שנה לא קלה עוברת על תעשיית היין הישראלית, החצי הראשון של 2011 מצביע על ירידה של ממש במכירות היין בישראל ובמקביל נמשכת ההתמודדות הלא פשוטה עם מכת הוירוסים הפוקדת את כרמי ישראל ובייחוד את זני הענבים האדומים, הגורמת לפגיעה באיכות הענבים ולכך שיקבים המבקשים לשמר את רמת יינות האיכות שלהם נתקלים בבעיה, מאחר ופחות ענבים מתאימים לייצור יין איכותי, כמות היין פוחתת והרווחים נפגעים.
בתוך כל אלה, הצליח יקב הרי גליל להציג נתונים טובים למדי במהלך המחצית הראשונה של השנה, טובים אפילו מאלו של השנה הקודמת. הסוד נמצא בתמהיל נכון של איכות, מחיר וקריאה נכונה של דרישות השוק הישראלי, שהיא אחד הסממנים הבולטים ביותר של היינן האיכותי מיכה ועדיה המוביל היטב את מערך הייצור ביקב. אפילו יינות הדגל של "הרי גליל" – יראון ומירון, נגישים למדי כבר עם יציאתם לשוק, אם כי אין ספק שהינם משתבחים עם הזמן. עם נתוני פתיחה כאלו, גם הסדרה החדשה של היקב, סדרת "גליל", אשר תופסת את מקומה כסדרת ביניים בין הסדרה הראשונה: "הרי גליל" לבין יינות הדגל של היקב הצפוני, צפויה מן הסתם להיות סיפור הצלחה.
יחד עם זאת, מבחינה שיווקית לא ניתן להתעלם מבעייתיות מסוימת אשר נוצרה ביחס לשמות הסדרות: יקב "הרי גליל" מייצר את סדרת "הרי גליל" וכעת גם את סדרת "גליל" – ללא ספק מקור לבלבול. משיחות עם אנשי השיווק של היקב, מסתבר שהם מודעים לנושא ועל כן הקפידו שתוויות סדרת גליל יהיו שונות באופן בולט מאילו של הסדרה הראשונה של היקב ואכן, תוויות סדרת "גליל" מתפארות בתצלומים צבעוניים ומאירי עיניים של כרמי היקב, כאשר על תווית כל אחד מן היינות תצלום של כרם אחר. נראה שלא די בכך ושבסופו של דבר לא יהיה מנוס משינוי שם הסדרה הבסיסית של היקב ונדמה שהדבר גם לא יפגע במיתוגה, מאחר וממילא שמו הנוכחי של הסדרה זהה לשם היקב וכלל לא בטוח שהצרכנים מבחינים בין השניים.
שף יאיר פיינברג | צילום: יח"צ
נעזוב את השמות והתוויות וניגש לעיקר- טעימת היינות החדשים, אותה ייעד היקב לאחר צהריים לוהט של יולי, בסדנת הבישול "פיין קוק" של שף יאיר פיינברג, בבית פנורמה בתל אביב. שף פיינברג יחד עם שף יוגב ירוס ממסעדת "מל ומישל" התל אביבית, ועם צוות "פיין קוק", הכינו מול עיני העיתונאים המוזמנים מנות נפלאות, אשר הוגשו לצד היינות של סדרת "גליל" והעצימו את חווית טעימת היין. היינן מיכה ועדיה הסביר כי זו בדיוק היתה המטרה, להדגים עד כמה יינות הסדרה משתלבים היטב עם אוכל ויוצרים העצמה הדדית.
מחירי היינות בסדרת "גליל" סבירים בהחלט – 55 שקלים ליינות הלבנים ו 70 שקלים ליינות האדומים והם שומרים כאמור על המסורת המבורכת של יקב "הרי גליל", של מתן תמורה טובה למחיר, מה שלא תמיד מקובל במחוזותינו.
היינות של סדרת "גליל"
גליל סוביניון בלאן 2011 – זהו אחד מיינות הסוביניון הישראלים היותר מוצלחים, רענן וקליל, מן הסוג המתאים כל כך לקיץ הישראלי, יין שאתה מוזג ממנו כוסית ועוד אחת ומגלה פתאום להפתעתך שהבקבוק כמעט והתרוקן. מקור הענבים מחלקה קטנה של 8 דונם בכרם יראון, הבציר ידני סלקטיבי, האשכולות נסחטו בשלמות והתירוש עבר תסיסה ארוכה, במיכלי נירוסטה. התוצאה הינה יין בצבע זהוב ומעט ירקרק, רענן, בעל חמיצות טובה וטבעית, באף ריחות של תפוח ירוק, פרי הדר ועשביות קלה, הפה מאוזן ונעים מאד עם סיומת יחסית קצרה. קשה למדי יהיה להשיג את היין, מאחר ובשל הכמות הקטנה שיוצרה, כבר כמעט ונמכר במלואו.
את הסוביניון בלאן טעמנו לצד מנה קרה של דג ים מוסר, מעוטר במלפפון, צנון, תפוח גרנד סמית ולמון גראס.
