 330 אלף דונמים נטועים, אך אם המצב לא ישתנה, מדובר כנראה רק בהתחלה.

בעניין אחד קיימת הסכמה כוללת והיא, איכותו הגבוהה של שמן הזית הישראלי, הגורף שבחים ופרסים ברחבי העולם. הקושי הינו כאמור ביכולתו של שמן הזית האיכותי שלנו להתחרות עם השמן המיובא שמחירו נמוך לפעמים עד כדי מחצית ועם מחירי הרצפה של השמנים המזויפים והמטעים, כאשר הצרכן הישראלי בדרך כלל אינו מודע להבדלים בין השמנים. ענף הזית במועצת הצמחים חידש לאחרונה את תו האיכות לשמן הזית – חותמת איכות המוענקת על ידי הענף והמעידה על איכות וטיב המוצר. תו האיכות מלווה בבדיקות איכות מהחדישות והמתקדמות בעולם.

בראיון שערך לאחרונה ל "גלובס", ציין ראש ענף הזית במועצת הצמחים ד"ר נעלי, שהסעד העיקרי אותו מבקשים מגדלי הזית הינו הגנה מכסית, כלומר העלאת המכס על יבוא שמן זית, ובפרט על יבוא שמן שאיכותו ירודה ביחס לאיכות המוצר הישראלי, אלא שבשל מחירו הנמוך הוא מוריד את הביקושים למוצר המקומי. המגדלים מבקשים להעלות במסגרת הוראת שעה למשך שנתיים את רמת המכס, בתקווה שעד אז יחלוף המשבר באירופה, הן בענף שמן הזית והן המשבר הכלכלי. התוספת המבוקשת היא מ 6.50 שקלים לקילו, ל 9.50 שקלים לקילו וזאת על מנת להבטיח את רווחיות הייצור בישראל. לא ברור מה תהיה תגובת משרד האוצר לבקשה, בייחוד על רקע ההמלצות הצפויות להגיע מן הועדה הבין משרדית אשר החלה בפעילותה ואולם בעבר, התנגד משרד האוצר לבקשות דומות, בטענה כי הדבר יהווה התערבות במהלכי המשק ויקנה כוח מונופוליסטי ליצרנים מקומיים, רפרנטית החקלאות באגף התקציבים באוצר כבר רמזה בישיבה האחרונה של ועדת הכספים על כוונות האוצר, כאשר אמרה שכבר כעת המכס על שמן הזית הוא גבוה יחסית ומשרד החקלאות זוכה לתמיכות לשם מיתוג שמן הזית הישראלי ולמלחמה בזיופים.

האירוניה היא שרק לפני כשנה ואפילו פחות מכך, בחסות המחאה החברתית של הקיץ שעבר, נשמעו דווקא קריאות להגדיל את מכסות היבוא ולהפחית את המכס על שמנים מיובאים ואחד היבואנים אף פנה בנושא לבג"צ. המגדלים והיצרנים התריעו כבר אז על הקושי המסתמן בענף וכי הקטנת המכסים עלולה להביא לחיסולו. ועדת קדמי (מנכ"ל משרד התמ"ת), אשר הוקמה בעקבות המחאה החברתית ועסקה ברמת התחרותיות בשוק המזון, המליצה לאחרונה דווקא להגדיל את חשיפת שוק המזון בארץ לתוצרת מיובאת, על מנת להגביר את התחרות ולהוזיל משמעותית את המחירים. ספק רב אם גישה כזו תואמת את דרישות המגדלים.

לקראת סיום - כמה מספרים: בישראל נטועים כיום כ- 330 אלף דונם של מטעי זיתים, אשר במסיק הקרוב יספקו למעלה מ- 20,000 טון של שמן זית, אשר די בו לספק את מלוא הצריכה המקומית. בשנים האחרונות הושקעו בענף הזית כ- 300 מליון שקלים, בעיקר בחידוש בתי בד ובהטמעה של מיכון חדיש, האמור לייעל את מלאכת המסיק והייצור. בישראל מוכרים כיום 106 בתי בד. עלות הייצור של שמן זית בישראל עומדת על בין 13 ל 19 שקלים לקילו.

יהיו אשר יהיו הפתרונות עליהם יוחלט על ידי הגופים הממשלתיים, דבר אחד ברור והוא שהתשובות צריכות להינתן באופן מיידי וכי השינוי חייב להיות דרסטי ומערכתי, שכן אחרת, לאחר שיסתיים המשבר באירופה, אנו עשויים למצוא את עצמנו בישראל עם שמן זית אשר יחזור למחירים גבוהים בהרבה מאלו של היום, אלא שרובו ככולו, יהיה מיבוא בלבד ומאיכות נמוכה, לאחר שלא יוותרו כאן מגדלים ויצרנים משלנו.