העיירה מונטאלצ'ינו (Montalcino) שבטוסקנה וסביבותיה, מעבר להיותה שכיית חמדה תיירותית, הינה בית הגידול והייצור של שני יינות בעלי שם עולמי, המיוצרים מאז ומתמיד (לפחות רשמית), מענבי הסנג'ובזה (Sangiovese) בלבד (הידועים באזור בשם Brunnelo): היוקרתי שבהם הינו הברונלו די מונטאלצ'ינו (Brunello di Montalcino) (שהינו בעל סיווג D.O.C.G משלו) והיין השני בדרגתו הינו יין ה- רוסו די מונטאלצ'ינו (Rosso di Montalcino). ההבדל בין היינות, מבחינת הענבים מהם הינם מיוצרים, הינו למעשה בכך שלצורך ייצור הרוסו, מותר להשתמש בענבים מגפנים צעירות יותר ומאזורים קרירים יותר בהם ההבשלה טובה פחות, וגם מבצירים טובים פחות (מבחינת תהליך ייצור היין יינות הרוסו מתיישנים בחבית ובבקבוק פרק זמן קצר יותר).

הגבעה המפורסמת שעליה שוכן הכפר מונטלצ'ינו

ה- D.O.C של מונטאלצ'ינו, הקפיד עד היום על ייצור יינותיו מענבי סנג'ובזה בלבד ולא הלך אחר הטרנד שהתגבר באזורי יין אחרים של איטליה ובייחוד באזור קיאנטי (Chianti), שם הותרה בהדרגה תוספת גדלה והולכת באחוזים של זני ענבים אדומים אחרים ליינות האזור ובייחוד, מדובר בקברנה סוביניון ומרלו, הפועלים לעדן ולרכך את היין, כך שיתאים יותר ל"טעם העולמי" העכשווי.

הקפיד אמרנו? לפחות כך על הנייר. בסמוך לתחילתה של תערוכת וינאיטלי (VinItaly) באפריל 2008, החלו להתפרסם ידיעות ולפיהן יצרני ברונלו מסוימים וביניהם גם הגדולים והידועים בחבורה, מצויים תחת חקירה, בחשד שהוסיפו בניגוד לחוק, זני ענבים בינלאומיים ליינות הברונלו, האמורים כאמור להיות מיוצרים מ- 100% ענבי סנג'ובזה (יצוין עם זאת שדובר בתוספת בשיעור של פחות מאחוז אחד). לסקנדל הגדול שהתעורר ניתן אפילו שם (ברונלוגייט ע"ש פרשת ווטרגייט המפורסמת).

בעקבות הפרשה, החל להתעורר דיון ציבורי באזור ובאיטליה כולה, בשאלה האם ניתן בכלל לייצר יין פרימיום המורכב מענבי סנג'ובזה בלבד? יצרנים לא מעטים טענו שלא כל האזורים ב- D.O.C ראויים לייצור יינות ברונלו ועל כן הוצע להגביל את אזורי הגידול המיועדים ליינות הברונלו לאיכותיים ביותר ולהתיר תוספת זנים בינלאומיים ביינות הרוסו, אשר ייוצרו מענבים שגודלו באזורים הטובים פחות. בעקבות זאת נערך משאל בין יצרני האזור ואולם אילו החליטו ברוב גדול, להתמיד בייצור היינות כבעבר, תוך התנגדות לעריכת שינויים כלשהם בתקנות הייצור.

אולם כעת נראה שרוחות השינוי לא עברו אלא חתרו מתחת לפני השטח והינן יוצאות כיום בסערה. לאחרונה עלתה שוב ההצעה לאפשר הוספת זנים בינלאומיים ליינות האזור ואולם, אולי כדי לרכך את השינוי ולעשותו הדרגתי, הועלתה ההצעה בשלב הראשון רק לגבי יינות הרוסו די מונטאלצ'ינו, היין השני של האזור והנה, בימים אילו ממש, בתאריך 7 בספטמבר, צפויה להתקיים בקונסורציו (ועדה) האזורי הצבעה העשויה, לא פחות מאשר לשנות את פני עתיד ייצור היין באזור מונטאלצ'ינו.

