דאריו צ'קיני ידוע בכל איטליה כמומחה מספר 1 לבשר בכלל ולסטייקים הידועים של טוסקנה ה"ביסטקה פיורנטינה" בפרט. כל הבשרים שמוכר דאריו הם מפרות מזן הקיאנינה שגדלות ורועות בטוסקנה, צבען לבן והן ידועות כאחד מזני הפרות האיכותיים ביותר בעולם. לדאריו יש בעיירה פנזאנו, שבמחוז קיאנטי, קצבייה שמעליה נמצאת המסעדה שלו, אופיצ'ינה דלה ביסטקה (בית המלאכה לסטייקים), שזוכה לשבחים רבים.

הארוחה אצל דאריו היא ארוחה שכוללת כמה מנות מעולות, כאשר גולת הכותרת היא הביסטקה פיורנטינה (הסטייק הפלורנטיני של פירנצה), כשהוא צלוי על גחלים ומשקלו מעל לקילוגרם. ממש לא לצמחונים.

רבים מבקשים לאכול במסעדה וכדי להבטיח מקום רצוי להזמין כמה חודשים מראש. עמדתי לצאת עם קבוצה לטיול בטוסקנה שכולל יקבים משובחים ומסעדות טובות ולכן, חודשיים לפני מועד הטיול, הזמנתי דרך האינטרנט מקומות לארוחת ערב במסעדה ל 30 סועדים.

כשהגיע המועד יצאתי עם הקבוצה לטוסקנה וכשהגיע יום הטיול שלערבו הזמנתי את המקומות במסעדה, הדגשתי לכל המטיילים שלא לאכול הרבה, כדי שיהיו רעבים ומוכנים לקראת הארוחה הדשנה שמצפה להם בערב. וכך היה. חברי הקבוצה נשמעו לי ובמהלך אותו היום השתדלו שלא לאכול כרגיל. בשמונה וחצי בערב, לאחר מנוחה קצרה במלון עשינו דרכנו למסעדה המפורסמת.

במהלך הנסיעה סיפרתי לנוסעים על התפריט שמצפה להם והמלצתי שלא להתפתות למנות הראשונות, כדי 'שיישאר מקום' לסטייקים הנודעים של דאריו, שמשקל כל אחד מהם, כאמור, הוא למעלה מקילוגרם.

"אל תדאג" גיחך אחד הנוסעים לקול צחוקם של האחרים, "כל היום הזהרת אותנו שלא לאכול ובאמת לא אכלנו, ועכשיו אנחנו כל כך רעבים עד שכל אחד יכול לאכול פרה שלמה".

לאחר כחצי שעה של נסיעה בכבישי קיאנטי המפותלים, הגענו למסעדה. מגרש החנייה, שהייתי בטוח שיהיה מלא עד אפס מקום, היה ריק. זה נראה לי קצת מוזר. הנוסעים החלו לרדת מהאוטובוס ואני מיהרתי למסעדה כדי להודיע על הגעתנו וכדי לברר היכן מושיבים אותנו.

נכנסתי למסעדה. היא הייתה ריקה לחלוטין. לחרדתי ראיתי שגריל הפחמים הענק לא דולק וחלק מהכיסאות היו מונחים על השולחנות. לא הבנתי מה קורה. שמעתי קולות מהמטבח ורצתי לשם. במטבח מצאתי 2 גברים שעמדו ושוחחו ביניהם.

"סליחה" פניתי אליהם "מתי פותחים את המסעדה?"

השניים הסתכלו עלי בתמיהה "המסעדה סגורה היום", השיב אחד מהם.

"סגורה???" שאלתי בחצי צעקה.

"כן, אנחנו מסיימים שיפוצים ומחר פותחים שוב" הייתה התשובה "ומי אתה?".

חשתי כאילו פטיש כבד נחת לי הראש.

"אני פה עם קבוצה, הזמנתי כמה חודשים מראש ארוחת ערב לעכשיו" השבתי בייאוש.

"הזמנת להיום? איך זה יכול להיות? אני בטוח שלא אישרנו שום הזמנה לתקופת השיפוץ". זיהיתי שהוא דאריו צ'קיני.

הנוסעים החלו להגיע ונעמדו בפתח המטבח. הם הבינו שיש בעיה. שלפתי את הסלולרי שלי והראיתי לדאריו את התכתובת שניהלתי עם קלאודיה, מנהלת ההזמנות של המסעדה, שאישרה שההזמנה שלי לארוחה נרשמה והתקבלה.

דאריו לקח את הטלפון לידיו וקרא את התכתובת.

"אהה.." הוא המהם "סניור קוזניץ, שים לב, הזמנת באמת ארוחה לקבוצה, שאותה קיבלנו ואישרנו, אבל ההזמנה שלך היא לעוד שנה ולא להיום".

המום, לקחתי מידיו את הטלפון והבטתי שוב בהזמנה. דאריו צדק, בטעות רשמתי את המועד המבוקש לארוחה, לשנת 2016 במקום 2015. איזו טעות!

ידעתי שאם אני לא מוצא פתרון מיידי, הנוסעים הרעבים, באשמתי, תיכף יאכלו אותי. דאריו שהבין שאני נמצא במצוקה, התקשר לפיצרייה קרובה, דיבר עם הבעלים וסידר שיקבלו מיד את הקבוצה לארוחה. הודיתי לו וסיכמנו שלמחרת אביא את הקבוצה לארוחה.

באוטובוס התנצלתי בפני הנוסעים, הסברתי להם שטעיתי ולכן אני מזמין את כולם, על חשבוני, לארוחה בפיצרייה. הפיצות היו מעולות, היין זרם כמים ובסוף הארוחה הנוסעים סירבו שהארוחה תהיה על חשבוני. התעקשתי לשלם לפחות על היין. גם למחרת בערב, הארוחה אצל דאריו היתה נפלאה.

זה קרה בשנת 2015. בתחילת מאי השנה, אני אמור לצאת עם קבוצה נוספת לטוסקנה, לטיול "התענוגות של טוסקנה" שכולל מקומות מיוחדים, אוכל טוב וסיפורים מעניינים. 3 חודשים לפני מועד הטיול, הזמנתי שוב באינטרנט מקומות לדאריו צ'קיני. הפעם בדקתי היטב, שאני לא טועה בתאריך.

כעבור יומיים צלצל הטלפון. זו היתה שיחה מאיטליה. "חיים מה שלומך?" זו היתה קלאודיה, מנהלת ההזמנות של המסעדה.

"הכל בסדר - touto bene  - מה קרה? יש בעיה עם ההזמנה?" שאלתי.

"אני רק רוצה לוודא אתך את התאריך של ההזמנה. מאז המקרה שקרה, החלטנו שכל הזמנה שמוזמנת ליותר מחצי שנה, אנחנו מתקשרים ומוודאים שלא נפלה טעות ולגבי הזמנות שלך –  החלטנו להתקשר תמיד, בלי קשר לתאריך, ולוודא את התאריך".

צחקתי והשבתי באיטלקית: ""La madre degli stopido sempre incinta (האמא של הטיפשים כל הזמן בהריון).

קלאודיה הגיבה בצחוק משלה, "לא, לא נכון – אצלנו באיטליה נהוג לומר על מקרה כזה  "erarre e' umano" (לטעות זה אנושי), כי רק טיפש חוזר על אותה הטעות שוב ושוב – ואתה ממש לא טיפש".

בימים אלה, כחודש וחצי לפני הארוחה התחלתי בדיאטה, כי יש בעיה אחת עם הארוחה אצל דאריו... אחרי חמישה או שישה ימים אתה שוב רעב.