השבוע ביקרנו ביקב רקנאטי החדש. חגיגות הפתיחה שלו נדחו בגלל המצב, כמעט ואין כל פעילות כרגע ביקב ובמרכז המבקרים שלו, ובכל זאת נסענו לראות, להתרשם, אולי קצת לחזק, אולי גם לחבק.

מרכז המבקרים
 

הכניסה למרכז המבקרים החדש של יקב רקנאטי באזור התעשייה בדלתון מעידה על הצפוי לנו בהמשך. הכניסה פשוט יפה, מושקעת מאוד, עם המון מחשבה. המסר החדש של רקנאטי, "הכל מהסביבה" מתחיל כבר כאן, בבנייה המתאימה לאזור, בשילובי האבנים, מהסביבה כמובן. הכל יפה. המרכז אמור היה כבר להיות פתוח למבקרים, הכל כבר היה מוכן לפתיחה חגיגית, כשהגיע ה 7 באוקטובר הארור הזה.

בפנים, חלל אירוח מדהים עם שולחן אירוח ענק, עמוס בכל טוב וביין שאני אוהב, שרדונה, כרם תל פארס 2021.

כולנו מסובים לשולחן, עת אלי גידור, מנכ"ל היקב ספר לנו כי 2 בצירים כבר נקלטו ביקב החדש 2022 ו 2023. אנו עוברים תהליך של הרצה שקטה, פנימית. העיתוי היה מאוד קריטי. הבציר התקבל ביקב עד סוכות. סחיטה והכנה ראשונית בוצעה באמצעות תורנים במהלך השבוע הראשון של החג. בשבת כבר גויסו בצו 8 חמישה עובדים מיומנים, ארבעה נוספים פונו. הנה סתיו, היא בחל"ת, הגיעה במיוחד כדי לעזור באירוח היום. כולם בכוננות חדירה מהצפון, כניסת אזרחים נסגרת ונפתחת מחדש כמה פעמים ביום. אנחנו 7.67 ק"מ מהגבול, זה אזור שהמדינה לא פינתה, אבל התושבים עזבו.

אורי שקד מספר לנו על החיילים הרבים ששהו במקום. הם ישנו פה, זכו למקלחות חמות, לחמים, גבינות, קפה. רק יין ביקשו שלא להגיש... מציאות שמתנגשת לה עם תרבות היקב...

הפעילות היחידה שמתבצעת היא ביקבוק ליצוא ("ראיתם אותנו בדיוטי פרי של דובאי?" האמת שטרם...). ואם אתם שואלים על הטבות או תמיכה כלשהי מהמדינה אז לני רקנאטי יענה לכם:

"אין כרגע הטבות באזור הזה, רק יופי".

ויופי יש המון. גם פנימי וגם חיצוני, כמו שאנחנו אוהבים לומר. בפנים – מרכז מבקרים יפיפה, מושקע מאוד, מסכים ענקיים, חדר לסדנאות יין מצוייד להפליא, חדר יין מרשים והכי חשוב עבורי, אווירה טובה. המקום מזמין, משדר חמימות ונעימות בצד עוצמה. מושלם. בחוץ – אחת ממרפסות התצפית היפות בארץ. החרמון המושלג בשיא הדרו, הישובים שלנו, כרם בן זמרה, מרגליות, אביבים, מלכיה, עלצה, כולם לרגלינו. מעט רחוק יותר, לבנון. הפסטורליה מטעה עד מאוד. לבנון זה גם מארון א ראס, לבנון זה חיזבאללה, זו האזעקה בשל כלי טייס לא מזוהה שקידמה את פנינו ממש בכניסה ליקב.

בחזרה פנימה לחלל המרתק של מרכז המבקרים, אנו פוגשים שוב תרבות המקום: "הכל מהסביבה". הפעם הכוונה היא לתפריט 40 ק"מ רדיוס של השף היצירתי רפאל אנג'ל: גבינות, לחמים, שמן זית, טפאסים גליליים, ענבים מהבציר, הכל מיוצר בישובים סביב, הכל כשר כאן וטעים, רק תבואו.

אז זהו שרק תבואו זה בלתי אפשרי כרגע. מרכז המבקרים סגור עקב המצב הביטחוני. לני כואב את המצב: "המקום שאמור להיות הכי שוקק שיש – מת כרגע".

אי אפשר היה שלא לכאוב איתו, להתפלל איתם לשקט שיחזור.

היקב החדש

אני אוהב את הסקירות המקצועיות של קובי ארביב, יינן היקב. הן מעניינות, ממוקדות ושוזרות חוט מקשר בין הפעילויות השונות של היקב. יש כמובן קברנה סוביניון, אבל יש מעבר סדור לזנים הים תיכוניים, כגון סירה, קריניאן (גפנים בוגרות וצעירות), דוריף, קולומברד והלבן האהוב עלי, שנין בלאן. כ 80% מהכרמים הם בצפון, שם גם ממוקם היקב, כ 10% בשפלה (קריניאן, שנין בלאן) וכ 10% בערד, לבנים צעירים.

המלחמה פוגשת את קובי אחרי הבציר, עת הגפנים נכנסים לתרדמת חורף. מזל גדול. אי אפשר להגיע לכרמים, הצבא פרוס שם, נקודת הזמן הבאה על פי קובי היא ינואר, אז אמורה להתחיל הזמירה. לך תדע.

הסיור בפס היצור של היקב עושה לי טוב. אני מאוד אוהב תעשייה. וכאן אני פוגש אותה במיטבה. הכל משוכלל, מהונדס, מלוטש, פאר הטכנולוגיה הרלוונטית. לא פגשתי עוצמה כזו ביקבים אחרים.

חדר החביות
הסיור בחדר החביות הוא השיא של כל ביקור ביקב. ואכן כאן פגשנו בשיא. חדר החביות של יקב רקנאטי הוא יפה, מרווח, עם תאורה הולמת, עם חביות הדגמה למבקרים על התהליכים השונים ועם נקודות טעימה פזורות לאורך מסלול הביקור.

אנחנו זכינו לטעום את השנין בלאן מגפנים בוגרות. התאהבתי בו והחלטתי שבקרוב אקדיש לו פוסט נפרד משלו. מגיע לו. טעמנו גם קברנה סוביניון מכרם הלבנון, מתקשר איכשהו ללוחמה בגבול הצפון, מול הלבנון. אלגנטי, לא עמוס, נעים, שונה כל כך מהמתרחש בחוץ.

לסיום
לני סיפר לנו שהסיבה למעבר צפונה היה הרצון להיות קרוב לכרמים, בצד הפסטורליה, האויר הנקי, הטוב.

אז הפסטורליה מטעה כרגע, הכרמים נראים מאוד מרוחקים ולא נגישים. אני תקווה שהיא תשוב בקרוב, השלווה הזו, בצד רחש של המוני אוהבי היין שיבואו למרכז המבקרים, יחד עם רעש מפעל היין המתקדם הזה, יחד עם הצוות המקסים המיוחד במינו שפגשתי היום ביקב רקנאטי השומם. כי זה מגיע להם, וזה מגיע גם לנו.

בהצלחה!

תודה לך אורנה, על הסיור המושקע. נהניתי