גליל ויונייה 2011 – הויונייה של סדרת גליל הוא בעיקר תרגיל שיווקי מוצלח למדי. מי שיעיין בתיאור תהליך הייצור של היין וישווה אותו לזה של הויונייה המוכר של היקב מן הסדרה הבסיסית, לא יגלה הבדל בין השניים ואכן, מדובר באותו ויונייה ישן וטוב, אשר "זכה" כעת לתוספת של כ 50% במחיר, במעבר לסדרה הגבוהה יותר. אגב, היקב ימשיך לייצר יינות ויונייה גם לסדרה הבסיסית, אך ללא חבית. מכל מקום, מדובר ביין בעל גוון זהוב, עם ניחוחות של משמש, פרי הדר ומעט שמרים ווניל, בעל גוף בינוני, פה עוצמתי של פירות טרופיים בעיקר, עם מרקם קטיפתי וסיומת ארוכה ומאוזנת. היין מתפתח בכוס, נפתח ומתעגל ומתאים גם למאכלים "כבדים" יותר.
את הויונייה טעמנו לצד מנה "שמחה" כלשון השף, מורכבת מהמון ירקות ומעט פירות – קולורבי, שומר, אגס ועוד.
גליל פינו נואר 2010 – היין יוצר יחד עם זלמה לונג, יועצת היין הידועה העובדת עם יקבי רמת הגולן. הענבים הגיעו מכרם יראון. היין התיישן למשך 10 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי בנות שנה עד שלוש שנים. צבע אדום בהיר למדי כיאה לפינו נואר, מבושם מאד עם ריחות דובדבן חמוץ, מוקה ופרחים, מעט מעושן וגם מעט אלכוהולי. בפה עדין וקטיפתי, עם סיומת מוקה טעימה, מאוזנת וממושכת למדי, מתאים מאוד עם בשרים קלים, עגל ועוף.
הפינו נואר העצים והועצם על ידי מנה נפלאה מצפון איטליה, המשלבת עגל וטונה, עם רוטב המזכיר במראהו טחינה, עשוי מטונה טחונה, צלפים ויין.
גליל ברברה 2010 – מספר ניסיונות נעשו עד כה בארץ לייצר יינות מזן הברברה, בהצלחה חלקית בלבד. הניסיון החדש של מיכה ועדיה נראה כאחד המוצלחים מביניהם. אין זה אותו הברברה המוכר לנו מצפון איטליה, אולם בהחלט מדובר ביין מעניין, עשוי טוב וטעים. גם ענבי היין הזה כקודמיו מקורם מכרם יראון וזהו הבציר הראשון של הכרם ההופך ליין, לאחר שבציר 2009 נפסל על ידי היינן בשלמותו. בבציר 2010 הופחתו היבולים, הגפנים נשמרו במצב של עקת מים והתוצאה השביעה את רצון היינן. ביקב תססו הענבים על הקליפות ולאחר מכן תסיסה מלולקטית מלאה וכשנה יישון בחביות עץ אלון צרפתי. ליין צבע סגול עמוק, אף ארומטי מאוד ומעניין, שזיף בשל, דובדבן וברקע עץ קלוי ומעט עור. בפה היין רך מאוד, מאוזן עם גוף מלא, חמיצות טובה וסיומת ארוכה וטובה.
הברברה השתלב היטב עם מנה המחברת ים ויבשה – בשר סינטה כבוש עם ביצי דגים מיובשות מעליו, הנראים כמו גרידת פרמז'ן.
גליל אלה 2010 – זן הברברה הוא מרכיב עיקרי (45%) גם בממסך החדש של הרי גליל – אלה. לברברה מצטרפים ענבי סירה (45%), פטיט ורדו (7%) וקברנה פרנק (3%), שילוב בהחלט יוצא דופן. לאחר תסיסה על הקליפות וגם מלולקטית, התיישן היין בחביות עץ אלון צרפתי למשך כשנה. הממסך המעניין יצר יין אדום כהה עד סגול, עם אף מרוכז מעט סוכרייתי וניחוח בולט של שזיף, לצד עשביות נעימה, עץ קלוי וחמאה. הגוף בינוני פלוס, מאוזן, עגול ואלגנטי. הסיומת נעימה וארוכה. יין מוצלח.
את האלה ליווה חזה אווז שבושל ביין ולצידו דובדבנים ופירה כרובית אשר עודן בין היתר על ידי שקדים (מצוין!). חיבור נפלא בין היין למנה.
גליל אלון 2010 – זוהי "מהדורה שנייה" של ממסך ה"אלון", שיצא לראשונה מבציר 2009, לדברי יינן היקב, הכוונה בממסך זה היתה ליצור יין מלא ועוצמתי יותר, לעומת הממסך "אלה", האוורירי והרך באופיו. היין מורכב מ 45% ענבי קברנה סוביניון, 41% שיראז, 8% פטיט ורדו ו 6% קברנה פרנק. הענבים תססו על גבי הקליפות ולאחר תסיסה מלולקטית עבר היין יישון של 12 חודשים בחביות עץ אלון. צבעו סגול כהה. באף ארומות של שזיפים, אוכמניות וריבת פטל וגם קקאו, מנטה ועץ קלוי. הגוף בינוני עד מלא. הטעמים ממשיכים את האף, הסיומת נעימה וממושכת.
המנה המלווה הורכבה הפעם מסטייק שמקורו מן הבשר שבין הצוואר לצלעות, לצד תפוח אדמה שנאפה בתנור.