תמונה מאתר: www.australia.com

ציטוט: 'הרולס-רויס של היינות: יקב באוסטרליה מוכר בקבוק יין ב 185 אלף דולר'.

מדובר ביין בשם Grange של יקב Penfolds שזכה לציון המושלם 100 ממבקרי יינות רבים. המחיר היה לבקבוק קריסטל מהודר שלוטש בעבודת יד. אוהבי יין משובח שבכיסם 185 אלף דולר מיותרים שמחו על ההזדמנות הנדירה: מכירה של 5 בקבוקי "אימפיריאל" (כל בקבוק מכיל 6 ליטרים, נפח של 8 בקבוקים רגילים) של היין המפורסם ביותר במדינה, כולל דקאנטר מקריסטל מלוטש אף הוא בעבודת יד.

אז נכון, בקבוק של רומנה קונטי 1947 נמכר ב 588,000 דולר(!) אבל, אוסטרליה?! 

גראנג' הוא יין שיראז שהינו יין הדגל של היקב. יין גראנג' מבציר 2012 שזכה לציונים גבוהים ממבקרי היינות נמכר במחיר (750 מ"ל) 690 דולר אמריקאי .

יין גראנג' בכלי מקריסטל מלוטש בעבודת יד  //  תמונה מאתר dmarge.com

אוסטרליה, באנו לפשפש קצת לטובת חובבינו ולמען אלה שיצטרפו לסיור היין בתחילת נובמבר השנה.

באוסטרליה נטועים כ 1,350,000 דונם כרמים ומהם כ 420,000 שיראז, 30%. לכן, לא מפליא שמה שידוע כמעט לכל העולם הוא המשוואה אוסטרליה = שיראז. בדרך כלל יינות כהים ביותר, טאניים, דחוסים, ריבתיים. מהלבנים נטועים 650,000 דונם ומהם 215,000 הם שרדונה, 33%. כלומר, הלבנים מהווים קרוב ל 50% ומשום מה הם לא ידוענים גדולים... אז איך הגיעו לזה וממה כל זה התחיל?

האם חשבנו פעם שלאוסטרליה אין גפן משלה, ילידה, היסטורית? אז באמת אין! ועל כן מי שרצה משום מה לנטוע כרם היה חייב להביא אותה מאזור יין ידוע. וכך, ב 1788 הובאו כנות מאזור הקייפ בדרום אפריקה שניטעו דווקא בסידני במקום שנקרא בפי המקומיים Woccanmagully - 'ריקוד הקנגורו והכלב'... וגם נודע בשמו החקלאי Farm Cove. החום והלחות הביאו את הגפנים לריקבון מהיר והניסיון נכשל. אבל 1788 היא-היא השנה הראשונה לפעילות. והאוסטרלי הממוצע עקשן וממוקד וכך, קצת מאוחר יותר בסביבת שנת 1800 נטע שאפתן בשם John Macarthur כרם באחוזתו, Camden Park המרוחקת כ 50 ק"מ דרום-מערבית לסידני. האיש היה סוג של טייקון חקלאי שעסק בגידול כבשים לצמר ושלל מוצרים אחרים ולא בדיוק ברור מה בדק וחקר אבל הכרם כלל זנים אחדים הידועים לנו היום וכאלה שלא. Pinot Gris, Frontignac, Gouais, Verdelho, Cabernet Sauvignon. הזן Frontignac הוא מוסקט לבן, Verdelho הוא לבן פורטוגלי ו Gouais הוא זן לבן עתיק מאד מצרפת. השאפתן היה גם חרוץ והיה הראשון שייצר יין מסחרי. ב 1820 כבר היה מסחר יין משגשג באזור.

ב 1833 יזם אחר בשם James Busby הביא כנות מצרפת ומספרד ולראשונה הציג סירה, שרדונה, מרלו וגרנאש. והאדמה האוסטרלית היתה ידידותית לכל משתמשיה. בשנים ההן היתה אוסטרליה מדינת הגירה ענקית ומקצת המהגרים היו חובבים ומקצוענים ביין והיו להוטים לעזור לתעשייה המתפתחת. לאט ובשקדנות הענף המשיך להתפתח ולשגשג עד אשר החוצפנים החליטו להגיע עם יינותיהם לביקורת באירופה. בתערוכת יין בווינה בשנת 1873 התקיימה טעימה עיוורת של מומחי יין צרפתים. יינות מאזור ויקטוריה זכו לתשבחות בולטות – עד לרגע החשיפה. משנודע להם כי היינות אינם מצרפת הם חזרו בהם בטענה המעניינת כי 'יינות באיכות הזו חייבים בבירור להיות מצרפת'... האוסטרלים מחלו על העלבון והמשיכו להשתתף בתערוכות ותחרויות. ההלם האירופי התפרץ ב 1878 בתערוכה בפאריס שבה זכו האוסטרלים להערכה זהה ליינות של שאטו מארגו בציון הערה מהדהדת שהם 'שילוש של שלמות'. מדליות זהב החלו להצטבר וההכרה ביינות אוסטרליה נקבעה לתמיד.

יחד עם הייבוא ההולך וגדל של כנות מצרפת וספרד הגיעה גם הפילוקסרה והאוסטרלים כמו האירופיים בהו בעצב ובכעס על היבולים המצהיבים. האוסטרלים חרקו שן ועברו לייצור משקאות עתירי אלכוהול בטרם הטכנולוגיה אפשרה לשוב ליינות שולחניים בתחילת שנות ה 60. הצמיחה היתה מהירה, ממיליון בקבוקים ב 1960 ליותר מ 85 מיליון ב 2000.

כיום אוסטרליה היא יצרנית היין השישית בעולם עם תפוקה של יותר מ 1.3 מיליארד ליטר! 52% אדומים, 48% לבנים. הנוכחות המרשימה של הלבנים קצת מפתיעה לנוכח הרעש השיראזי השולט. השוק האוסטרלי המקומי צורך 530 מיליון ליטר, הצריכה לנפש היא 30 ליטר לשנה, ערך השוק המקומי הינו כ 3 מיליארד דולר. למען השוק הזה פיתח ב 1965 ממציא וחובב יין אוסטרלי בשם Charles Malpas את קופסת היין וב 1967 רשם פטנט יחד עם Penfolds. והקופסה הזו ממשיכה להמריא שם ובכל העולם. תרומה אוסטרלית ייחודית לעולם היין. אפילו כרמל הפיצו בסוף שנות השישים קופסאות של רוזה גרנאש, פרנץ' קולומבאר ואדום עתיק שתפסו את מקומם במדף התחתון של דלת מקררנו.

אה כן, השיראז. כיצד הומלך הזן הזה? מעניין שאין ממש הלימות בקרב מחקרי המומחים באשר לראשית הנטיעות. הפעם הראשונה שבה ישנו רישום פורמאלי של שיראז היא בנטיעה של חקלאי רציני אחד בשם George Wyndham באחוזת Dalwood שלו בשנת 1831. היין שהפיק לכד מהר את טעמם של האוסטרלים השתיינים והשאר היסטוריה. המשוואה קובעה והשיראז כמו יתר הזנים התפשט לכל אזורי היין הידועים ואשר יהיו גם במוקד הסיור. לחיים!