ההצעה העומדת על הפרק הינה לקבוע 3 קטגוריות של יין רוסו די מונטאלצ'ינו, בניגוד לסוג האחד הקיים כיום:
1. Rosso di Montalcino Sangiovese Superiore – יין זה ימשיך להיות מורכב מענבי סנג'ובזה בלבד ומגפנים בעלי כמויות יבול נמוכות במיוחד.
2. Rosso di Montalcino Sangiovese – שייוצר אף הוא מענבי סנג'ובזה בלבד.
3. Rosso di Montalcino – אשר יחויב בתכולה מינימלית של 85% ענבי סנג'ובזה והיתרה של 15%, תוכל להיות מורכבת מ"זנים אדומים מורשים אחרים", כשהכוונה הינה בעיקר לזנים הבינלאומיים קברנה סוביניון, מרלו וסירה.

להצעה יש כמובן מצדדים ומתנגדים והיא כבר מעוררת ויכוח הולך ומתלהט באיטליה ובעולם כולו. המתנגדים סבורים כי אם תתקבל ההצעה, תהא זו רק תחילת הדרך והשלב הבא יהיה עריכת שינוי דומה גם ביינות הברונלו האיכותיים. לטעמם של רבים מהם, בטווח הארוך הדבר יפגע ביינות האזור, היעלה הדבר על הדעת שואלים רבים, שבבורגונדי יוחלט למשל לאפשר הוספת ענבים מזן הסירה לענבי הפינו נואר המסורתיים? עוד טוענים המתנגדים כי השינוי יקהה את יינות האזור ויפגע בייחודם ויהפוך אותם לעוד יין ממסך טוסקני מבוסס סנג'ובזה ותו לא. יין הרוסו הוא גם כלב השמירה של הברונלו, מאחר ובכל שנה חלק מהיצרנים מעדיפים לייצר חלק מיינותיהם כיינות רוסו, הנחשב בעיני הצרכנים לפיכך כ"ברונלו לעניים" ואולם, כל זה ישתנה אם תותר הוספת ענבים אחרים לרוסו.

ביקורת נוספת נוגעת לכך שיינות מונטאלצ'ינו הינם בין היינות מזן ענבים יחיד המעטים שנותרו בעולם, הנוהר כיום אחרי ממסכי זנים בינלאומיים וכי זהות היין ככזה הינה אחת מתכונותיו הייחודיות והחשובות. מתן פתרון לכך שבאזור מונטאלצ'ינו מגדלים לא מעט ענבים מזנים בינלאומיים ניתן למצוא במסגרת ייצור יינות שישתייכו ל- D.O.C של IGT Toscana.

למהלך המוצע יש גם תומכים לא מעטים. חלקם קוראים לנו להיות מציאותיים, הויכוח נמשך כבר מאז שנות השישים של המאה הקודמת, בעבר הסתבר כאמור כי ממילא עושים יקבים לא מעטים שימוש בזנים בינלאומיים בניגוד לחוק וכיום כבר לא ניתן להיות בטוחים אם היינות אכן מכילים ענבי סנג'ובזה בלבד. הגזרה, כך הם טוענים הינה גזרה שממילא ציבור היצרנים אינו יכול לעמוד בה, מדוע אם כך לא לתת לה ביסוס חוקי? אחרים טוענים כי השינוי המוצע יאפשר אחידות גבוהה יותר ביינות משנה לשנה ותפצה על שנות בציר חלשות יותר. יתכן אמנם שיינות הרוסו יאבדו חלק מלקוחותיהם, אך ירוויחו אחרים. יש גם המצביעים על כך שבשל הביקוש ההולך וגובר ליינות האזור, נטעו מגדלים רבים ענבים במקומות ראויים פחות ועשו בהם שימוש גם ליינות ברונלו, דבר שהשפיע על המוניטין של כלל יינות האזור והביא להפחתה במכירות בשנים האחרונות, הדירוג המוצע של יינות הרוסו עשוי לפיכך להביא פתרון לבעיה.

המתח לקראת ההצבעה הינו כאמור גדול ולא נותר עוד זמן רב עד להפגתו. אנחנו מכל מקום, מתחייבים לעקוב אחר ההתפתחויות ולהביא אותם בפני קוראינו.