עידן עוז מזכיר מה באמת חשוב כדי להנות מיין טוב, ומספק המלצות לשלושה יינות. בהתאם לתקציב.
כל חובב יין שואל את עצמו מהו יין טוב, והתשובה, כמובן, היא אישית. הכל עניין של טעם.
ובכל זאת, על דבר אחד ניתן להסכים: יין טוב הוא יין איכותי.
אך איך מודדים איכות? זו שאלת השאלות. יין הוא שם רחב לעשרות, אם לא מאות, סוגים שונים של מוצרי שיכר מותססים עשויים ענבים. פרמטרים כגון צבע, גוף, מרקם, ריח וטעם משתנים בין סוג יין אחד למשנהו ובין סגנון עשייה אחד לאחר. אין באמת קשר בין פינו נואר מאזור בורגון שבצרפת לבין שיראז מעמק בארוסה שבאוסטרליה. אפילו הצבע לא תמיד אומר אם מדובר ביין טוב או לא: יין לבן עשוי ענבי סוביניון בלאן, מהטובים שנמצא בחנות, יהיה ירקרק- צהבהב, בהיר מאוד ושקוף כמעט, אך למרות זאת ריחו וטעמו יכולים להיות עילאיים.
מושג המפתח ביין הוא איזון. יין מאוזן הוא יין שכל מרכיביו נמצאים בעוצמה שווה. לדוגמא, החמיצות לא מאפילה על המתיקות, ולהיפך. בין אם היין עוצמתי או עדין, הוא חייב להיות מאוזן.
מושג חשוב נוסף שצריך להכיר הוא מורכבות. ליין מורכב יש מספר רבדים, מעבר לטעם הראשוני. היין משתנה, חושף ריחות וטעמים שלא הורגשו בשנייה הראשונה. מורכבות היא העניין, הרגש והנשמה ביין.
המושג החשוב האחרון הוא אורך טעם השיורי. מדובר במשך הזמן שבו טעמי היין נשארים בחיך. טעם ארוך עם עוצמות גבוהת וריכוז של טעמים מעיד על איכותם של חומרי הגלם. הכוונה, כמובן, לענבים. אלא מה?
ביין יש מושג נוסף שמעיד על איכות. מושג מאוד מבלבל וחמקמק, שנקרא "Value for Money" ומשמעותו הישירה הינה כדאיות, או תמורה לכסף. יין יכול לעלות חמישה אירו (באירופה כמובן) ולהוות תמורה נפלאה לכסף. קל כייפי, מרענן ונעים לשתייה. יין יכול לעלות גם אלף אירו ועדיין להוות תמורה נפלאה לכסף (אם יש..). מחירו ימשיך ויעלה עם השנים ואולי אפילו נרוויח עליו יום אחד כמה שקלים.
לכן, כאשר אנו רוצים לרכוש ולשתות יין טוב, אנחנו צריכים להחליט דבר אחד: כמה כסף נוציא היום?
יין טוב, עד 50 שקלים, יהיה מבציר קרוב מאוד למועד השתייה, או במילים אחרות: צעיר. יין זה יהיה מאוזן ללא טעמים קיצוניים או בולטים במיוחד. דגש יינתן לטעמי הפרי ולא לטעמי העץ. אורך הטעם יהיה יחסית קצר והתחושה הכללית תהיה נעימה אך לא מרגשת.
ההמלצה שלי: מרלו 2007, יקב הרי גליל.
יין טוב, עד 150 שקלים, יהיה מבציר מעט יותר רחוק ממועד השתייה, 2004 או 2005. יין זה יפגין מורכבות מסוימת אשר תתבטא בשילוב הרמוני בין טעמי הפרי, הנקרא בשפת היין "ארומה" (Aroma), לבין טעמי תהליך עשית היין, הנקראים בשפת היין "בוקה" (Bouquet). הטעם השיורי יהיה ארוך וישאיר זיכרון נעים לטעמי היין.
ההמלצה שלי: שירז "דה פיוצ'רס" 2006, פיטר לימן (בארוסה, אוסטרליה).
יין טוב עד 350 שקלים, ישתה בגיל 5, 10 או 15, תלוי בסוג היין. יין זה יהיה יצירת אומנות במלוא מובן המילה. האיזון המושלם ייתן תחושה הרמונית ואלגנטית. מורכבות היין תפגין מספר רבדים אל מול החיך, ותגרום לנו לחוש כאילו היין חי, וכאילו כל טעימה שונה ומרתקת מקודמתה. כדאי לפתוח יין כזה 30 דקות עד שעה מראש, לפני השתייה, וטעמו עוד יתעצם ככל שיעבור הזמן. הטעם השיורי יהיה ארוך ומענג כמו הטעם עצמו, וכך נרגיש כאילו אין הפסקה בין לגימה ללגימה.
ההמלצה שלי: ברולו "פוסאטי" 1996, דוסיו (פיימונטה, איטליה).
לחיים!
*המחירים הנקובים הם מחירי חנות, הבצירים המצוינים הם עבור יינות אדומים.
מתוך מגזין איש הענבים. מהדורה 1, 1 אוגוסט 2009
